קיומה של סמכות שיפוט מקבילה כאשר בתניית השיפוט לא נקבע כי היא ייחודית

1.         בפני בקשה שהגישו המבקשים לדחיית ו/או מחיקת התביעה על הסף מחמת העדר סמכות מקומית, ולחילופין, בקשה להעברת הדיון בה לבית המשפט המוסמך.

2.         המשיבה הגישה תביעה בסדר דין מהיר ע"ס -.14,369 ש"ח, נגד המבקשים בגין שירותי בדיקות התאמה לתקן, אשר כנטען בכתב התביעה, תמורתם לא שולמה.

            מבקשות 1- 3 הינן חברות המצויות בבעלותו ובניהולו של מבקש 4.

כנטען בכתב התביעה, המבקש 4 פעל באמצעות מבקשות 1-3, והזמין בשמן את שירותי המשיבה תוך ניצול אישיותן המשפטית הנפרדת של המבקשות (סעיף 12 לכתב התביעה).

לפיכך, המשיבה עתרה לחייב גם את המבקש 4 באופן אישי בסכום התביעה.

לכתב התביעה צירפה המשיבה העתק מהסכמי ההתקשרות לצורך ביצוע הבדיקות, החתומים ע"י המבקשים וכן תדפיסי רשם החברות.

3.         המבקשים עתרו כאמור לדחות או למחוק את התביעה או לחילופין להעביר את הדיון בה לבית המשפט השלום בקריות, המוסמך לדון בה, לטענתם.

            נימוקי המבקשים הם כלהלן:

            חלק מן ההסכמים הנ"ל נחתמו במשרדי מבקשות 1- 3, אשר כתובתן בכפר אבו סנאן. כמו כן, מבקש מס' 4 תושב הכפר אבו סנאן. עוד צוין בבקשה כי חלקם של ההסכמים נחתמו באתר העבודה בעכו ובקריית ים.

            על פי תקנה 3 (א1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, כאשר לתובע מספר סניפים, הסמכות המקומית תהא על פי כתובת מגוריו של הנתבע או כתובת עסקו.

            מאחר ולמשיבה מספר סניפים, היה עליה להגיש התביעה בבית משפט השלום בקריות, ולבית משפט השלום ברחובות אין סמכות מקומית לדון תביעה.

4.         המשיבה הגישה תגובתה בה טענה כלהלן:

            המבקשים חתמו על הסכם עם המשיבה ובסעיף 19 שבו נקבע, כי: "הצדדים קובעים בזה את בית המשפט ברחובות כמקום השיפוט לצורך הסכם זה".

            תניית שיפוט זו מקנה לטענת המשיבה סמכות מקומית ייחודית לבית המשפט השלום ברחובות, ולפיכך, יש לדחות את הבקשה על הסף.

הדיון

5.         תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 קובעת כלהלן:

            "היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאיזור שיפוטו מצוי אותו מקום. לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט, שבאותו מקום או לבית המשפט אחר לפי תקנות 3 או 4".

            היינו, אם לא נקבע בתניית השיפוט שהיא ייחודית, יראו בה תניה הקובעת סמכות שיפוט מקבילה. אם לא נאמרו המילים כמו "בלבד" או "אך ורק", יש לראות בתניה קביעת שיפוט מקביל ולא ייחודי. משמעות הדבר היא, שלתובע נתונה הבחירה להגיש את התובענה במקום המוסכם או באחד מבתי המשפט המוסמכים על פי תקנות 3 ו-4.

            כאמור, בסעיף 19 להסכם שבין המבקשים למבקשים נקבע בית המשפט ברחובות כמקום שיפוט מוסכם.