בעניין:
|
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
להלן: "הפקודה"
|
בעניין:
|
ב.ח.
להלן: "החייבת"
|
ובעניין:
|
הכונס הרשמי מחוז חיפה
להלן: "הכונ"ר"
|
ובעניין:
|
עו"ד ציפי פריד - למפיטר
להלן: "המנהלת המיוחדת"
|
1.החייבת מבקשת לכוף בצו על בנק דיסקונט סניף זכרון יעקב (להלן: "הבנק") לאפשר לחייב להמשיך לקבל שירותים בנקאיים ולהנפיק לה כרטיס לחיוב מיידי. החייבת טוענת כי היא מנהלת את החשבון בבנק דיסקונט, מופקדים אליו כספי קצבת נכות שהיא מקבלת והחשבון עומד ביתרת חובה.
2.הבקשה הועברה לתגובת הבנק והמנהלת המיוחדת. המנהלת המיוחדת הותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. הבנק הגיש תגובה ובה טען את הטענות שלהלן:
א.אמנם בסעיף ו לצו הכינוס נקבע כי "החייבת תהיה רשאית לנהל חשבון בנק ביתרת זכות בלבד..." אולם לשיטת הבנק לסעיף זה יש לתת פרשנות, ולפיה החייבת רשאית לנהל את החשבון בכל בנק אחר ולאו דווקא בבנק בו התנהל חשבון החייבת עד כה. הבנק טוען כי החייבת ניהלה את החשבון לפני מתן צו הכינוס והוא נותר ביתרת חובה, ובגין יתרה זו הוגשה תביעת חוב.
ב.סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הבנקאות") נקבע כי "לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים" המנויים בסעיף הכוללים "פתיחת חשבון עו"ש". יחד עם זאת, חובת הבנק לתת את השירות מותנית במספר תנאים הקבועים בסעיף 2(א)(2), ובין היתר בסעיף 2(א)(2)(ב) הקובע כי אחד התנאים הוא ש"הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון". הבנק טוען כי מאחר והחייבת לא עמדה בהוראות ההסכם בינה לבין הבנק והותירה את החשבון ביתרת חובה (ובגין כך הוגשה תביעת חוב) עד ליום מתן צו הכינוס- הרי לא חלה עליו חובה להמשך לנהל את חשבון הבנק שהרי ב-"סירוב סביר" עסקינן.
ג.שירותי הבנק הם שירותים הכרוכים בתשלום. ההסכם בין החייבת לבין הבנק (שצורף לתגובה) קובע, כי הבנק יהיה רשאי לסרב לתת שירות בנקאי אם העמלות בגין השירות אינן משולמות או "אם חלו אירועים, דברים, או נסיבות כאמור בסעיף 24 לעיל", כאשר סעיף 24 מונה שורת אירועים, וביניהם מתן צו כינוס נכסים (ראו סעיף 28 להסכם). הבנק הוסיף כי אינו רשאי לחייב את החייבת בגין שירותים שהוא נותן לאחר מתן צו הכינוס, ועל כן רשאי הוא לסרב ליתן את השירות הבנקאי.
ד.הבנק מפנה להוראות בנק ישראל- המפקח על הבנקים (מס' 422 ) המהווה הוראות לגבי "פתית חשבון עו"ש עובר ושב ביתרת זכות וניהולו" שבין היתר מתייחסות לניהול חשבונות לקוחות שניתן כנגדם צו לכינוס נכסים בהליכי פש"ר. הבנק מבקש להסיק כי אם התנהל בין הבנק לבין הלקוח הליך משפטי של גביית חוב, הרי קם הצדק סביר לבנק לסרב לנהל את החשבון.
3.החייבת הגישה תשובה, בגדרה חזרה על טענותיה. באשר לטענת הבנק לגבי אי עמידת החייבת בהוראות ההסכם, לטענתה הסעיף נוקט לשון הווה ואין למנוע מחייב שנמצא בהליך פש"ר לנהל חשבון בנק רק משום שהפר את הוראות ההסכם לפני מתן צו הכינוס. החייבת טענה כי היא מקפידה כי החשבון יתנהל ביתרת זכות. עוד טענה החייבת כי למן יום מתן צו הכינוס, מתנהלת החייבת ביתרת זכות, ויתרת החוב נוצרה לפני צו הכינוס ובגינה הוגשה תביעת חוב. עוד טוענת החייבת כי הוראות בנק ישראל מחזקות את עמדתה.
הכרעה:
4.נראה, כי הצדדים אינם חולקים על סמכותו של בית המשפט לתת הוראות לבנק המסרב לפתוח חשבון בנק או לנהל חשבון, ככל שיסתבר, כי הבנק פעול בניגוד להוראות הדין. נראה, כי סמכותו של בית המשפט נובעת מן העבודה כי מדובר בעניין הנוגע למי שנמצא בחסות פקודת פשיטת רגל, וכי לבית המשפט סמכויות לתת הוראות אף לבנקים אשר מסרבים לפתוח חשבון לחייב שכנגדו ניתן צו כינוס.
5.לאחר ששקלתי טענות הצדדים מצאתי לקבל את עמדת החייבת ולדחות טענות הבנק.
6.נתחיל את הילוכנו בהוראות החוק, ובהנחיות בנק ישראל. סעיף 2 לחוק הבנקאות קובע הוראה כללית, הנוגעת לשירותי הבנקים. לאור המשטר הבנקאי בישראל, ולאור העובדה כי לגופים בודדים ניתן רישיון לתת שירותים בנקאיים, מצא המחוקק טעם להתערב בזכותו של גורם פרטי (בנק) שלא לתת שירות ללקוח, והוא קובע בסעיף 2 לחוק הבנקאות את ההוראה הבאה:
" לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים:
(1) קבלת פקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ;
(2) פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה:
(א) החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח;
(ב) הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון;
(3) מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ;
7.משמעות ההוראה הנ"ל היא כי הבנק אינו רשאי לסרב לניהול חשבון עו"ש אם מתקיים אחד התנאים, הראשון: שמדובר בחשבון עו"ש שיתנהל ביתרת זכות; והאחר הוא שהלקוח עומד בתנאי ההסכם.
8.להשלמת התמונה נוסיף, כי באשר לפושטי רגל, ומתוך מודעות לחשיבות ניהול חשבון ביתרת זכות, מתיר צו כינוס הנכסים שניתן בעניינו של החייב לנהל חשבון בנק ביתרת זכות בלבד.
9.המפקח על הבנקים הוציא את הוראה 422 "שנועדה להבהיר מהם המקרים שבהם לא תתקבל טענת "הסירוב הסביר" לפתיחת חשבון עובר ושב ביתרת זכות" (כאמור בגוף ההוראה). סעיף 5 להוראה קובע, כי "תאגיד בנקאי לא יסרב לפתוח חשבון ללקוח רק בשל היות הלקוח אחד או יותר מאלה ... לקוח בהליך פשיטת רגל.." או "לקוח אשר מתנהל או התנהל בעבר, בינו לבין התאגיד הליך משפטי שמקורו בגביית חוב".
10.נראה, כי ההוראות הנ"ל והוראות חוק הבנקאות מביאות למסקנה כי הבנק שוגה בפרשנותו אותן, וכי עליו לאפשר לחייבת להמשיך לקבל שירותיו, כל עוד היא מנהלת חשבונה ביתרת זכות.
11.ראשית, אן חולקין כי החייבת מבקשת עתה לנהל חשבון ביתרת זכות, וכי הדבר הותר לה בצו הכינוס. יש להפריד בין החשבון עד ליום מתן צו הכינוס (ולמעשה- החשבון "מתאפס" ביום זה מאחר והחוב הינו בר תביעה שיש לתובעו בהליך הפש"ר) לבין החשבון לאחר מתן צו הכינוס (שמתחיל ביתרת אפס). למעשה, אם תרצו, מדובר בחשבון חדש (וייתכן, שראוי שהבנק יפתח לחייבת חשבון חדש מן הסוג של "חשבון ביתרת זכות" ולא ימשיך לנהל את החשבון הישן, שהינו חשבון קרדיטורי).
12.שנית, מאחר והחייבת מבקשת לנהל חשבון ביתרת זכות בלבד, הרי אין הבנק רשאי לסרב לנהל את החשבון, והעובדה כי בעבר הופר ההסכם בין הבנק לבין החייבת אינה יכולה להושיע את הבנק, שהרי לפי סעיף 2 לחוק הבנקאות מדובר בתנאים חלופיים ולא מצטברים. ככל שהחייבת מבקשת לפתוח חשבון ביתרת זכות, אין היא חייבת בעלת "עבר נקי" מבחינת עמידתה בתנאי הסכם ניהול החשבון. מכל מקום, באשר לעמידת החייבת בהוראות ההסכם, יש לבחון את התנהלות החייבת לאחר מתן צו הכינוס ולא לפניו. פרשנות הבנק תביא לתוצאה אבסורדית, שהרי ייתכן והחייב הפר את ההסכם עם מספר בנקים, ובמקרה זה לאחר מתן צו כינוס אין הוא יכול לנהל חשבון ביתרת זכות אצל אף לא אחד מן הבנקים. לא זו היתה כוונת כוונת חוק הבנקאות.
13.ועוד, טענות הבנק אינן מתיישבות עם הוראות המפקח על הבנקים. המפקח הבהיר, ברחל ביתך הקטנה, כי עצם היותו של הלקוח בהליך פשיטת רגל אינה יכולה להוות "סירוב סביר" (סעיף (א)(2) להוראה 422 הנ"ל). עוד קובעות ההוראות כי לא יהווה סירוב סביר סירוב הבנק לנהל חשבון בנק ביתרת זכות רק בשל היות הלקוח " לקוח אשר מתנהל או התנהל בעבר, בינו לבין התאגיד הליך משפטי שמקורו בגביית חוב" (ונראה, כי פרשנות הבנק להוראה זו בסעיף 9 לתגובה - בטעות יסודה) . הנה כי כן, המפקח על הבנקים קבע, כי עצם העבדה כי התנהל הליך גביית חוב כנגד החייבת אינה מצדיקה סירוב לתת שירותי ניהול חשבון.
14.לאור האמור לעיל, לא מצאתי את סירוב הבנק לנהל את חשבון החייבת ביתרת זכות- משום סירוב סביר, ועל הבנק לאפשר לחייבת לנהל את החשבון וראוי כי יפתח חשבון חדש מסוג "חשבון ביתרת זכות.
15.בנוסף, לאור עמדת המנהל המיוחד, שאינה מתנגדת למבוקש, ינפיק הבנק (ככל שהוא נותן שירות זה דרך כלל) כרטיס חיוב באופן מיידי, וכן יאפשר לחייבת לחתום על כתבי הרשאה לחיוב החשבון.
16.אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ז, 23 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.