תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
14720-12-11
21/11/2013
|
בפני השופט:
הדס פלד
|
| - נגד - |
התובע:
אריה קלו
|
הנתבע:
אורי דוידוף
|
| פסק-דין |
פסק דין
תביעה כספית על סך 110,973 ₪.
ההליך והצדדים לו
התובע וכן הנתבע, עוסקים בסחר ביהלומים. הנתבע חבר בבורסת היהלומים הישראלית בע"מ (להלן: "הבורסה"), אולם התובע אינו חבר בה.
התביעה הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר ניתנה רשות להתגונן והצדדים הגישו תצהירי ראיות.
מטעם התובע הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובע עצמו, וכן של מר עופר נאור, העובד כטוען במוסדות הבוררות הפנימיים של הבורסה.
מטעם הנתבע הוגשו תצהירי עדות ראשית של הנתבע עצמו, וכן של מר יעקב פוגל, חבר בורסה המכהן כבורר במוסד הבוררות של הבורסה.
טענות התובע
ביום 20.12.05, קיימו הצדדים פגישה ברמת גן, במהלכה מסר התובע לנתבע יהלום מעובד במשקל 3.14 קרט (להלן: "היהלום"). כנגד מסירת היהלום, מסר הנתבע לתובע פתק המאשר שקיבל לבדיקה את היהלום (להלן: "הפתק"). נוסח הפתק הוא בהתאם למקובל בין סוחרי יהלומים.
בין הצדדים סוכם כי במידה והנתבע יחליט לרכוש את היהלום, התמורה שתשולם תעמוד על סך 5,500 דולר ארה"ב לקרט – וכך אף צוין בפתק.
היה על הנתבע להודיע לתובע בתוך מספר ימים על תוצאות הבדיקה, ועל החלטתו האם לרכוש את היהלום בתמורה המוסכמת, או להשיבו לידי התובע.
בחלוף מספר שבועות ממועד מסירת היהלום, פנה התובע לנתבע ושאל אותו האם הגיע להחלטה. הנתבע השיב כי שלח את היהלום למכירה בארה"ב וביקש כי התובע ימתין לתמורה המוסכמת עד לביצוע המכירה.
כך, מדי פעם היה התובע פונה לנתבע בעניין היהלום, והנתבע חזר והשיב כי כאשר ימכור את היהלום בארה"ב ישלם לתובע את התמורה המוסכמת.
לאחר מספר חודשים, עת פנה התובע לנתבע פעם נוספת, ביקש הנתבע כי התובע ישיב לו את הפתק וכנגד מסירתו ישלם לו הנתבע את התמורה – אלא שהתובע לא מצא את הפתק. לפיכך, הציע התובע לנתבע כי כנגד תשלום התמורה ימסור לנתבע פתק נגדי, לפיו התמורה שולמה ואין תוקף לפתק המקורי, אך הנתבע סירב והתעקש כי תשלום התמורה יהיה כנגד החזרת הפתק המקורי.
התובע מצא את הפתק מספר חודשים לפני הגשת התביעה. לאחר מציאתו, פנה לנתבע ומסר לו כי הפתק נמצא וביקש את תשלום התמורה על פיו, אך הנתבע סירב.
התובע ביקש לפנות לבירור העניין במוסדות השיפוט הפנימיים של הבורסה, ולשם כך פנה לטוען המשפטי בבורסה מר עופר נאור (להלן: "הטוען"). הטוען הפנה את התובע לביצוע בדיקת פוליגרף לאימות גרסתו, בהתאם לנוהג המקובל בבורסה. ביום 5.4.11 התובע נבדק במכון לפוליגרף ש.ברוק בע"מ, ונמצא דובר אמת.
התובע שב לטוען ומסר לו עותק של חוות דעת מכון הפוליגרף, אולם הטוען הסביר לו כי המוסד השיפוטי הפנימי של הבורסה אינו דן בסכסוכים המבוססים על פתקים, לאחר שחלפו יותר משנתיים ממועד הפתק. לפיכך, הגיש התובע תביעתו לבימ"ש זה.
טענות הנתבע
הנתבע טוען כי מאחר שחלפו מעל שבע שנים ממסירת הפתק - במהלכן ביצע מאות או אלפי עסקאות אחרות - הוא אינו זוכר היטב את נסיבות האירוע.
בשנת 2005 אכן קיבל הנתבע יהלום לבדיקה מהתובע, אשר כנגדו נמסר הפתק.