צ"מ 23988-11-16 מדינת ישראל נ' כהן

לפניי בקשה לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 (להלן: החוק או חוק רישוי עסקים) שבה מבוקש להוציא צו לסגירת עסק המצוי בקומת הקרקע ברחוב הרצל 18, בעכו (להלן: העסק).

הבקשה וכתב האישום

1. נגד המשיב הוגש כתב אישום בו יוחסו לו העבירות הבאות: איסור החזקה או ניהול של מקום למשחקים אסורים, הגרלות והימורים לפי סעיף 228 לחוק העונשין, תשל"ז-1977; איסור הגרלות והימורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין; ועיסוק בעסק ללא רישיון לפי סעיף 4 ו-14(א),(ב) לחוק רישוי עסקים. בכתב האישום נטען כי לכל המוקדם, החל מתאריך 28.8.2016 עוסק הנאשם ומנהל עסק המשמש כמקום לעריכת משחקים ובית קפה. נטען כי העסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים בהתאם לפריטי רישוי 7.6 ו- 4.2א' לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג – 2013 (להלן: הצו או צו רישוי עסקים), לפיכך הוא נדרש בין היתר לאישורם של משטרת ישראל, שירותי הכבאות וההצלה, משרד הבריאות ורשות הרישוי שהיא עירית עכו. אלא שבמועדים הרלוונטיים לכתב האישום לא היו בידי המשיב האישורים הנדרשים. עוד נטען בכתב האישום כי ביום 29.8.2016 שיחקה הגב' בתיה בנימיני בעסק במשחקים אסורים, הגרלות והימורים באמצעות מכונת מזל, המופעלת באופן אלקטרוני, שהוצבה בעסק מבעוד מועד על ידי המשיב והופעלה על ידי עובד העסק יוסי זוהר. כמו כן, במועד הרלוונטי לכתב האישום נמצאו בעסק מחשב בעמדת המפעיל, חמש מכונות משחק בעמדות שחקנים, ששה מסכים מכשיר D.V.R ו- 7751 ₪, ששימשו לצורך העיסוק בעסק והחזקתו כמקום לעריכת משחקים אסורים, הגרלות והימורים.

2. בבקשה ובדיון שהתקיים בפניי טענה המבקשת כי קיימות ראיות לכך שהמקום משמש למשחקים אסורים או הגרלות או הימורים במובן סעיף 224 לחוק העונשין, פעילות שנכללת בהגדרת משחקים לפי סעיף 2ב(ב) לחוק רישוי עסקים ולפריט 7.6 לצו. כן נטען כי קיימות ראיות לכך שהמקום משמש בית אוכל מסוג בית קפה ונופל לפריט שבסעיף 4.2א' לצו שמחייב רישיון עסק. נטען כי מן העסק נשקפת סכנה מיידית חמורה ומוחשית לסדר הציבורי וכן סכנה מיידית וחמורה לשלטון החוק – ובעניין זה הפנה ב"כ המבקשת לחומר חסוי. המבקשת הוסיפה וציינה כי ביום 4.9.2016 הוצא צו להגבלת השימוש בעסק למשך 30 ימים על ידי מפקד המחוז במשטרה, הוגשה בקשה לביטולו, אך בית המשפט דחה את הבקשה והותיר את הצו על כנו.

    

3. המשיב סבור שיש לדחות את הבקשה והוא מעלה שלל טענות. נטען כי חל שיהוי בהגשת הבקשה, שכן החיפוש בבית העסק נערך ביום 29.8.2016, בעקבותיו הוצא צו לסגירת העסק שפקע ביום 4.10.2016, ובעקבות כך העסק פתח את שעריו והמשיך לפעול. המשיב סבור כי הבקשה הנוכחית באה כתגובה לבקשה להחזרת תפוסים שהגיש המשיב לבית המשפט, ועל כן בבסיסה שיקולים ומניעים פסולים והגשתה אף סוטה מההגינות המתחייבות בתהליך אכיפת החוק. עוד נטען כי חוק רישוי עסקים אינו רלוונטי לסיטואציה משום שהעסק שימש לשירותי גלישה באינטרנט. כמו כן, המשיב סבור כי מקום שהמדינה טוענת כי העסק בלתי חוקי ואינו מושא רישוי, אין היא יכולה לטעון מצד אחר שהוא טעון רישוי. נטען עוד כי קיים ספק אם הפעילות שקיימת במקום מצריכה רישיון. המשיב גם מבקש לדחות את הטענה כי במקום מתנהל עסק של בית קפה. מכל מקום נטען שאין בתיק החקירה ראיות לכך שבמקום מתקיימים משחקים אסורים. המשיב מוסיף וטוען כי השימוש בסעיף 17 לחוק רישוי עסקים שמור למקרים קיצוניים ואין מקרה זה נמנה עליהם.

    

   דיון והכרעה

    

   כללי

    

4. סמכות בית המשפט להוציא צווים ביחס לפעילותו של בית עסק לאחר הגשת כתב אישום מוסדרת בסעיף 17 לחוק המורה כלהלן: