צאולקר נ' קרייב ואח'

פסק דין

1.התובע הינו בעלים של רכב שניזוק מרכב אחר שבו נהגה הנתבעת 1. הנתבעת 2 הינה המבטחת של הרכב שבו נהגה הנתבעת 1. מכאן התביעה להשבת הנזקים שנגרמו לרכב התובע.

2.בעדותו של התובע בפני הוא טען שנסע אחרי רכבה של הנתבעת. כל אחד מהם חיפש חניה מצד ימין על מנת לחנות את רכבו. רכב הנתבעת 1 המשיך בנסיעה, התובע מצא חניה והחנה את רכבו בניצב למדרכה שמצד ימין, כאשר חזית הרכב פונה לכיוון המדרכה. לאחר מכן, רכב הנתבעת 1 חזר לאחור וניסה להיכנס ברוורס לחניה שלצידו ופגע ברכבו בדלת הימנית קדמית. בהמשך, הנתבעת 1 יישרה את רכבה ונעמדה עם רכבה במקביל לרכבו. התובע צילם את שני הרכבים עומדים אחד ליד השני לאחר שהנתבעת סיימה לבצע את החניה של רכבה כיאות (ת/1) (פרוט' עמ' 1 ש' 18 – עמ' 2 ש' 2).

3.בעדותה של הנתבעת היא אישרה שהרכבים שמופיעים ב- ת/1 הינם שני הרכבים נשוא התביעה שבפני, אך הכחישה שהמקום שבו הם עמדו היה המקום שבו אירעה התאונה. לטענתה היא אכן ניסתה להיכנס לתוך החניה אך בנסיעה קדימה ולא במהלך נסיעה לאחור כפי שטען התובע. יובהר כי הנתבעת לא ידעה תחילה להבהיר כיצד נפגע רכבו של התובע בדלת הימנית קדמית. בהמשך טענה שלאחר שהיא החנתה את רכבה התובע נכנס לחניה שלידה ושפשף את רכבה. התובעת הגישה תמונות של רכבה עם סימני שפשוף בצד הימני של הפגוש האחורי (נ/1) (פרוט' עמ' 2 ש' 30 – עמ' 3 ש' 10).

4.מדובר בגרסה מול גרסה. הנני מעדיף את גרסתו של התובע על גרסתה של התובעת לגבי אופן קרות התאונה. יצויין תחילה שהנתבעת 1 לא הגישה כל תמונה למצב הרכבים לאחר התאונה. כמו כן, לא היה בפיה כל הסבר הכיצד הצליח התובע לצלם את שני הרכבים עומדים אחד ליד השני, כאשר הם חונים באותו האופן שבו קרתה התאונה כפי גרסתו. יתרה מזאת, סימני השפשוף שמופיעים על הפגוש הימני האחורי של רכב התובעת (נ/1) מתיישבים יותר עם גרסתו של התובע לאופן קרות התאונה מאשר עם גרסתה של הנתבעת 1. בנסיבות אלה, האשם לקרות התאונה רובץ לפתחה של הנתבעת 1 באופן מלא בשל נסיעתה לאחור והפגיעה ברכבו העומד של התובע.

5.לפיכך, התביעה מתקבלת. הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע את הסכומים הבאים :

א.3,248 ₪ לפי חוות דעת שמאי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 10.2.2011 (מועד עריכת חוות הדעת) ועד היום;

ב.580 ₪ שכר טרחת שמאי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 10.2.2011 (מועד עריכת חוות הדעת) ועד היום;

ג.150 ₪ עבור הוצאות התובע לאיתור כתובתה של הנתבעת 1 (על פי הקבלה שצורפה לכתב התביעה);

ד.700 ₪ הוצאות משפט.

כל הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

כל אחד מהצדדים יהיה רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לכבוד בית המשפט המחוזי במחוז מרכז תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, א' טבת תשע"ב, 27 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.