צו של"צ בהיקף 100 שעות בגין גרימת חבלה ברשלנות של תינוקת כבת שנה וחצי

רקע וטענות הצדדים

1.הנאשם הורשע בתום שמיעת הוכחות בביצוע עבירה של גרימת חבלה ברשלנות לפי סעיף 341 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.כך לאחר שנקבע כי הנאשם, בעל חנות שעונים בעפולה, היה אחראי לאירוע שהתרחש ביום 7/6/11 מחוץ לחנותו, כאשר סורג חלון כבד מברזל – ששימש את חלון הראווה של החנות והושען על ידי הנאשם על הקיר שמחוץ לחנות – נפל על פעוטה בת שנה וחצי וגרם לה לחבלות קשות (שבר בצוואר הירך ונפיחות ברקמות הרכות של הראש).

עוד נקבע בהכרעת הדין כי המאשימה הוכיחה את כלל יסודות העבירה (היסוד העובדתי, היסוד הנפשי, קיומו של קשר סיבתי); כי האירוע יכול וצריך היה להיות בתחום ציפיותו הסביר של הנאשם (ועל כן אין במעשיו של אחר – שממילא לא הוכח כי היה כזה – כדי לפטור אותו מאחריות); וכי היה עליו לדאוג למנוע את קיומו של הסיכון הנשקף ממעשיו. בנוסף נקבע כי הלכה למעשה לא נקט הנאשם כל אמצעי זהירות באשר הם.

3.בתוך כך נדחו טענות הגנה נוספות לרבות טענות בדבר אכיפה בררנית וטענות אודות ניסיונות סחיטה מצד הורי הילדה.

4.לאחר המתואר ועוד קודם שנשמעו טיעוני הצדדים לעונש, נעתרתי לבקשת ההגנה והוריתי על שליחתו של הנאשם לשירות המבחן, לצורך הכנת תסקיר בעניינו. עוד הוריתי כי התסקיר יתייחס גם לשאלת הרשעתו בדין.

5.תסקיר מיום 2/10/14 סקר את תולדות חייו של הנאשם והעלה כי הינו בן 48, נשוי ואב לשלושה, המתגורר כיום בXXXX ומנהל את חנות השעונים שלו בXXXX. עוד עלה כי התפתחותו ועברו תקינים – לרבות השלמת 12 שנות לימוד, שירות צבאי מלא, קיום מערכות יחסים תקינות, יציבות תעסוקתית ותפקודית ועבר פלילי ללא רבב. שירות המבחן העריך כי מדובר באדם נורמטיבי, אשר התחנך על ערכים פרו-חברתיים, וגילה לאורך כל חייו יציבות ואחריות לתפקידיו השונים. ביחס למעורבותו בעבירה קיבל עליו הנאשם את הכרעת הדין בהבנה, הגם שהתקשה לראות את עצמו כאחראי הבלעדי לפציעתה של הילדה. עם זאת הביע אמפתיה רבה לשלומה וביטא תחושת מועקה קשה בעקבות פגיעתה. בשקלול כל אלה – ובצירוף יכולתו של הנאשם להפנים לקחים – העריך השירות כי הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד הינו נמוך.

בסופו של יום, והגם שלא הוצגה כל פגיעה קונקרטית בעתידו (למעט מחשבה על סגירת החנות ומציאת עבודה הקרובה למקום מגוריו כיום), המליץ השירות לבטל את הרשעת הנאשם ולהטיל עליו חלופה עונשית בדמות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות, ובצירוף פיצוי כספי לקטינה.

6.חרף האמור, ביקשו ב"כ המאשימה להותיר את הרשעת הנאשם על כנה, וזאת כיוון שאינו עומד בתנאים שהותוו בפסיקה לצורך ביטול הרשעה. הודגש כי עם כל הסימפטיה השמורה לנאשם ולהיותו אדם נורמטיבי, הרי שאלה יכולים להשפיע על מידת העונש אך לא על קביעת המדיניות הנוהגת הקשורה בהרשעת נאשמים. כך ביתר שאת כאשר לא הוכחה כל פגיעה בעתידו של הנאשם או בשיקומו ושעה שהנאשם ניהל הוכחות ויש לבטל את הרשעתו (ובשונה ממי שהודה בהזדמנות הראשונה ולא הורשע מלכתחילה).

עוד נטען כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ומספר חודשי עבודות שירות, וכי במקרה שבנדון יש להטיל ענישה מן הרף התחתון, בשל עברו הנקי של הנאשם ואורח חייו הנורמטיבי.