קורן נ' משכן - בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ

פסק דין

1. ביום 2.7.12 לקחה התובעת משכנתא מבנק הנתבע המתנהל בסניף רמת בית שמש (להלן:"הסניף") ולצורך כך, חתמה על כל הטפסים הנדרשים לרבות טופס הוראת קבע לתשלום המשכנתא.

לאחר מילוי דרישות הסניף הועבר סכום ההלוואה לידי הקבלן ממנו רכשה התובעת הדירה.

לאור השתלשלות העניינים אשר אירעו לאחר העברת הסכום לידי הקבלן, ראתה התובעת מספר פעולות שבוצעו על ידי הנתבע – פעולות אשר גרמו לה עוגמת נפש, טרטור מיותר ובושת פנים ועל התנהלות זו של הנתבע הגישה התובעת תביעה זו, בה ביקשה לחייב הנתבע לשלם לה פיצוי של 5,000 ₪.

2. ואלו הן הטענות אותן מעלה התובעת להצדקת קבלת תביעתה:

א. א) בחודש אוקטובר, שלושה חודשים לאחר לקיחת ההלוואה, ראתה התובעת בחשבונה, שהתשלום חזר ולא כובד עקב העדר הרשאה ורק לאחר פניות התובעת, בכתב ובע"פ – גם באמצעות עורך דינה- נוצר קשר עם הבנק והובטח ליצור קשר עם התובעת.

נציגת הבנק אמנם יצרה קשר עם התובעת וסוכם, שהחוב שעמד על2,800 ₪ יחויב יחד עם התשלומים הבאים.

לשם כך, שוב נאלצה התובעת להגיע לבנק ושוב לחתום על טפסים שונים.

ב) בחודש דצמבר ביקשה התובעת לטפל במסגרת החשבון שלה בבנק הפועלים סניף רחובות ובאותו יום היה לחץ לקוחות בבנק והתובעת המתינה בסבלנות. לאחר כשעה וחצי, החלו הפקידים לשלוח את הלקוחות לפקידה אחרת בבנק, שם טיפלה הפקידה בתובעת ולהפתעתה ולתדהמתה, בישרה הפקידה לתובעת, שהיא "חסומה" מאחר ויש פיגור בתשלומי המשכנתא.

התובעת נפגעה מאמירה זו ובמיוחד לאחר שחיכו שם עוד לקוחות ושמעו את דברי הפקידה.

לתובעת התברר, שהסדר החוב שסיכמה עליו עם הפקידה הקודמת לא בוצע והתובעת הסבירה לפקידה בסניף בנק הפועלים ברחובות את מה שקרה, אך כל הניסיונות להתקשר עם הפקידה הקודמת עלו בתוהו וכך נאלצה התובעת לחזור הביתה בבושת פנים מבלי שתוכל לבצע פעולה כלשהי כדי להסדיר את עניין פיגור תשלום המשכנתא.

ב. התובעת הרגישה פגועה תוך הרגשת בושת פנים והשפלה ולאור זאת, שלחה התובעת פקס תלונה לבנק ברמת בית שמש ודרשה שיטפלו בנושא הוראת הקבע וכן דרשה פיצוי בגין בזבוז הזמן ועוגמת הנפש.

התובעת סבורה, שבושת הפנים ועוגמת הנפש שנגרמו לה, נגרמו בשל התרשלות הבנק בטיפול במסמכי המשכנתא והיות והיא לא נענתה על דבר הפיצוי שביקשה, הגישה תביעה זו.

3. הנתבע סבור, שיש לדחות את תביעת התובעת, תוך העלאת הטענות העיקריות הבאות:

א. א) התובעת אכן הגיעה לסניף רמת בית שמש על מנת לקבל ההלוואה, אך היות והתובעת אינה לקוחה בסניף זה, נשלחה ההרשאה למרכז התפעול הבנקאי של הבנק על מנת שתוזרם במחשב הוראת הקבע, כפי שסוכם. בחודש אוקטובר 2012 פנתה התובעת לראשונה לסניף וביקשה לברר סיבת החזרת המשכנתא ולאחר בדיקה התברר, שההרשאה שנשלחה למרכז המטפל בעניין בנק לא הוזרמה למחשב וברגע שנתגלה הדבר, דאגה הפקידה בסניף למילוי טפסים חדשים ולהזרמת הרשאה חדשה במחשב.

מאז 10.11.12 נפרעים התשלומים כסדרם.

ב) בחודש פברואר 2013 הגיעה פניה נוספת מהתובעת בגין הסדרת החוב ובו ביום בוטל חוב הריבית בגין הפיגור בפירעון וכן נפרס חובה לארבעה תשלומים ובאופן כזה, הסתיים הטיפול באופן מהיר ללא נזק כלכלי לתובעת.

בשל כל אלה, הוצע לתובעת – לפנים משורת הדין- פיצוי בסך 500 ₪, אך התובעת דחתה הצעה זו.

4. לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה, שיש לקבל את תביעת התובעת בחלקה – זאת מהנימוקים הבאים:

א. למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים, שעל מנת להעניק לתובעת הלוואה מובטחת במשכנתא, היא פנתה אל הסניף ומילאה את כל הטפסים הדרושים ואין חולק, שלאור ולאחר החתמה על הטפסים הרלוונטיים קיבלה התובעת את סכום ההלוואה, כאשר בעת קבלת ההלוואה גם נקבע גובה ההחזר החודשי.