החלטה
גדר הבקשה
המבקש נפגע בתאונת דרכים ביום 23.5.10, ובקשה זו עניינה בדרישתו כי המשיבה תשלם לו תשלום תכוף בגין פגיעותיו בתאונת הדרכים מכוח סעיף 5(ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים"). בדיון שנערך בפני ביום 20.9.10 המבקש נחקר על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם בקצרה.
המבקש נפצע לטענתו בתאונת הדרכים בהתנגשות חזיתית ברכב שסטה ממסלולו. כתוצאה מהתאונה, נחבל ברגליו, במרפק ובצווארו והוא פונה לטיפול בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, שם אושפז עד ליום 31.5.10. מהתיעוד הרפואי המצורף לבקשה עולה כי המבקש נחבל וסבל בין היתר משבר של הפיקה בברך עם קרעים של הגיד מתחת לברך. עוד עולה מהתיעוד הרפואי כי הוא טופל במשככי כאבים, הומלץ לו על מגן ברך, הוא זקוק לפיזיוטרפיה אינטנסיבית לפחות שלוש פעמים בשבוע, כן הופנה לMRI בכדי לדון בצורך בארטרוסקופיה בברך ואישור מחלה ניתן לו עד ליום 8.10.10.
טענות הצדדים
המבקש טען בבקשה, כי עובר לתאונה עבד בעבודה פיזית כאיש אחזקה בני בתים פרטיים דרך חברה, והשתכר שכר ממוצע נטו של 8,299 ₪ (כעולה מטופס 106 לשנת 2009). אשתו, העובדת כגננת משתכרת כ-6,000 ₪ לחודש.
לטענת המבקש, מיום התאונה הפסיק לעבוד ומכיון שהיה זכאי רק ל-21 ימי מחלה צבורים, שולם לו בגינם סכום של 4,590 ₪ במשכורת 5-6/10.
המבקש, נשוי ואב לחמישה ילדים קטנים כשהאחרון נולד לפני זמן מועט לאחר שאירעה התאונה, טען כי מאז התאונה מסתובב בעזרת קביים ומכשיר על רגלו, נעזר באשתו ובעוזרת בשכר לבית ועזרת נערים בנקיון החצר. הוא נדרש להוצאות רבות: הוצאות מחיה רגילות – החזר הלוואה על הבית בסך 2,000 ₪ והחזקת ילדים במעון למעלה מ-3,000 ₪ וכן הוצאות הקשורות לפגיעה כנסיעות לקבלת טיפול רפואי, רכישת מגן.פירט את הוצאותיו בבקשה. המבקש מבקש כי בית המשפ יורה למשיבה לפסוק לו לקיום משפחתו עד לסוף חודש נובמבר 2010 את מלוא השכר שהפסיד בניכוי ימי המחלה ששולמו לו בסך 46,863 ₪ וכן עזרת הזולת והוצאות יתרות הכרוכות למצב אליו נקלע והוצאות רפואית שוטפות בסך 10,000 ₪ ובסך הכל 56,863 ₪.
לעומתו, טענה המשיבה, כי יש לדחות את הבקשה על הסף בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, כאשר בין היתר לא פורטו כנדרש ההוצאות וההכנסות ולא צורף אישור מעביד על מועדי היעדרותו מהעבודה וגובה השכר שקיבל בתקופת היעדרותו, למרות שהמשיבה דרשה זאת. לטענת המשיבה, מצבו הרפואי של המבקש אינו מצדיק מתן תשלום תכוף וטענה כי המבקש לא הניח תשתית ראייתית מתאימה. לטענת המשיבה השכר הממוצע על-פי תלושי השכר שצירף מינואר ועד אפריל 2010 הינו כ-7,380 ₪.
תשלום תכוף
סעיף 5(ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע מהן ההוצאות שהוציא הנפגע לשם חישוב התשלום התכוף, בזו הלשון:
"מי שחייב בפיצויים לפי חוק זה ישלם, כחלק מהם, לנפגע או למי מהתלויים בו, תוך 60 ימים מקבלת דרישתו בכתב -
(1)הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אישפוז בבית חולים;
(2)תשלומים חודשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בענין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו, לפי הענין; התשלומים לצרכי מחיה ייקבעו תוך התחשבות בהכנסתו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים, ובלבד שאם הכנסתו עלתה על ההכנסה המירבית תילקח בחשבון ההכנסה המירבית בלבד".
תקנה 3 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), תשמ"ט – 1989 (להלן: "התקנות") קובעת מהם צרכי מחיה:
"3.(א) צרכי מחיה, לענין סעיף 5 (ב) לחוק, הם צרכי מזון, לבוש מגורים ולימודים.
(ב) בקביעת שעור התשלום החודשי שיהא בו כדי לספק את צרכי מחייתו של הנפגע ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו, או את צרכי מחייתם של התלויים בנפגע, לפי העניין, יש להתחשב בהכנסותיו של הנפגע ממשכורת, שכר עבודה, משלח יד, עסק או מכל מקור אחר בתקופה שקדמה לתאונה, וכן בהוצאותיו מתוך הכנסה זו לצרכי מחיה בתקופה האמורה; כמו כן יש להתחשב בהכנסתו לאחר התאונה של הנפגע, של הפונה או של המבקש, לפי הענין, ממשכרת, שכר עבודה, משלח יד, עסק, קיצבה עקב התאונה או מכל מקור אחר."
תקנה 4 לתקנות קובעת מהם צרכי הסיעוד:
"4. צרכי סיעוד לעניין סעיף 5(ב)(2) לחוק הם הזקקות לשירותים המיועדים לסייע לנפגע בפעולות יום-יום או בהשגחה או בניהול משק הבית;
לענין זה-