|
תאריך פרסום : 16/07/2020
| גרסת הדפסה
תיק הוצל"פ
לשכת ההוצאה לפועל חיפה
|
507436-10-19
03/03/2020
|
בפני הרשם:
עיסאם חאיק
|
- נגד - |
הזוכה:
א.
|
החייב:
מ.
|
החלטה |
- תיק זה נפתח לביצוע חיובי משכנתה מחודש 7/18 עד 9/19 כפי שנקבע בסעיף 7 לפס"ד מיום 16/7/18 שניתן בתמ"ש 48814-15 במסגרתו נקבע כי התשלום יהיה בחלקים שווים, עד לפיצול (להלן: "פסה"ד").
- הזוכה (להלן: "א.") פתחה תיק זה לביצוע ע"ס כולל של כ- 110,000 ש"ח בגין 16 תשלומים בסך 6,700 ש"ח כ"א.
- בסעיף 5 לבקשת הזוכה להטלת עיקול זמני מיום 26/11/2019 פירטה הזוכה לראשונה כי חויבה במסגרת ערעור שהוגש על החלטת רשמת מזונות לשלם לחייב סך של 68,143 ש"ח, הזוכה התבקשה להמציא את פסה"ד שניתן בערעור אך לא עשתה זאת עד למועד כתיבת שורות אלו, הסכום נוכה מיתרת החוב שהייתה קיימת בתיק בהתאם להחלטתי מיום 27/11/19.
- בתאריך 1/12/19 הגיש החייב (להלן:" מ.") בקשתו לסגירת התיק וטען, בין היתר, כי הזוכה רודפת אותו, "אישה שקרנית רודפת בצע" כפי שלטענתו כינה אותה ביה"ד הרבני כאמור בסעיף 14 לבקשתו. הזוכה בתשובתה חזרה על אותם הטיעונים כפי שהעלתה בבקשתה למתן צו עיקול זמני ובקשתה לפתיחת התיק.
- עיון בתגובת החייב מיום 30/12/19 מעלה כי צירף החייב לבקשתו שתי קבלות בדבר שתי העברות שביצע לטענתו בסך כולל של 130,000 ש"ח, האחד ע"ס 100,000 ש"ח מיום 14/5/19 והשני ע"ס 30,000 ש"ח מיום 7/10/19.
- החייב עוד הוסיף כי יתרת החוב הייתה אמורה להיות מחושבת לפי 14.5 חודשים ולא 16 חודשים כפי שחישבה הזוכה, וכי חלקו בחיובי המשכנתא שולם באמצעות שתי ההעברות כאמור.
- הזוכה בתשובה דוחה את טענות התשלום וטוענת כי החייב טוען טענותיו בעלמא, מוסיפה הזוכה כי התשלום הנטען ע"ס 100,000 ש"ח הנו תשלום עלום כלשונה וכי התשלום הנוסף כלשונה במסגרת תגובתה מיום 6/2/20 אינו קשור לחוב בתיק זה, היות והחוב בתיק הנו לתקופה קצובה של עד למועד פתיחתו בלבד וכי לטענתה, התשלום בסך 30,000 ש"ח היה בגין חודשים 10 ו- 11 שנת 2019 כלשונה של הזוכה בסעיף 15 לתגובתה כאמור.
- הצדדים בתיק הסכימו כי החלטה מסיימת בבקשת החייב בטענת פרעתי וסגירת התיק תינתן על סמך כתבי הטענות שהגישו הצדדים ביחס לאותה הבקשה וזאת ללא צורך בקיום דיון בבקשה.
- להלן לשון סעיף 7 לפסה"ד :
- הזוכה פירטה החלטה אחרת שניתנה על ידי במסגרת תיק אחר מס' 5183030118 במסגרתה דחיתי שם בקשה של חייב, החייב גם הפנה בתורו להחלטה מתיק אחר כאשר אין לשתי ההחלטות זיקה כלשהי למחלוקת בין הצדדים בתיק זה, כך שאין במידע זה בכדי להוסיף או להחסיר על השיקולים העומדים ואשר עמדו לנגד עיניי במעמד מתן החלטתי דנן בבקשת החייב.
- הזוכה בתורה לא המציאה את ההחלטה נשוא הערעור מכוחה נוכו הסכומים שבהם חויבה לטובת החייב בתיק זה בהתאם להחלטתי מיום 27/11/19 ובחרה בתורה לפתוח את התיק על מלוא יתרת חלקו לכאורה של החייב בתשלומי המשכנתא כאילו לא שילם החייב מאומה ע"ח חובו בגין תשלומי המשכנתא וגם בהתעלם הן מהחלטה בערעור והן מתשלומים שביצע החייב כאמור, כפי שיפורט בהמשך ומצער, מפירוט תשלומים ששולמו לאותו החשבון.
- כידוע, המוציא מחברו עליו הראיה, ומשכך, על הטוען פרעתי לעמוד בנטל ההוכחה הרובץ על שכמו במישור זה.
- הבסיס המשפטי לטענת פרעתי אשר מקורו בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז 1965 והוראותיו קובעות בזו הלשון:
)"א( חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחרי כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע האם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
)ב( החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין, זולת אם החליט, בהתחשב בנסיבות העניין, שלא לצוות כן"
- מכאן, ועפ"י הוראות הסעיף דלעיל, על החייב, בנסיבות דנן, מוטלת הראיה להוכיח את טענותיו בהיותו "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען פירעון החוב בתיק.
- כידוע, לעניין מידת ההוכחה הנוהגת במישור האזרחי היא "הטיית מאזן ההסתברויות" לזכותו של הנושא בנטל השכנוע (כך נקבע עוד בע"א 9462/04 מורדוף נ' ידיעות אחרונות) כאשר, ישנן מצבים בהם עובר הנטל המשני של הבאת ראיות לסתור לזוכה, בטענת פרעתי.
- עיון בשני הנספחים (א' ו- ב') שצירף החייב בגין שני התשלומים שביצע, הראשון ע"ס 100,000 ש"ח מיום 14/5/19 (לפני מועד פתיחת תיק זה) כאשר החשבון אליו הועברו הכספים נשא מס' 923966 בבנק הפועלים סניף 799, שהוא אותו החשבון אליו הופקד השיק בסך 30,000 ש"ח לאחר פתיחת התיק ב- 11/11/19 (לאחר מועד פתיחת תיק זה כאשר הזוכה לא ביקשה הגדלות בתיק זה).
- אלא מה, הזוכה בתורה מודה במסגרת תשובתה כי התשלום בסך 30,000 ש"ח הנו אכן תשלום כמתחייב ע"ח חלקו של החייב במשכנתא אולם אינו ע"ח התקופה נשוא תיק זה לטענתה. פועל יוצא מכך, הרי מודה הזוכה בתורה כי גם תשלום לחשבון זה בסך 30,000 ש"ח היה ע"ח תשלומי משכנתה מצד החייב אולם בהסתייגות כפי שפורטה לעיל.
- ראו להלן נספח א' לבקשת החייב בדבר התשלום הנטען ע"ס 100,000 ש"ח:
"..."
- עיון בנספח ב' שהנו אישור הפקדת השיק בסך 30,000 ש"ח מעלה כי השיק הופקד לאותו חשבון בבנק הפועלים שפרטיו לעיל, משמע, כי התשלום לאותו חשבון, גם אשר התבצע ע"י החייב, היה ע"ח תשלומי המשכנתא, כאשר למצער, טענה זו לא נסתרה ע"י הזוכה בתיק.
- ראו להלן נספח ב' לבקשת החייב בדבר התשלום השני ע"ס 30,000 ש"ח -
"..."
- ועוד, עיון בנספח א' מראה כי בהערות בתחתית מסמך ההעברה אף נרשם כי מטרת ההעברה "תשלום משכנתה נ. מ." עובדה המתווספת על קודמתה ואשר לא נסתרה גם היא ע"י הזוכה בתיק כאשר גם תשלום זה בוצע לאותו חשבון בבנק הפועלים אליו הופקד השיק בסכום 30 אלף כאמור לעיל.
- על כן, אני קובע כי התשלום שביצע החייב היה ע"ח חובו בתשלומו המשכנתא הן ממקרא כתבי ביה"ד, הן מהמצורפים והמצוטט לעיל והן לאור העובדה כי טענה זו לא נסתרה כלל ע"י הזוכה.
- תיק זה נפתח ב- 10/10/19 כאשר היה על החייב לשלם את חלקו בסך 6,700 ש"ח כל חודש בחודשו החל מה- 07/2018 ולמשך 16 חודשים כגרסת הזוכה, ולא החייב.
- יתרת חוב החייב כלפי הזוכה מחודש 7/2018 כולל ומשוערך עד למועד פתיחת התיק בניכוי הסך של 100,000 ש"ח (נכון למועד התשלום כאמור בחודש 05/2019) עמד על 33,880 ש"ח נכון ליום 10/10/19, לסכום זה יש להוסיף אגרה על אותה היתרה בסך של 338 ש"ח וכן שכ"ט א' בסך של 1,982 ומכאן, נכון למועד פתיחת התיק, עמד חוב החייב כלפי הזוכה בסכום כולל של 36,200 ש"ח.
- הזוכה לא עתרה להגדלת חוב בתיק ושייכה בתשובותיה לרבות האחרונה שבהן מיום 10/2/20 כי התשלום שביצע החייב בסך 30,000 ש"ח שלא נכלל כלל וכלל בחישוב שלי באשר ליתרת החוב לעיל, שולם לגרסתה ע"ח חובו בתשלומי המשכנתא, האומנם כאמור לאותו מספר חשבון, בגין החודשים 10 ו- 11 שנת 2019, היינו- לאחר מועד פתיחת התיק, ואשר אינו קשור לגרסתה לחוב בתיק, וזאת כאמור בסעיף 1 לתשובתה המאוחרת כאמור מיום 10/2/19.
- מכאן, הרי משהצהירה הזוכה על חוב חלוט בר קיזוז שלה כלפי החייב בסך של 68,143 ש"ח ואשר קוזז מיתרת החוב בתיק בהתאם להחלטתי מיום 27/11/19, הרי קיזוז זה, מיתרת החוב של החייב כאמור לעיל ובהיעדר בקשה להגדלה, היה אמור להיות מקוזז מיתרת החוב המפטרת בסעיף 24 לעיל ומוכיח את סילוק יתרת החוב של החייב כלפי הזוכה ואת טענת הפירעון שלו בתיק.
- לאור כל האמור לעיל, ולאחר בחינת כל טענות הצדדים, מצאתי כי החייב הוכיח את טענת הפירעון ועמד בנטל להוכיח כי שילם את חובו נשוא תיק זה לזוכה ואף מעבר לכך ומשכך, אני מקבל את בקשת החייב בטענת פרעתי.
- אי לכך, אני מורה על סגירת התיק כנגד החייב.
- לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את הזוכה בתשלום הוצאות החייב בסכום של 4,000 ש"ח אשר ישולמו על ידה תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן, יתווספו לסכום זה הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים, כמקובל.
ניתנה היום ה- 03/03/2020, בהיעדר הצדדים.
03 מרץ 2020
|
|
|
תאריך
|
|
עיסאם חאיק, רשם
|
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה |
Disclaimer |
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|