הדיון בתיק זה התנהל בדלתיים סגורות. ניתן לפרסם את פסק הדין ללא אזכור שמם של התובעת והנתבע וללא ציון כל פרט מזהה אחר שלהם.
1. תביעה נגררת להרשעה בפלילים שהגישה התובעת, צעירה בת 26, כנגד בן זוגה לשעבר של אמה, אשר במשך שנים ארוכות ביצע בה שורה של עבירות מין קשות. הדיון בתיק זה עוסק אך ורק בנזקים שנגרמו לתובעת בשל מעשי הנתבע והשפעתם על תפקודה כיום.
רקע
2. התובעת, ילידת 1988, הינה הצעירה מבין X ילדים שנולדו לאמה ואביה. בהיותה של התובעת כבת 3 התגרשו הוריה והתובעת ביחד עם כל אחיה נשארו לגור עם האם. זמן קצר לאחר מכן התפתח קשר זוגי בין האם לבין הנתבע, מי שהיה קודם לכן גיסה, ומאז שנת 1991 ועד שנת 2004 עבר הנתבע להתגורר עם זוגתו וילדיה ובהם התובעת.
בשנת 2006, עת הייתה התובעת כבת 18, הגישה התובעת תלונה למשטרת ישראל בה טענה כי במשך שנים רבות, מאז היותה כבת 4, ביצע בה הנתבע עבירות מין. לאחר חקירה הוגש כנגד הנתבע כתב אישום לבית משפט זה אשר ייחס לו ביצוע מספר רב של עבירות מין (תיק פ"ח 3021/06). בתום הליך ארוך של שמיעת ראיות הורשע הנתבע במרבית העבירות שיוחסו לו וזוכה מחלק אחר.
3. בהכרעת הדין שניתנה על ידי השופטים י' אלרון, ר' סוקול וכ' סעב נקבע כי החל משנת 1994 ובמהלך כל התקופה בה התגורר הנתבע עם משפחת התובעת, ביצע הנתבע בתובעת מעשים העולים לכדי עבירות מין קשות. נקבע כי החל מהיות התובעת בת 6 שנים נהג הנתבע לקלח אותה במקלחת בתואנה כי איננה חוסכת במים. לאחר שסיים לקלחה ולנגבה, נהג להתכופף אל עבר איבר מינה, ללקקו ולהחדיר את לשונו.
עוד נקבע כי באותה תקופה נהג הנתבע להיכנס לעיתים קרובות לחדר השינה בו ישנה התובעת, ישב על מיטה והחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה. לעיתים כאשר הילדים ישבו וצפו בטלוויזיה היה הנתבע מצטרף אליהם, יושב במיטת התובעת ומשים עצמו כצופה בשידורים. בהזדמנויות אלו היה הנתבע מחדיר את ידו תחת השמיכה בה התכסתה התובעת, מחדיר את אצבעותיו לתוך מכנסיה ותחתוניה של התובעת ומחדירן לאיבר מינה.
נפסק גם כי לעיתים נהג הנתבע לצאת מהמקלחת כשרק מגבת על גופו. בראותו את התובעת לבדה נהג לחשוף בפניה את גופו העירום.
4. לעיתים כאשר יצא הנתבע לערוך קניות באזור התעשייה נהג הנתבע לקחת את התובעת עמו. במספר הזדמנויות היה הנתבע עוצר את הרכב במקום חשוך, מכניס אצבעותיו מתחת לבגדיה של התובעת, ומחדירן לאיבר מינה. באחת ההזדמנויות עשה זאת בעודו ממשיך להחזיק בהגה ולנהוג.
באחד הערבים, עת נותרו הנתבע והתובעת בגפם בדירה, הקרין הנתבע בטלוויזיה סרט פורנוגראפי, בעודו יושב עם התובעת על המיטה. לאחר מכן הפשיט את התובעת מבגדיה, פשט את בגדיו כשאיבר מינו מול איבר מינה. לאחר מכן חיכך הנתבע את איבר מינו בגופה של התובעת, כאשר ברקע מוקרן הסרט הפורנוגראפי.
5. לבסוף נקבע כי לעיתים נהג הנתבע לקחת עימו את התובעת למקום עבודתו במחנה צבאי. באחת הפעמים לקח הנתבע את התובעת לאחד המשרדים שבמחנה, הניח על הרצפה מזרן, הפשיט את התובעת מבגדיה, שכב כשגבו על המזרן והתובעת מעליו ובמצב כזה חיכך את איבר מינו באיבר מינה. מעשים אלו כולם נעשו לשם גירוי וסיפוק מיני.
6. בגין כל אלו הורשע הנתבע במספר רב של עבירות; עבירת מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע, עבירה לפי סעיף 351(א) ביחד עם סעיף 345(ב)(1) בנסיבות סעיף 345(א)(1) וסעיף 345(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 - עבירות אינוס (מספר רב של עבירות); עבירת מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע, עבירה לפי סעיף 351(ב)(2) ביחד עם סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין - מעשים מגונים (מספר רב של עבירות);עבירת מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע, עבירה לפי סעיף 351(ד) לחוק העונשין (מספר רב של עבירות).
7. ביום 25/11/2008 נגזר דינו של הנתבע והוטל עליו עונש של 12 שנות מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי. בנוסף חויב הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך של 15,000 ש"ח.
ערעור שהגיש הנתבע (ע"פ 156/09) נדחה בפסק דינו של בית המשפט העליון מיום 11/8/2011, והרשעתו של הנתבע בביצוע שורה של עבירות מין בתובעת, וכן העונש שנגזר עליו נותרו חלוטים.
התביעה וההליכים בתיק
8. בעקבות הרשעתו של הנתבע הגישה התובעת את תביעתה הנוכחית כתביעת פיצויים נגררת להרשעה בפלילים, על פי הוראת סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בתביעתה טוענת התובעת כי בשל מעשיו של הנתבע היא נקלעה למצוקה נפשית קשה שמלווה ותלווה אותה כל חייה. בשל מצב נפשי זה לא סיימה את לימודי התיכון והיא מתקשה לתפקד באופן רגיל. מצבה הנפשי פוגע בכושרה להשתכר, לפתח מערכות יחסים עם בני זוג וגורם לה סבל יום יומי.
על כן עותרת התובעת לחייב את הנתבע לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה בעקבות מעשיו הקשים בה, לרבות פיצויים בגין נזק לא ממוני, עזרת הזולת, הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה. כן עותרת התובעת לפיצויים בגין עלות השלמת לימודים. התובעת מבקשת עוד להטיל על הנתבע פיצויים עונשיים שיביאו לידי ביטוי את הסלידה ושאט הנפש ממעשיו השפלים וירתיעו מהתנהגות דומה בעתיד.
9. הנתבע התגונן מפני התביעה ואף שהעלה בהגנתו טענות בדבר חפותו לא חזר עליהן בסיכומיו. הנתבע אינו מתכחש למצבה הנפשי של התובעת אולם טוען כי מצבה זה אינו פוגע בכושרה ובתפקודה כנטען על ידה. כן טוען הנתבע כי מצבה זה של התובעת אינו נובע רק מהמעשים שיוחסו לו בהכרעת הדין אלא גם מאירועים נוספים בחייה של התובעת. לטענת הנתבע לתובעת היו חיים קשים גם ללא קשר למעשים שיוחסו לו ועל כן יש לייחס כל פגיעה בתפקודה של התובעת לחיים אלו ולאו דווקא למעשים בהם הורשע. התובעת, כך לטענתו, גדלה באווירה לא יציבה של אלימות מצד אביה הביולוגי כלפי אמה וכלפי ילדיו. לטענתו גם האב הביולוגי ביצע בתובעת מעשים מגונים בעצמו.
הנתבע מדגיש כי משפחתה של התובעת אינה משפחה משכילה. המשפחה לא תמכה בתובעת ולא סייעה לה להתגבר על הקשיים השונים אותם חוותה. אמה ואחיה של התובעת עסוקים בענייניהם ואינם מתפנים אליה רגשית. התובעת עצמה חוותה טראומות נוספות גם לאחר האירועים נשוא הכרעת הדין, לרבות אלימות בקשרים הזוגיים שלה ועל כן מבקש הוא לקבוע כי אין קשר בין מעשיו למצבה הנפשי של התובעת.