קידום ד.ש. השקעות ופיננסים בע"מ נ' גולדברג

פסק דין

קידום השקעות ופיננסים נגד גודלברג ת.א. 32003-03-10

בפני תביעה על סך 142,162 ₪ו שמקורה בשטר חוב שהוגש לביצוע בהוצאה לפועל וניתנה לנתבע רשות להתגונן בטענת זיוף, כך שנטל הראייה רובץ על התובעת.

תמצית טענות התביעה

סמנכ"ל התובעת, מר גיא בק הצהיר, כי הנתבע שימש בתקופה הרלוונטית בעל מניות בחברת סנטראל קאר 2005 בע"מ, (להלן: "החברה"), שותפו של הנתבע ובעל מניות נוסף בחברה היה חגי בן משה, אשר הינו גם בעל מניות בתובעת מכוח החזקת מניות מיעוט.

לטענת מר גיא בק, נהגה החברה מדי פעם ליטול הלוואות מהתובעת ובשנים 2005- 2008 לוותה החברה מהתובעת 466,000 ₪ כמפורט ב- 9 הסכמי הלוואה ואשראי שצורפו לתצהירו,

(להלן: " תשעת הסכמי האשראי").

במסגרת עסקה שבוצעה בשנת 2008, רכשה החברה רכב מסוג הונדה אקורד בסכום של 82,000 ₪ אשר נמכר בהליך כינוס נכסים בו נקטה התובעת נגד לקוח אחר שלה. מימון רכישת הרכב בסך 66,000 ₪ ניתן על ידי התובעת ו- 16,000 ₪ נוספים שולמו על ידי החברה. להבטחת החזר ההלוואה, שיעבדה החברה כלי רכב שונים לטובת התובעת וחגי בן משה חתם, ביחד עם החברה, על הסכמי אשראי.

בשנת 2009 נערכה התחשבנות פנימית בחברה, בין הנתבע וחגי בן משה, והתובעת נתבקשה לפצל את חובה של החברה לשניים, מבלי לגרוע מזכותה לגבות את מלוא החוב מהחברה ומחגי בהתאם לתשעת הסכמי ההלוואה שפורטו לעיל. בהתאם לכך, פעלה התובעת להחתמת חגי והחברה גם על ההסכם שנחתם עם הנתבע.

באותו מועד יתרת חובה של החברה היה 278,866 ₪ והתובעת ערכה שני הסכמי אשראי כדלקמן:

הסכם אשראי מיום 22.4.09 על סך 139,433 ₪ שיפרע בתשלומים ובתנאים הנקובים בו. להלן: הסכם אשראי ")

הסכם אשראי מיום 3.5.09 על סך 139,443 ₪ שיפרע בתשלומים ובמועדים הנקובים. (להלן: "הסכם אשראי ב'").

שני הסכמי האשראי כוללים את יתרות החוב שנותרו בגין תשעת הסכמי האשראי שפורטו לעיל, ונרשמו בהם כבטוחות כלי רכב ששועבדו זה מכבר לתובעת להבטחת החזר ההלוואות בהתאם לתשעת הסכמי האשראי ושטרם נפרעו במלואן.

כדי שחגי בן משה יחתים את הנתבע על הסכם האשראי והמסכמים הנלווים לו, מסרה התובעת לחגי בן משה את הסכם אשראי א', שטר חוב ע"ס 151,338.53 ₪, מכתב הפניה לבנק הפועלים המורה לחייב את חשבון הנתבע בתשלומים על פי הסכם אשראי א' והוראה לחיוב חשבון הנתבע בבנק הפועלים בנוגע לתשלומים אלה, לוח סילוקין ואישור החתמת תיק אשראי על ידי סוכנות.

כל המסמכים הוחזרו לתובעת לע ידי חגי בן משה כשהם נחזים להיות חתומים על ידי הנתבע.

התובעת נסמכת בטענתה כי הנתבע חתם על המסמכים באישור בנק הפועלים אל התובעת מיום 14.5.09 על בקשת הנתבע לחייב את חשבונו בגין הסכם א' ושני תשלומים אף החלו להיפרע מחשבון הנתבע כסדרם. ביום 17.7.09 שלח בנק הפועלים הודעה אל התובעת, בה בוטלה ההרשאה לחיוב חשבון הנתבע וביום 30.8.09 שלחה התובעת מכתב התראה אל הנתבע בגין יתרת החוב שנוצרה בגין הפרת הסכם א'. וסכום התביעה הינו סכום יתרת חובו של הנתבעת על פי הסכם אשראי א'.

מר יגאל בק מוסיף בתצהירו, כי ככל שהחברה מכרה רכבים שהיו משועבדים לטובת התובעת, מדובר בתרמית חמורה והוא העיד, כי שטר החוב לא נחתם בפניו. הוא הכין את המסמכים וחגי בן משה החתים את הנתבע, לאחר ששמע את השיחה הטלפונית בין חגי בן משה לנתבע ב"ספיקר".

חגי בן משה , אשר בתקופה הרלוונטית שימש, ביחד עם הנתבע, כבעל מניות בחברה ובמקביל אף כבעל מניות בתובעת מכוח החזקת מניות מיעוט, הצהיר, כי החברה נהגה ליטול מהתובעת הלוואות בהתאם לתשעת הסכמי האשראי שפרט יגאל בק בתצהירו וחוזר על המפורט בתצהירו של יגאל בק.

לדבריו, הוא זה שפנה אל התובעת כדי לפצל את חובות החברה בינו לבין הנתבע, בהתאם לשני הסכמי האשראי אשר פורטו על ידי יגאל בק בתצהירו.

חגי בן משה טוען, כי כלי הרכב שנמכרו על ידי החברה בטרם נרשמו עליהם השעבודים לטובת התובעת, נמכרו על ידי הנתבע ללא ידיעתו והנתבע הציג מצג שווא כאילו מדובר בחלק ממלאי החברה. חגי בן משה נסמך בטענתו זו על נספח 17 לתצהירו – דו"ח חלוקת מלאי שנערך בינו לבין הנתבע בחודש אוגוסט 2008, אשר הוגש גם לרו"ח של החברה ובו מפורטים אותם כלי רכב. והרכב מסוג פורד פיאסטה נרשם תחת שם חברה שבבעלות הנתבע.