פש"ר 1960-03-15 גטאס נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

עסקינן במספר בקשות באשר לנזק שנגרם לסטודיו (להלן: "הסטודיו" ו/או "הנכס") המשמש את החייב ורעייתו כמשרד וכסטודיו לצילום, שנגרם לו נזק, בשל קריסה חלקית של תקרתו. החייב והמנהל המיוחד מנהלים "מלחמת גרסאות" וכן קיימת מחלוקת באשר לשאלה מיהו הגורם האחראי לתשלום בעבור תיקון התקרה וכן, מי רשאי להחזיק ו/או להשתמש בנכס זה. יוער כי במסגרת ההתכתשות בין הצדדים (אין דרך אחרת לתאר את ההתנהלות בתיק זה) אף הוגשה חוות דעת מומחה באשר לנזקים שנגרמו כתוצאה מהקריסה ושווי עלות התיקון. בקציר האומר, החייב טוען שהינו בעל זכויות בנכס מתוקף חוזה שכירות מוגנת שחתם עליו וכן טוען החייב, כי המנהל המיוחד שנכנס בנעליו אחראי לשאת בתיקון הנזקים האמורים. המנהל המיוחד שנכנס בנעלי החייב מתוקף תפקידו ובהמשך לשורת צווים שיפוטיים שהתקבלה בעניין זה, חולק לעניין תקפות חוזה השכירות המדובר וכן, לטענתו, הרי שהנזק שנגרם לתקרה הינו כתוצאה מהזנחה רבת שנים ולכן, אין להחיל את עלות התיקון עליו. בתיק זה ישנו צד ג' – מר נאור גולדברג, שטוען כי החייב התחייב למכור לו את הנכס עוד בשנת 2008. צד ג', עפ"י הודעת המנהל המיוחד, עובד בשיתוף פעולה עם המנהל המיוחד בכל הנוגע לשיפוץ הנכס ואולם, לטענת המנהל המיוחד, הרי שהשיפוץ טרם החל, בשל התנהלות החייב והחזקתו בנכס, בניגוד להחלטות שניתנו בעניין ומנגד, טוען החייב כי השיפוץ שכבר החל, הוא אשר גרם לקריסה חלקית של התקרה. למען הנוחות, יפורטו בקצרה ההליכים במסגרת הבקשות שמספרן כדלקמן ולגביהן הגיש החייב ביום 12/12/16 "בקשה חוזרת למתן החלטה":

• בקשה מס' 21: מדובר בבקשה שהגיש החייב ביום 2/6/16 ובה קבל על התנהלותו של המנהל המיוחד בתיק. החייב טען כי המנהל המיוחד אינו מבצע את עבודתו נאמנה, בין היתר ע"י כך שלא פעל להעברת רישום הארנונה בנכס, על אף שקיבל לידיו את הנכס, במסגרת ההחלטות שניתנו בעניין זה. כמו כן טען החייב כי המנהל המיוחד אינו פועל להעשרת קופת הכינוס ע"י השכרת יתר השטחים שבהם מחזיק המנהל המיוחד מתוקף תפקידו, לאחר שגרם, כך לטענת החייב, לפינוי מחזיקים שכבר היו בנכס, במקום לחדש עמם את חוזי השכירות הקיימים. כמו כן טען החייב כי המנהל המיוחד אישר למר גולדברג (צד ג' שהוזכר לעיל) הארכת מועד להגשת תביעת החוב "באופן מחשיד" לשון החייב. ביום 13/6/16 התקבלה החלטה כי הבקשה תועבר לתגובת המנהל המיוחד שיגיש תגובתו בתוך 20 ימים. טרם הוגשה תגובה בעניין זה ואולם, יוער כי "בליל" הבקשות שהוגשו בתיק מתייחסות אף לטענות שהעלה החייב בבקשה זו.

   

• בקשה מס' 23: ביום 23/6/16 הגיש החייב "בקשה להורות למשיב (המנהל המיוחד) לבצע את תפקידו עפ"י כתב המינוי". החייב טען כי לאחר 15 חודשים שבהם מתנהל ההליך בעניינו המנהל המיוחד מבצע פעולות שונות ואולם, המנהל המיוחד לא פועל להעשרת קופת הכינוס. בבקשה זו (שהכילה טענות דומות בחלקן לבקשה מס' 21) טען החייב כי על אף שהמציא למנהל המיוחד רשימה מפורטת כולל אסמכתאות באשר לחובות ולזכויות הכספיות של החייב ואולם, המנהל המיוחד לא פעל לשם מימוש זכויות אלה. כמו כן העלה החייב טענות נגד אדם בשם הדר כהן, שלטענת החייב מכר את הנכס ואולם לא ביצע העברת זכויות בנכס בניגוד לפס"ד הצהרתי שניתן לטובת החייב והמעיד, לטענתו, על זכויותיו כבעלים של הנכס. החייב אף צירף לבקשה זו את הפסיקתא שניתנה ע"י כבוד השופטת רות רונן בת.א. 2183/08, בית המשפט המחוזי בתל אביב, שהגישו החייב ומר גולדברג (צד ג' בענייננו) כנגד המוכר הדר כהן. ביום 26/6/16 התקבלה החלטה על תגובת המנהל המיוחד בתוך 15 ימים. ביום 5/7/16 ובמסגרת הבקשה הגיש החייב מסמכים שונים המאמתים, כך לטענתו, את "הקשרים הפסולים" המתקיימים בין המשיב (המנהל המיוחד) לצדדים בתיק ולפיכך, ביקש החייב את בדיקת התנהלותו של המנהל המיוחד בתיק. ביום 10/7/16 הוריתי כי ההחלטות בבקשות 21, 23, 24 תינתנה במאוחד. ביום 15/7/16 הגיש המנהל המיוחד תגובה מפורטת ובה הבהיר כי חלק מהפעולות שנקט במסגרת ההליך היו מוסכמות על החייב ואולם, לאחר שהמנהל המיוחד לא ההין לאשר לחייב לקיים הליכי ערעור (במסגרת בקשה מס' 19 בתיק) הפך החייב את עורו. המנהל המיוחד טען כי בקשת החייב לנהל הליך משפטי מול אותו מוכר, הדר כהן, אינה ברורה, מאחר ולא נגרם לחייב כל נזק, משום שהוא, לטענת המנהל המיוחד, מחזיק בנכס ועושה בו שימוש כבעלים עוד משנת 2008 ובין היתר, פועל להשכרת הנכס ואף גובה את דמי השכירות המשולמים. המנהל המיוחד אף העלה טענות באשר להתנהלות החייב בקשר לחלקה הסמוכה לנכס, השייכת לאותו מר כהן, בהיותו יורש של אביו – יוסף כהן שמו והמידע המצוי בידי המנהל המיוחד באשר להתנהלות החייב בקשר לחלקה הסמוכה הינו חסר. כמו כן, העלה המנהל המיוחד טענות בקשר לאדם בשם נידאל משהראוי שלטענת המנהל המיוחד מפריע באופן ממשי לעבודתו של המנהל המיוחד בנוגע לתפיסת החזקה בנכס ואף פעל בשלב מסוים, לטענת המנהל המיוחד, בניסיון לפלוש לנכס מהחלקה הסמוכה. המנהל המיוחד הדגיש כי לא קיימת הפרדה פיזית בין החלקות ולפיכך, ייפוי הכוח שניתן למנהל המיוחד ממר הדר כהן (כאמור, יורשו של בעל החלקה, מר יוסף כהן), הוא שמעניק למנהל המיוחד את הגושפנקא למנוע פלישות מסוג זה. ביום 18/7/16 התקבלה החלטה כי יש לקבל את תגובת הכנ"ר עד ליום 15/8/16 ואולם, הכנ"ר לא הגיש תגובתו הספציפית לבקשה זו אלא במסגרת התייחסויותיו לכלל הבקשות שהגיש החייב בעניין זה.

   

• בקשה מס' 24: ביום 23/6/16 הגיש החייב בקשה נוספת ובה ביקש לעדכן את בית המשפט בהתרחשות שאירעה, לטענתו בתאריך 22/6/16 (יום לפני הגשת הבקשה). החייב טען כי בעת שהגיע לנכס הבחין כי נעשות בו עבודות בינוי בניגוד לתמ"א ובניגוד לשימוש בנכס ובהיעדר היתרי פיקוח ובנייה נדרשים. החייב טען כי מיד יצר קשר עם המנהל המיוחד על מנת ליידע אותו על הפעולות שנעשו. בהמשך מתאר החייב כיצד לטענתו, השיב המנהל המיוחד לתלונותיו ולכך שבהמשך צד ג', מר גולדברג יצר עם החייב קשר ואיים עליו באשר להוצאת צו הרחקה כנגדו. החייב שב וחזר על טענותיו כי המנהל המיוחד ומר גולדברג משתפים פעולה ביניהם (יוער כי עניין זה לא הוכחש ע"י המנהל המיוחד ואולם, הצדדים חלוקים באשר לטיב הקשר בין המנהל המיוחד לבין מר גולדברג). ביום 26/6/16 התבקש המנהל המיוחד להגיש תגובתו בתוך 15 ימים. ביום 4/7/16 הגיש המנהל המיוחד את תגובתו, גם לבקשה מס' 21 וגם לטענות החייב כי מר גולדברג הציע שוחד למנהל המיוחד, אם הלה יפעל לטובת מר גולדברג בקשר לנכס. המנהל המיוחד פירט את טענותיו באריכות, תוך המצאת אסמכתאות באשר לביצוע פעולותיו בנכס (פינוי פולשים, יצירת קשר עם עיריית תל אביב ועוד) וביקש כי שתי הבקשות מטעם החייב (בקשה מס' 21 וטענתו על קבלת ו/או הצעת השוחד) תידחנה ע"י בית המשפט. החייב חזר על טענותיו באשר לאופי העבודות שבוצעו בנכס, לטענתו ללא מתן היתרים נדרשים ואף ביקש כי יוצא צו הריסה כנגד העבודות הללו. בהערת אגב אעיר כי בקשה זו, בדומה לבקשה מס' 25, מכילה תגובות וטענות מטעם הצדדים ואין כאן המקום להכביד מילים, שכן, חלק מהטענות פורטו לעיל והועלו שוב ושוב ע"י החייב ו/או המנהל המיוחד. לבסוף, התבקשה תגובת הכנ"ר, שכן החייב העלה טענה כי המנל המיוחד מקבל ו/או אמור לקבל שוחד ולכן הדבר גורע מהתנהלותו התקנית. הכנ"ר הגיש בקשה מטעמו ביום 5/10/16 כי נדרשת ארכה על מנת לבחון את הדברים לעמקם ובשל העומס השרוי במשרדי הכנ"ר. ביום 26/10/16 הגיש החייב בקשה למתן החלטות בבקשות שמספרן 21, 23, 24, 25 ובאותו יום התקבלה החלטה כי יש להמתין לתגובת הכנ"ר. עד עתה טרם הגיש החייב תגובתו.

   

• בקשה מס' 25:  ביום 20/7/16 הגיש המנהל המיוחד "בקשה בהולה ביותר מטעם המנהל המיוחד להורות לאלתר על איסור כניסה לסטודיו וזאת נוכח קריסת חלק מהתקרה וסכנת פגיעה בנפש". המנהל המיוחד התריע כי לאור קריסת חלק מתקרת הנכס ועל מנת למנוע פגיעה אפשרית בנפש, הרי שבית המשפט התבקש למנוע כניסה לא מורשית לנכס וכן, יש להורות על החלפת המנעולים ע"י המנהל המיוחד לאלתר ולא לאפשר כניסה לנכס, למעט לצרכי שמאות והוצאת ציוד עבודה ע"י החייב ורעייתו. המנהל המיוחד תיאר את השתלשלות האירועים והביע חשש כי אם תותר כניסה לנכס באין מפריע הרי שהדבר עלול לגרום לפגיעה בנכנסים. לטענת המנהל המיוחד, הנזק שנגרם לתקרת הנכס הינו כתוצאה של הזנחה מתמשכת של החייב, שנמנע, כך לטענת המנהל המיוחד, מביצוע התיקונים הנדרשים. כתוצאה מהגשת בקשה זו החלה מסכת תגובות ותשובות מטעם הצדדים. לב המחלוקת בקצרה הינו באשר לשאלה מי צריך לשאת בעלויות התיקון של התקרה. החייב מצידו טען כי, המנהל המיוחד הוא זה שמחזיק בנכס ואילולא הסכים המנהל המיוחד למר גולדברג (צד ג') לבצע עבודות שיפוץ ובינוי בנכס – הרי שלא היתה מתרחשת הקריסה כלל. כמו כן טען החייב כי המנהל המיוחד מנסה למנוע את כניסת החייב לנכס "בתחבולות" על אף הזכויות של החייב, לטענתו, במסגרת הסכם השכירות המוגנת עליו הוא חתם. ביום 24/7/16 הגיש הכנ"ר עמדתו וה פירט כי ככל שהמשיבים (החייב ורעייתו, ד.ח.) לא יפעלו לפינוי הנכס, על אף התראתו של המנהל המיוחד, הרי שהם יהיו האחראים לכל נזק שייגרם להם ו/או לאדם אחר מטעמם ובכלל זה הלקוחות המגיעים למשרד שממוקם בנכס. ביום 26/8/16 הגיש המנהל המיוחד דו"ח מעודכן בדבר הנעשה ובמסגרתו פירט המנהל המיוחד כי אל הנכס הגיע שמאי על מנת לבצע בדיקות ומתן חוות דעת בנוגע למצבה של תקרת הסטודיו, בנוסף להערכת עלות של תיקון התקרה. המנהל המיוחד אף צירף לדו"ח את חוות הדעת מטעם השמאי. ביום 1/9/16 הגישו החייב ורעייתו את תגובתם לדו"ח וביום 3/9/16 התקבלה החלטה על תשובת המנהל המיוחד בתוך 10 ימים. גם כאן טרם התקבלה תשובתו הספציפית של המנהל המיוחד לבקשה זו ואולם, כאמור, בשל הבקשות הרבות שהוגשו והתגובות לעניין זה, הרי שקיימת התייחסות המנהל המיוחד באופן כללי.

לאור מורכבות התיק ונוכח הבקשות, התגובות והתשובות שניתנו באשר לכל הנושאים שצוינו לעיל, סבורני כי יש לקיים דיון, במעמד כל הצדדים הנוגעים לבקשות אלו, על מנת להכריע בכל אחת מהבקשות. עוד אציין כי חלק מהבקשות חופפות ועוסקות בנושאים זהים  או קרובים ועל כן, לדידי, ניתן יהא להכריע בסוגיות שעל הפרק במסגרת דיון מעמיק.