חנני נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

בעניין:

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980להלן: "הפקודה"

1. כנגד החייב ניתן צו כינוס ביום 16.8.16. בתאריך 18.3.21 הוכרז החייב כפושט רגל ואושרה בעניינו תכנית פירעון למתן הפטר, כאשר המחלוקת לעניין מימוש כספי תגמולים (שכן החייב כבר עבר את גיל הפרישה והינו כיום כבן 70) נותרה להכרעת ביה"מ.

   מצבת הנשייה עומדת על 1,997,905 ₪ מתוכה סך של 96,074 ₪ הינו חוב בדין קדימה לנושים מס הכנסה ומל"ל .

    

2. בתאריך 10.11.21 לאחר שהחייב הקדים ושילם את כל התשלומים בהם חויב במסגרת התכנית, עתר החייב למתן החלטה לעניין גורל כספי התגמולים. לטענת החייב אין להורות על העברת הכספים לקופת פשיטת הרגל, בין היתר מהטעמים הבאים: שיתוף הפעולה שלו במסירת מידע על תכשיטים שנתפסו והיו אמורים להיות מוחזרים אליו והעברתם לטובת הקופה, הפחתה ניכרת של החובות למס הכנסה, הסכמתו להעברת כספים למפרע לקופת הפש"ר אם יימצאו נכסים בעיזבון המנוחה מירה פלד ז"ל, מחיקת תביעת החוב של הנושה מוזי בוטון בע"מ, היעדר יכולת השתכרות בשים לב לגילו ומצבו הרפואי, עמידה בצווי התשלומים והוספת סך של 120,000 ₪ מצד ג' לטובת נושיו.

    

3. בעלי התפקיד טענו כי יש להורות על מימוש הכספים לטובת הקופה. לטענת בעלי התפקיד, השיקולים אשר התקיימו במקרה שנידון ברע"א 3457/21 איבט עזר נ' אלון קזיוף עו"ד (2021) להלן: "עניין עזר"), אליו הפנה החייב בהודעתו האחרונה, אינם מתקיימים בעניינו של החייב שצבר חובותיו בחוסר תום לב ומלכתחילה לא היה מקום להכרזתו פושט רגל. בעלי התפקיד טענו כי רק לתועלת הנושים הסכימו לתכנית הפירעון תוך שסברו כי לסכום שנקבע יתווספו כספי פיצויים ואולם בסופו של דבר אף צומצמה תכנית זו שכן נקבע כי כספי הפיצויים יכללו בסכום התכנית . בעלי התפקיד הפנו לנסיבות הספציפיות שהתקיימו בעניין עזר ואינם מתקיימים לטענתם במקרה של החייב וטענו כי התועלת לנושים תהיה משמעותית יותר מהתועלת בסכום הקצבה החודשית -300 ₪ אותה יקבל החייב מכספי התגמולים.

    

   דיון

    

4. בהתאם לסעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל: "הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, אלא לאחר שקיבל את אישורו של בית המשפט לכך; בית המשפט רשאי להורות על פדיון הכספים האמורים, כולם או מקצתם, ובלבד שאם כספי קופת הגמל הינם למטרת קצבה, וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה, לא יורה בית המשפט על העברתם לנאמן".

    

   1. כלומר, כל עוד לא הגיע המועד לתשלום כספי הקצבה ,הכספים מוגנים ולא ניתן לממשם לטובת קופת פשיטת הרגל. אולם אם כבר הגיע מועד תשלומם כקצבה, בית המשפט רשאי להורות על העברתם לקופה. בהתאם לפסיקה, ההכרעה ע"פ שיקול דעתו של ביה"מ צריכה להינתן לאחר איזון בין צורכי מחייתו של החייב לבין הצורך לפרוע את החובות כלפי הנושים (ראה ע"א 1057/18 עברון נ' ורדי, [פורסם בנבו] פסקה 44 (23.1.2019) . 

       

      בעניין עזר, הבהיר בית המשפט העליון את מטרת סעיף 85(1א) ואת אופן עריכת האיזון האמור:

       

      "בבסיסה של ההוראה הקבועה בסעיף 85(1א) לפקודה עומדת תכלית סוציאלית מובהקת. היא נועדה להקנות הגנות מיוחדות על כספים שחסך החייב בקופת גמל, וזאת מתוך הכרה בכך שכספי החיסכון הפנסיוני נועדו להבטיח רמת קיום מינימלית לפורשים משוק העבודה, ובכללם חייבים בפשיטת רגל (עניין עברון, פסקה 31; עניין קרן מקפת, פסקה 8; ע"א 7114/09 בן עמי נ' רבין, [פורסם בנבו] פסקה 5 (9.5.2012)). לפיכך, בבוא בית המשפט להחליט האם להעביר את כספי הקצבה לקופת פשיטת הרגל, עליו להביא בחשבון את מטרתם "להבטיח את בטחונו הכלכלי של החוסך בתקופות קשות או לאחר פרישתו משוק העבודה" (דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ה"ח הממשלה 604, 716), ובהתאם, להתחשב במצבו הכלכלי של החייב ושל התלויים בו בהווה ובעתיד, כמו גם במצבו הבריאותי והמשפחתי. מטבע הדברים, החלטה זו נושאת השלכות מעשיות משמעותיות במיוחד עבור חייב פנסיונר אשר מקורות הכנסותיו הנוספים דלים, ואשר יכולתו להסתייע בקרובי משפחתו מצומצמת. לפיכך, ככלל, כאשר מקורות ההכנסה הנוספים וגורמי התמיכה העומדים לרשותו של החייב עלולים שלא לאפשר קיום בכבוד בשנות זקנתו, ראוי להותיר ברשות החייב כספי פנסיה שהגיע המועד לתשלומם כקצבה בהיקפים בהם עסקינן – מאות אלפי ש"ח בודדים המאפשרים קבלת קצבה של אלפי ש"ח בודדים מדי חודש. רק במקרים יוצאי דופן, כגון כאשר מתקיימות נסיבות חריגות הנוגעות להסתבכותו הכלכלית של החייב או להתנהלותו בהליך פשיטת הרגל, מן הראוי לעשות שימוש בסמכות בית המשפט לפי סעיף 85(1א) לפקודה" (הדגשות שלי ר.א).

       

5. בהתאם למכלול האיזונים האמורים שוכנעתי כי במקרה זה יש לחרוג מהכלל ולהורות שמרבית כספי התגמולים-2/3 יועברו לקופה ורק שליש יועברו לחייב. אציין כי ההחלטה במחלוקת שבנידון הושהתה בעבר בין היתר מאחר שנקבע כי יש להמתין לבחינת מצבו של החייב לאחר הפרישה שכן ב2021 כשנתיים לאחר גיל הפרישה, עדיין המשיך החייב לעבוד. למרות שהחייב טען בתגובתו מיום 17.3.21 כי בסוף השנה הוא אמור להיפלט ממעגל התעסוקה, הרי שבבקשתו מיום 10.11.21 ועד היום, לא טען כי הפסיק לעבוד והתעלם משאלה זו, שאלה שביה"מ כאמור הבהיר בעבר כי יש בה חשיבות. בהתאם וכפי שיפורט ,שוכנעתי כי במקרה דנן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות העברת רוב הכספים לקופה לטובת הנושים:

   כמפורט בפסיקה המוזכרת לעיל, מטרת ההוראה שבסעיף 85(1א) הינה מטרה סוציאלית-הבטחת רמת חיים מינימאלית לחייב בגיל הפרישה. כאמור בעניין עזר, יש לבחון את מצבו הכלכלי של החייב כמו גם את מצבו הבריאותי והמשפחתי, מקורות ההכנסה הנוספים וגורמי התמיכה העומדים לרשותו של החייב וכן האם קיימות נסיבות חריגות הנוגעות להסתבכותו הכלכלית של החייב, או להתנהלותו בהליך פשיטת הרגל. כך לדוגמא בעניין עזר נקבע כי לחייבת אין כושר השתכרות ובהיעדר נכסים ( בזיקה ל -רע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי), היה ברור כי כספי הפנסיה נדרשים למחייתה הבסיסית של החייבת וליכולתה להתקיים בכבוד. בעניינינו, החייב המשיך לעבוד גם לאחר פרישה ולכאורה גם כיום,3 שנים אחרי גיל הפרישה(!) הוא ממשיך לעבוד וזאת למרות טענותיו ביחס למצבו הבריאותי. בשים לב להשכלתו והכשרתו כמהנדס מכונות (העובד בתחום הבטיחות) וגובה הכנסתו (אף בהתעלם מהתהיות שהועלו בעבר לעניין השתכרותו שכר ממוצע במשק בשעה שהכנסת ממוני בטיחות גבוהה מהשכר הממוצע במשק) ואף נוכח ניסיונו העשיר בתחום בו הינו עוסק, נראה כי לחייב פוטנציאל השתכרות לפחות לעוד מס' שנים. גם העובדה ששני ילדיו של החייב הפקידו עבורו את הסך של 120,000 ₪ ,ללא כל פריסה לתשלומים, מלמדת כי לחייב תמיכה ועורף משפחתי (למרות האמור במכתבם של הילדים המצורף להודעה מיום 9.5.21).

    

   אם לא די באמור,בענין עזר הסתבכותה הכלכלית של החייבת באה על רקע כניסתה של החברה לחדלות פירעון, ולא היה מדובר בחובות שנוצרו תוך הפגנת זלזול בנושיה. בעניינינו קשה לומר כי מדובר במי שצבר חובות לשני נושיו העיקריים- מס הכנסה ובנק לאומי, בתום לב וראה פירוט בעניין בדוחות הנאמנת ובעמדתה לכל אורך ההליך בעניין ההצדקה לביטולו של ההליך. גם התנהלות החייב בשנים שקדמו להליך פשיטת הרגל,עת חמק מהליכי גביה באמצעות התנהלותו במסגרת חברה שהייתה רשומה על שם בת זוגו והוצאת חשבוניות על שמה,תוך הצגת מצגים שקריים,הכל על מנת להתחמק מתשלום חובותיו לנושיו, תומכת בכך שמדובר במקרה מיוחד המצדיק עשיית שימוש בסמכותו של ביה"מ למימוש כספי התגמולים במקרה זה (אציין שהחייב לא הכחיש כי גם אחרי 2008 כשהחל לעבוד בעבודות מזדמנות,בת זוגו הנפיקה חשבוניות עבור עבודותיו ורק טען כי היה מדובר בהיקף עבודה קטן).החייב אף לא סיפק הסברים להפרשי הון בהליך מול מס הכנסה ובעניין זה קיים פסק דין חלוט (ראו פסק דינו של בית המשפט העליון מיום 18.5.05 בע"א 552/02) ואף חתם, למצער באדישות, על ערבויות לטובת חברה בגין הלוואות שניתנו על ידי בנק לאומי (ראו סע' 8 לדו"ח המסכם מיום 23.2.18).

    

6. לא נעלמה מלפני העובדה שהחייב פעל להפחתת חובותיו למס הכנסה, אולם נוכח המפורט לעיל ולאור היקף החובות הגבוה, לא מצאתי הצדקה כי הכספים יעברו אליו במלואם ובעניין זה אף צודקים בעלי התפקיד בהפנותם לכך שנוכח העובדה כי מדובר בכ60,000 ₪ בלבד, הרי שמימושם יפיק לנושים תועלת גבוהה יותר בטווח המידיי, מאשר בהעברת הכספים לחייב בפריסה של קצבה חודשית נמוכה ביותר.

    

   בהביאי בחשבון את מיכלול השיקולים לעיל ונוכח גילו של החייב, שוכנעתי כאמור כי יש להורות שימומשו לטובת הקופה 2/3 מהכספים והיתרה תועבר לחייב.

    

   הנאמנת תגיש פסיקתה לחתימתי המופנית לקרן עד ליום 20.2.22.

   עם העברתם של הכספים לקופה והשלמת מכר התכשיטים, יינתן לחייב הפטר חלוט (כפוף להעברת כל נכסי עיזבון המנוחה פלד ז"ל ככל שיימצאו בעתיד).

    

    

    

    

   ניתנה היום, ח' אדר א' תשפ"ב, 09 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.