צוקרון(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי ערר על החלטת בימ"ש קמא בראשל"צ (כב' השופטת זמיר) במסגרת תיק 38588-11-10 מיום 2.12.10 במסגרתה שוחרר העורר בתנאים מגבילים, הורחק מהעיר נתניה, הצטווה להמציא כתובת במקום אחר בארץ וכן נאסר עליו ליצור קשר עם המתלונן בפרשה.

ב"כ המשיבה מתנגדת לאפשר לעורר לחזור לעיר נתניה , לטענתה בית משפט הורה על הרחקת העורר מהעיר נתניה כתנאי מינימאלי בעוד שהעבירה כנגד העורר חמורה היא ועניינה סיוע לסחיטה בכוח, סיוע לסחיטה באיומים וסיוע לסחיטה.

לגופו של עניין דין הערר להתקבל. בית משפט קמא ניתח בעניינו של העורר וקבע כי חלקו באירועים היה שולי. עוד קבע בית משפט קמא כי נוכחותו של העורר במקום אינה מקימה בסיס לאחריות מסייע אלא אם כן הייתה בעלת "סגולת סיוע" ונלווה לה היסוד הנפשי הנדרש אלא שבמקרה זה לא מצא בית משפט קמא כי התביעה הצליחה להצביע על ראיות מוצקות לפיהן המשיב (העורר שלפניי) חיזק את רוחו של הנאשם האחר הרוח הדומיננטית בעבירות, בנוכחותו. עוד קובע בית משפט קמא כי העורר לא פצה פיו במהלך האירועים. מעבר לכך לא נמצאת ראייה בחומר הראיות כי העורר ידע על קיומו של החוב כי נועד מלכתחילה עם המעורב האחר לצורך תכנון מהלך גביית החוב, כי היה מודע לכוונותיו של האחר לבצע גביית החוב בדרך המצוינת בכתב האישום. עוד קובע בית המשפט כי המפגש של העורר שהיה במקום עם האחרים, הוא מאחר ומדובר במקום עבודתו של העורר אליו הגיע לצורך עבודה. עוד קובע בית המשפט כי קיימת חולשה של ממש בראיות המצויות בידי התביעה בכל המיוחס לעורר שלפניי.

מכאן, שלא השכלתי להבין כיצד נוכח כל האמור לעיל מצא בית משפט קמא להורות על הרחקת העורר בנסיבותיו האישיות (על אחת כמה וכמה) מהעיר נתניה.

אני מוצאת כי נפלה טעות בהחלטה, אני מבטלת את תנאי ההרחקה מהעיר נתניה. יתר התנאים לגבי העורר יישארו בעינם.

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"א, 21/12/2010 במעמד הנוכחים.

נגה אהד, שופטת בכירה

הוקלד על ידי: רחלי עוז