ובעניין:
הנאמנים: רו"ח יעקב זיצר ועו"ד ניצה פוזנר
ובעניין:הבית הלבן למסחר מוצרי צריכה בע"מ ח.פ 514399757
יחד באמונה בע"מ ח.פ. 515405975
ובעניין:רומא – ישראל יזמות והשקעות בע"מ ח.פ 513986141 סניף עוספייה
1. סיטי 1 בע"מ ח.פ 512021965 – סניף נצרת עילית והמשרדים
2. מבני תעשיה בע"מ ח.פ 520024126 – סניף מגדל העמק
ש.י.ק מבנים בגליל בע"מ ח.פ 511589129 – סניף ראש פינה
העובדים: עובדי החברה מסניף נצרת עילית ומגדל העמק
הכונ"ר: כונס הנכסים הרשמי
בפניי בקשה למתן הוראות שהוגשה מטעם הנאמנים, בגדרה עתרו לחייב את הרוכשים לשאת בהוצאות קופת הנאמנים בתקופה מיום 14.2.16 ועד 25.2.16.
הרקע לבקשה
1. ביום 15.12.15 הגישה חברת ביג זול ישראל 1977 בע"מ (להלן: "החברה" או "ביג זול"), בקשה למתן צו הקפאת הליכים לפי סעיף 350ב' לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "החוק החברות"), וזאת בהסכמת מנהלי הסניפים ובעלי השליטה בחברה. מדובר בחברה פרטית שהפעילה רשת חנויות בתחום קמעונאות המזון ונכון למועד הגשת בקשת ההקפאה הפעילה חמישה סניפים, בראש פינה, נצרת עילית, מגדל העמק, עוספיה ושפרעם.
2. בדיון שהתקיים בפני ביום 21.1.16 אישרתי את מכירת סניף שפרעם לחברת אחים סמארה בע"מ, מאחר שלא הייתה התנגדות מטעם מי מהנושים ומבעלי השליטה בחברה להצעת הרכישה שהוגשה על ידה ומאחר שהוסרה התנגדות העובדים לאישור העסקה לאחר שחברת אחים סמארה התחייבה להעסיק בין 8 עד 9 עובדים של הסניף, לתקופה של 6 חודשים לפחות. באשר ליתר הסניפים, ביום 12.1.16 הגישו הנאמנים בקשה לאישור מכירת סניף מגדל העמק לחברת יינות ביתן בע"מ וביום 17.1.16 הגישו בקשה למכירת סניף ראש פינה. לאחר הגשת בקשות אלה התנהלו מספר הליכים ודיונים אינטנסיביים בהפרש של יומיים שלושה בין כל דיון ודיון, כאשר במהלך דיונים אלה העלו בעלי השליטה והמשקיעים מטעמם הצעות הסדר, ששונו ושודרגו, ככל שהזמן חלף.
3. במהלך הישיבות שהתקיימו לדיון בהצעות שהעלו בעלי השליטה והמשקיעים מטעמם, חזרו הנאמנים כל פעם מחדש על העובדה כי העיכוב במכירת הסניפים כתוצאה מהבקשות וההצעות החדשות והמשתנות של בעלי השליטה והמשקיעים מטעמם, גורם להוצאות כבדות ומכבידות מאוד על קופת הנאמנים. בהתאם לחישובים שערכו הנאמנים כמפורט בפרוטוקול ישיבת יום 21.1.16, הוצאות התפעול של הסניפים מסתכמת בסכום של כ- 450,000 ₪ לשבוע והתפעול הוא גרעוני ועל כן, כל עיכוב בהליכים גורם נזק חמור לקופת הנאמנים ולנושים. בנסיבות אלה הסכימו הנאמנים לדחיית הדיון שהיה קבוע לאותו יום, כפי שנתבקש על ידי הרוכשים מטעם בעלי השליטה על מנת לאפשר להם להציג הסדר חדש, רק לאחר שהרוכשים התחייבו להפקיד בידי הנאמנים סכום של 150,000 ₪ לכיסוי הגרעון שיווצר עקב הפעלת הסניפים בימים שבהם יידחה הדיון.
4. ביום 27.1.16 התקיים דיון נוסף. מאחר שההצעה שהגישו הרוכשים מטעם בעלי השליטה לקראת דיון זה לא הייתה מקובלת על הנאמנים ועל הנושים, התנהל דין ודברים בין הצדדים שבעקבותיו הגיעו להסכמה שהרוכשים מטעם בעלי השליטה יגישו הצעה מפורטת ברוח ההסכמות שעלו באותו דיון, וכי ככל שתוגש הצעה כאמור, יכונסו אסיפות נושים במשרדי הנאמנים ביום 2.2.15. שוב, מאחר שדחיית הדיון גורמת לפגיעה בקופת הנאמנים עקב ההוצאות הכרוכות בהחזקת הסניפים, סוכם כי המשקיעים מטעם בעלי השליטה יפקידו בידי הנאמנים סכום של 60,000 ₪, אשר "ישמש מקור לכיסוי הוצאות התפעול, ככל שהתפעול יהיה גרעוני".
5. בדיון מיום 2.2.16, שהתקיים לאחר שהתכנסו אסיפות הנושים, התברר כי הצעת ההסדר שהגישו בעלי השליטה והמשקיעים מטעמם לא קיבלה את הרוב הדרוש מאף קבוצת נושים, ולפיכך בעלי השליטה והמשקיעים מטעמם כלל לא ביקשו לכפות את ההסדר, שכן היה ברור להם כי לבקשה כאמור, ככל שתועלה, אין סיכוי. תחת זאת העלו המשקיעים, לראשונה, הצעה לרכישת ארבעת הסניפים הנותרים של החברה, וביקשו לקבוע כי הצעתם היא הטובה ביותר, ובהתאם לכך לאשרה.
6. בהחלטה מיום 3.2.16 דחיתי את בקשת המשקיעים ואישרתי את מכירת הסניפים מגדל העמק וראש פינה, בהתאם לבקשות שהגישו הנאמנים כאמור בתאריכים 12.1.16 ו- 17.1.16 בהתאמה. עוד קבעתי באותה החלטה, כי אין ספק שהחברה הגיעה אל נקודת האל חזור, כי אין סיכוי סביר להבראתה ולפיכך הוריתי על הפסקת הליכי ההבראה של החברה ועל ביטול צו הקפאת ההליכים החל מיום 1.3.16. בהתאם לכך הוריתי לנאמנים להגיש בקשת פירוק עד אותו מועד.
7. ביום 4.2.16 הגישו בעלי השליטה והמשקיעים מטעמם בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 3.2.16, ככל שהיא נוגעת לאישור מכירת הסניפים ראש פינה ומגדל העמק. דיון בבקשה זו התקיים בתאריכים 7.2.16 ו- 9.2.16, והחלטה בה ניתנה ביום 10.2.16. בהחלטה זו קיבלתי את בקשת המשקיעים מטעם בעלי השליטה לעיון חוזר בהחלטה מיום 3.2.16, ביטלתי את ההחלטה ואישרתי את מכירת ארבעת הסניפים של החברה למשקיעים מטעם בעלי השליטה בהתאם להצעתם מיום 9.2.16.
הבקשה והתגובה
8. הנאמנים טענו בבקשתם, כי לאחר שאושרה הצעת הרוכשים בהחלטה מיום 10.2.16 ונוכח ההליכים שהתנהלו עד אז, אך סביר הוא כי הם יבקשו העברת החזקה בסניפי החברה לידי הרוכשים באופן מידי. בשל כך האיצו הנאמנים את היערכותם למסירת החזקה בסניפים מוקדם ככל האפשר והודיעו לרוכשים כי מועד החזקה נקבע ליום 14.2.16. על אף האמור, הרוכשים לא פעלו להמצאת הבטוחות הנדרשות למשכירים של הסניפים השונים, ולא המציאו כתב המחאה חתום בידי הרוכשים אל מול המשכירים. בשל מחדליהם של הרוכשים כאמור לא נמסרה החזקה בסניפים לידיהם. הנאמנים הוספו וטענו, כי על אף שחלפו כ- 10 ימים ממועד אישור מכירת הסניפים לרוכשים ועד הגשת הבקשה ועל אף שהנאמנים עשו כל שביכולתם על מנת לאפשר לרוכשים להסדיר את עניינם מול המשכירים, ממשיכים הנאמנים לקבל טרוניות מאת המשכירים על שהרוכשים לא מקדמים מולם את הנושא ביחס לסניפים.
9. הנאמנים טענו עוד, כי במהלך השיחות והפגישות שהתקיימו בינם לבין נציגי הרוכשים, ציינו הרוכשים כי לסברתם יתאפשר להם לקבל חזקה בסניפים לכל המאוחר ביום 16.2.16, בכפוף לקבלת פרטי החברה החדשה שבכוונתם לרשום, ואף ביקשו כי חיובם בהוצאות בגין העיכוב במסירה יהיה רק מיום 15.2.16, ולא מיום 14.2.16. רק במהלך שיחות אלה נודע לנאמנים כי בכוונת הרוכשים להפעיל את הסניפים במסגרת חברה חדשה ולאור רצון זה של הרוכשים הם נתקלו בקושי להשיג ביטוח מתאים. בהמשך דחה ב"כ הרוכשים את דרישת הנאמנים לחייב את הרוכשים בהוצאות בגין העיכוב במסירה, טען כי הסיבה היחידה לעיכוב היא הביטוח, וניסה להטיל אחריות זו על הנאמנים על אף שהם (הנאמנים) עשו כל שניתן מבחינתם על מנת לאפשר רצף ביטוחי. יתרה מכך, טענת הרוכשים שהעיכוב במסירה מקורו בקשיים שנתקלו בהם להשגת ביטוח התברר כלא נכונה לאחר שהתקבל בידי הנאמנים כתב כיסוי ביטוחי מיום 18.2.16 המכסה את הרוכשים החל מיום 17.2.16. נוכח האמור טענו הנאמנים, כי אין להטיל על קופת הנאמנים את העלויות וההוצאות הכרוכות בהתארגנות הרוכשים, ודרשו לחייב את הרוכשים בסכום של 55,000 ₪ עבור כל יום של עיכוב במסירה, החל מיום 14.2.16.
10. בתשובה לבקשה טענו הרוכשים, כי הנאמנים סרבו להעביר לידיהם את החזקה במועד שסוכם, קרי 14.2.16, והתנו זאת בהמצאת אישורים מהרשויות המקומיות על העברת הנכסים על שם הרוכשים לצורכי הארנונה, אישורים מתאגידי המים לצורכי מוני מים, אישורים מחברת החשמל וכן אישורים מבעלי הנכסים שהבטוחות של הסכמי השכירות הוחלפו באחרות מתאימות. נטען עוד, כי הנאמנים סירבו להשאיר את הביטוח של הסניפים למשך מספר ימים לאחר מסירת החזקה עד שיתאפשר לרוכשים לרכוש ביטוח מתאים, וגם מטעם זה חל עיכוב במסירה. לטענתם, בשל סירובם של הנאמנים לאפשר המשך כיסוי ביטוחי כאמור, רק ביום 21.2.16 התאפשר לרוכשים לרכוש ביטוח מתאים. הרוכשים טענו עוד, כי העיכוב בקבלת אישורים מטעם הרשויות המקומיות מקורו בחוב שהנאמנים נותרו חייבים לאותם רשויות, שבעטיו סירבו הרשויות להנפיק את האישורים הדרושים. בנסיבות אלה, אין לגלגל את האחריות לעיכוב במסירה לפתחם של הרוכשים. הרוכשים טענו כי הם השלימו את כל הדרוש מול השוכרים לצורך העברת החזקה בסניפים, והמציאו את הבטוחות והאישורים הדרושים בעניין זה, אך מסירת החזקה מתעכבת כאמור בשל חובות הנאמנים לרשויות. הרוכשים הוסיפו וטענו, כי דרישת הנאמנים לחייב אותם בהוצאות הסניפים החל מיום 14.2.16, ארבעה ימים לאחר שבית המשפט אישר את מכירת הסניפים לידיהם, אינה עולה בקנה אחד עם מסמכי המכרז שפרסמו הנאמנים לרכישת הסניפים שבהם נרשם כי החזקה תמסר תוך 14 ימים ממועד אישור ההסכם על ידי בית המשפט. הרוכשים טענו עוד, כי הטענה להוצאות בסך 55,000 ₪ ליום נטענה באופן סתמי וכללי, ללא פירוט ומבלי שצורפו אסמכתאות כנדרש. לטענתם, גם מטעם זה דין הבקשה להידחות.
11. בתשובה לתגובה טענו הנאמנים, כי אין בסיס לטענת הרוכשים כי העיכוב בהנפקת האישורים של הרשויות המקומיות מקורו בחוב שהנאמנים נותרו חייבים לרשויות אלה. הם הפנו לאישורים שהציגו הנאמנים ושמהם עולה, כי הם פנו לקבלת האישורים רק בתאריכים 22.2.16 ו- 23.2.16 ובמועדים אלה הונפקו האישורים. הנאמנים אף הפנו לאישורים מרשם החברות שמהם עולה, כי החברה החדשה הוקמה רק ביום 21.2.16 ורק ממועד זה החלו הרוכשים לפעול לשם קבלת האישורים הדרושים. גם הבטוחות של הסכמי השכירות הוסדרו רק ביום 23.2.16 ובסמוך לפני מסירת החזקה בפועל וזאת בשל קשיים שבהם נתקלו הרוכשים ללא קשר לנאמנים. נוכח האמור טענו הנאמנים, כי הניסיון של הרוכשים לגלגל את האחריות בגין העיכוב במסירה לפתחם הוא חסר בסיס.
12. ביום 4.4.16 קיימתי דיון בבקשה. מאחר שהחישוב שנעשה על ידי הנאמנים לעניין עלות אחזקת הסניפים היה כללי למדי ולא נתמך באסמכתאות מתאימות, הוריתי לנאמנים להגיש חישוב מפורט באשר להוצאות הכרוכות בהמשך החזקת הסניפים, בצירוף אסמכתאות מתאימות. כמו כן, ניתנה לרוכשים זכות להגיש תגובה לחישוב, ודחיתי את הדיון בבקשה ליום 5.5.16. ביום 19.4.16 הגישו הנאמנים הודעת עדכון, בה הם ציינו כי החזקה בסניפים נמסרה לרוכשים ביום 26.2.16 ולכן החישוב ייעשה עד 25.2.16 בלבד. הם הבהירו עוד, כי לאחר בדיקה מחודשת ועריכת תחשיב מדוייק, שנעשה בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 4.4.16, התברר כי הוצאות החזקת הסניפים מסתכמת בסך 26,100 ₪ לכל יום של עיכוב. בהתאם לכך ביקשו הנאמנים לחייב את הרוכשים בסך של 339,000 ₪ בגין תקופת העיכוב החל מיום 14.2.16 ועד 25.2.16 (כולל).
13. בתגובתם מיום 4.5.16 חלקו הרוכשים על חלק מהחישובים שערכו הנאמנים, טענו לאי דיוקים שנפלו בחישובים, ופירטו את השגותיהם באופן מפורט למדי. ברם, במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 5.5.16 התברר כי התחשיב המעודכן שערכו הנאמנים הוא תחשיב נכון ומדוייק והרוכשים אף לא חלקו על כך יותר. על כן, הבסיס לדיון בבקשת הנאמנים יתבסס על העובדה כי בגין כל יום של עיכוב, נגרמו לקופת הנאמנים, וכפועל יוצא מכך לנושים, הוצאות בסך 26,000 ₪.
דיון והכרעה
14. בעמוד לפני האחרון של התגובה, העלו הרוכשים בקשה חדשה שאין לה כל קשר לבקשת הנאמנים. בחלק זה של התגובה טענו הרוכשים, כי במסגרת ההליכים שהתנהלו בפני בית המשפט לצורך אישור הצעות הרכש של הסניפים השונים ובחינת הצעות ההסדר שהוגשו מטעמם, הם הפקידו בידי הנאמנים סכום של 210,000 ₪ לכיסוי הגרעון בהפעלת הסניפים. לטענתם, הנאמנים לא הציגו תחשיב שמראה כי נגרם גרעון בהפעלת הסניפים בתקופה הרלבנטית ועל כן, יש להורות להם להשיב את הסכום לידיהם.
15. בקשה זו דינה להידחות על הסף משלושה טעמים; ראשית, הבקשה הועלתה כאמור, במסגרת תגובה לבקשת הנאמנים, כאשר אין שום קשר בין בקשה זו לבין בקשת הנאמנים שעמדה על הפרק ושהדיון בה נקבע ליום 5.5.16, יום למחרת הגשת התגובה. לא ניתן לקבל את הגישה שבמסגרת תגובה לקשה, מעלה המשיב בקשה חדשה שאין לה כל קשר לבקשה שבמסגרתה הוגשה התגובה. מאחר שמדובר בבקשה עצמאית העומדת על רגליה היא ואינה קשורה לבקשת הנאמנים, היה על הרוכשים להגישה בבקשה עצמאית ונפרדת ולצרף לה תצהיר ואסמכתאות כנדרש בתקנות. די באומר כדי להביא לדחיית הבקשה. שנית, התגובה הוגשה כאמור ביום 4.5.16, יום לפני המועד שהיה קבוע לדיון בבקשה. בנסיבות אלה אין לצפות מן הנאמנים להערך לדיון בבקשה זו תוך יום אחד. שלישית, הטענות בבקשה נטענו באופן סתמי וכללי למדי, ומבלי שהוצגה תשתית ראייתית ועובדתית המאפשרת היענות לה. על כן, דין הבקשה להידחות לגופה.
16. באשר לבקשת הנאמנים - לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ושמעתי את טענות הצדדים באריכות, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל, אם כי באופן חלקי. כפי שהובא בהרחבה בפרק הרקע לבקשה, הרוכשים היו מודעים לדחיפות במכירת הסניפים והעברת החזקה לידיהם, וזאת נוכח ההוצאות הגבוהות הכרוכות בהמשך החזקת והפעלת הסניפים, הוצאות אשר הכבידו עד מאוד על קופת הנאמנים, ופגעו באופן חמור בנושים. בשל הדחיפות הרבה שהייתה כרוכה בעניין, קיים בית המשפט דיונים "מרתוניים" בסמיכות זמנים כאשר בין כל דיון ודיון הפרידו מספר ימים בודדים ולפעמים הדיונים נקבעו יום אחר יום. בשל כך, דחיית הדיונים במטרה לאפשר לרוכשים להציג הצעות הסדר חדשות הותנתה, בהסכמת הרוכשים עצמם, בהפקדת סכומים נכבדים שהסתכמו ביותר ממאתיים אלף ₪ בקופת הנאמנים לכיסוי הגרעון וההוצאות שהיו כרוכות בהמשך החזקת הסניפים או תפעולם. הרוכשים היו מודעים, אם כן, לחובתם להיערך לקבלת החזקה בסניפים באופן מידי וללא כל דחיות ולעובדה כי הנאמנים ובית המשפט לא יקבלו עיכוב בלתי סביר ובלתי מוסבר בקבלת החזקה כאמור.
17. טענת הרוכשים כי בהתאם למסמכי המכרז, על הרוכש לקבל חזקה בנכס תוך 14 ימים ממועד אישור העסקה ולפיכך הם יכולים היו לקבל את החזקה בנכס עד 24.2.16, היא טענה חסרת בסיס, ומוטב היה אילו הם לא היו מעלים אותה כלל. כפי שפירטתי בפרק הדן ברקע לבקשה, הרוכשים לא הגישו הצעה מסודרת בהתאם למסמכי המכרז, מסמכי המכרז לא היו ואינם רלבנטיים לגביהם, והצעתם לרכוש את הנכס הועלתה לראשונה אך ורק במהלך ישיבת יום 2.2.16 לאחר שהצעת ההסדר שהגישו בעלי השליטה והרוכשים נדחתה על ידי אסיפות הנושים שכונסו קודם לכן. יתרה מכך, גם בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 3.2.16, וההצעה החדשה שאושרה בסופו של יום הועלתה במסגרת בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 3.2.16 שבגדרה אושר, כאמור, מכירת הסניפים מגדל העמק וראש פינה, לגורמים אחרים. אין ספק, אם כן, כי הרוכשים אינם יכולים להסתמך על מסמכי המכרז והאמור בהם אינו רלבנטי לגביהם.
18. טענות הרוכשים כי העיכוב במסירת החזקה בסניפים מקורו בדרישת הנאמנים להמציא אישור של הרשויות בדבר העברת החזקה לצורכי ארנונה ובסירוב הרשויות למסור אישורים כאמור עקב חוב שהנאמנים נותרו חייבים לרשויות, היא טענה חסרת בסיס. הרוכשים לא הציגו בדל של ראיה שמראה כי הם פנו לרשויות המקומיות לפני יום 21.2.16, המועד שבו נרשמה החברה החדשה שהקימו לניהול הסניפים, ולא הציגו בדל של ראיה התומך בטענתם כי הרשויות סירבו להנפקת האישורים עקב חוב כזה או אחר. הנאמנים אף התייחסו לטענה זו בתשובה לתגובה, והסבירו כי מדובר בטענה חסרת בסיס. גם בפועל לאחר שהרוכשים השלימו סוף סוף את הדרוש מהם באופן שאפשר את מסירת החזקה, החזקה הועברה לידיהם ביום 26.2.16 תוך התחייבות שלהם להמציא את האישורים מטעם הרשויות המקומיות עד 29.2.16. עובדה זו מלמדת, כי אין בסיס לטענה כי הנאמנים סירבו למסור את החזקה בהעדר אישורים מטעם הרשויות.
19. גם הטענה שהעיכוב במסירת החזקה נבע מסירוב הנאמנים לאפשר המשך הביטוח שהם רכשו עד שהם (הרוכשים) ירכשו ביטוח חדש, התבררה כחסרת יסוד. מעיון בהודעת הנאמנים ובקשתם לחייב את הרוכשים בהוצאות העיכוב ובנספחיה עולה, כי כבר ביום 14.2.16 פנו הנאמנים לסוכן הביטוח מטעמם, וביקשו ממנו לבחון אפשרות של הארכת הביטוח עד סוף חודש 2/2016, וזאת במטרה לאפשר לרוכשים להתארגן ולרכוש ביטוח חדש משלהם. ברם, מתגובת סוכן הביטוח שניתנה יום למחרת עולה, כי לא ניתן להאריך את הביטוח כאשר הנכסים עוברים למחזיק אחר. על כן, הניסיון לגלגל את האחריות בעניין זה לפתחם של הנאמנים הוא חסר יסוד. זאת ועוד, מהאישור הביטוחי שהנפיקה חברת הפניקס לרוכשים ביום 18.2.16 עולה, כי אושר ביטוח ארבעת הסניפים החל מיום 17.2.16, אם כי הכיסוי הביטוחי הותנה בקיום דרישות מיגון שונות. על כן, אין ספק כי לא היה כל קשר בין העדר ביטוח לבין העיכוב במסירת החזקה. מכל מקום, האחריות לרכוש ביטוח מתאים לארבעת הסניפים עבור הרוכשים מוטלת אך ורק על הרוכשים.
20. זאת ועוד, מעיון במסמכים שהגישו הצדדים עולה, כי סניפי החברה שנרכשו בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 10.2.16, נרשמו על שם חברת יחד באמונה בע"מ (להלן: "החברה החדשה"), אשר מועד רישומה הוא 21.2.16. מעיון בנספחי התגובה שהגישו הרוכשים עולה, כי רק ממועד זה ואילך החלו הרוכשים לנקוט בצעדים להמצאת האישורים והמסמכים הדרושים לשם העברת החזקה בסניפים לידיהם. כך למשל הסכם בדבר המחאת זכויות וחובות של הסכם השכירות בנוגע לסניף ראש פינה נחתם עם החברה החדשה ביום 23.2.16, וכתבי הערבויות להבטחת חוזי השכירות נערכו ונחתמו בתאריכים 22 ו- 23 לפברואר 2016. גם האישורים של הרשויות המקומיות בדבר העברת החזקה בנכס לצרכי ארנונה הונפקו על שם החברה החדשה מספר ימים בודדים לאחר יסודה. מכל האמור עולה, כי העיכוב במסירת החזקה בסניפים מהנאמנים לרוכשים מקורו אך ברוכשים עצמם וברצונם להעביר את הפעילות בהם לחברה החדשה שהייתה בשלבי הקמה עת נקבע מועד למסירה ליום 14.2.16 ושהקומה ונרשמה רק ביום 21.2.16.
21. נוכח העובדה, כי הרוכשים היו מודעים לדחיפות הכרוכה בהעברת החזקה ולהוצאות הגבוהות הכרוכות בהמשך החזקת הסניפים ונוכח העובדה שהדיונים בהצעות השונות שהוגשו על ידי הרוכשים נדחו לבקשתם רק לאחר שהתחייבו להפקיד כספים להבטחת הגרעון הכרוך בהמשך הפעלת או החזקת הסניפים, אין הרוכשים יכולים לגלגל את ההוצאות הכרוכות בעיכוב במסירת החזקה לפתחם של הנושים. נוכח הנסיבות שתוארו לעיל, היה על הרוכשים להתארגן לקבלת החזקה בסניפים באופן מידי והעיכוב במסירה שארך 15 ימים מיום אישור העסקה מולם, הינו עיכוב בלתי סביר. יחד עם זאת, אינני סבור שניתן לחייב את הרוכשים להתארגן למסירת החזקה תוך 4 ימים. לטעמי, למרות הדחיפות הכרוכה במסירת החזקה, דרישת הנאמנים מהרוכשים לקבל חזקה בסניפים תוך 4 ימים אינה מידתית. בהתחשב בכל האמור, הנני סבור כי פרק הזמן הסביר להתארגנות בנסיבות המיוחדות של מקרה זה היא 10 ימים. בהתאם לכך על הרוכשים לשאת בהוצאות העיכוב שנגרמו במשך 5 ימים. כאמור, ההוצאות שנגרמו לקופת הנאמנים הסתכמו בסך 26,000 ₪ ליום ולפיכך על הרוכשים לשלם לנאמנים סכום של 130,000 ₪.
22. אשר על כן, הנני מקבל את בקשה באופן חלקי ומורה לרוכשים לשלם לנאמנים סכום של 130,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו יום. לא ישולם הסכום, יגישו הנאמנים פסיקתא המפרטת את שמות ופרטי הרוכשים באופן שניתן יהא להגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.
ניתן היום, ג' סיוון תשע"ו, 09 יוני 2016, בהעדר הצדדים.
