קלנועית אינה בגדר "רכב מנועי" לעניין ת"ד, נדחתה התביעה נ' יצרנית הקלנעית

[בשאלת החבות]

פעם נוספת מתעוררת השאלה - האם קלנועית הינה בגדר "רכב מנועי" לצורך החלת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 [להלן - " חוק הפיצויים"].

רקע עובדתי

1.    העובדות ברובן אינן שנויות במחלוקת; ביום 2.2.05 בשעה 11.45 לערך, נהג התובע 2 בקלנועית [להלן - " הקלנועית"] בדרך חברון בבאר שבע. יחד עמו נסעה ברכב אשתו ז"ל, התובעת 1. במהלך הנסיעה אירעה התנגשות בין הקלנועית לרכב מנועי מסוג סוזוקי שהיה נהוג בידי הנתבע מס' 1 [להלן - "הרכב" ו - " נהג הרכב"]. התובעים טוענים כי כתוצאה מההתנגשות, הועפו הם מהקלנועית ונגרמו להם נזקי גוף [להלן - " התאונה"]. בחלוף הזמן הלכה התובעת 1 לעולמה.

2.    מוסכם על הכל כי הן השימוש ברכב והן השימוש בקלנועית היו מבוטחים בעת התאונה בביטוחי/פוליסות חובה אצל הנתבעת 2 [להלן - " המבטחת" ו - " הפוליסות" או "הפוליסה" לפי העניין]. עוד מוסכם כי בעת התאונה לא החזיק התובע ברישיון נהיגה תקף.

3.    התובעים תבעו את הנתבעים 1 - 3 מכוח מספר עילות חלופיות לפי חוק הפיצויים: את נתבעים 1 ו - 2, נהג הרכב והמבטחת [בכובעה כמבטחת של השימוש ברכב] - כ"הולכי רגל" שנפגעו מרכב, את נתבעת 2, המבטחת [בכובעה כמבטחת השימוש בקלנועית] - כמבוטחים וכבעלים של הקלנועית כ"רכב מנועי", ואת נתבעת 3 [להלן - " קרנית"]- כמבטחת סטטוטורית, במידה שייקבע כי הקלנועית הינה "רכב מנועי" והשימוש בו אינו מכוסה על ידי פוליסת המבטחת.

4.    התובעים אף תבעו את יצרנית הקלנועית, נתבעת 4, בעילות לפי דין הנזיקין הכללי. לאור הסכמת הצדדים אכריע במחלוקות כבר עתה, ללא שמיעת ראיות.

המחלוקות

5.    המחלוקת המרכזית סבה סביב השאלה האם נכון ליום התאונה, הייתה הקלנועית בגדר  "רכב מנועי" [לרבות "רכב"] כהגדרתו בחוק הפיצויים. לטענת התובעים וקרנית, הקלנועית אינה "רכב מנועי" ולפיכך עומדת להם עילת תביעה כהולכי רגל כלפי נהג הרכב והמבטחת שלו.

6.    נהג הרכב והמבטחת טוענים לעומת זאת כי הקלנועית הינה "רכב מנועי" ועל כן, התובעים אינם "הולכי רגל", אלא נהג ונוסעת ברכב. ככאלה אין להם עילת תביעה כלפי נהג הרכב והמבטחת שלו. עילת התביעה היחידה שהייתה יכולה לעמוד להם, הנה כלפי המבטחת בכובעה כמבטחת הקלנועית, אלא שבהיעדר רישיון נהיגה תקף לתובע 1, לפחות בעת התאונה ובארבע השנים שקדמו לה, לא קמה חבות ביטוחית של המבטחת כלפיהם ואין תקומה לתביעתם כלפיה. 

7.    על כך משיבים התובעים וקרנית כי למעשה, קם נגד המבטחת השתק כפול: האחד, היא מושתקת מלטעון כי הקלנועית אינה "רכב מנועי" לאור הפוליסה שהוציאה לשימוש בה [לרבות גביית פרמיה מתאימה] ואשר במסגרתה הוסכם כי הקלנועית הנה "רכב מנועי". השני, והוא מובא כ"שאלה מעניינת" בסיכומי קרנית, כי המבטחת מושתקת מלטעון כי העדר רישיון נהיגה לתובע 1 מפקיע את הביטוח שרכש לקלנועית שכן היא לא טרחה להבהיר לו שהביטוח שהוא רוכש ממנה במיטב כספו - חסר ערך מבחינתה, בהעדר רישיון כזה.

8.    מחלוקת נוספת עולה בין התובעים לבין קרנית ואליה אדרש במידה שאקבע כי הקלנועית הנה "רכב מנועי" והשימוש בה אינו מכוסה על ידי המבטחת. התובעים טוענים כי במידה שכך ייקבע, הרי תרופתם באה להם מקרנית, בתפקידה כמבטחת סטטוטורית על פי חוק הפיצויים. קרנית טוענת לעומת זאת, כי אין בחוזה הביטוח בין התובעים לבין המבטחת, לרבות בהשתק מכוח חוזה, כדי להטיל עליה, כמי שאינה צד לחוזה, חובות. במילים אחרות, לטענתה, העדר רישיון נהיגה של התובע 1, ככל שמפקיע את הפוליסה ואת חבות המבטחת, אינו יכול להטיל חבות על קרנית.

דיון

הקלנועית - "רכב מנועי" : ההגדרה הבסיסית

9.    סעיף 1 לחוק הפיצויים [להלן - " סעיף ההגדרות"] קובע בחלקיו הרלוונטיים:

..." תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; ................

" רכב מנועי" או "רכב" - רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות; ........... [ההדגשות שלי, י.ה.].

10.  למקרא הסעיף, ברור כי המחוקק לא התייחס ספציפית לקלנועית, כפי שלא התייחס למלגזה, לעגורן, ל"בובקט" וודאי לא לכלים או מכונות שלא היו בשימוש בעת חקיקתו. אביא כדוגמא את ה"סאגוויי" ואת הקורקינט החשמלי הנפוצים היום ולא היו בשימוש כלל בעת חקיקת החוק על תיקוניו השונים. המחוקק קבע הגדרה בסיסית של "רכב מנועי", הוסיף מצבי ריבוי ולבסוף, הוסיף גם מצבי מיעוט [להלן - "ההגדרה הבסיסית", "מצבי הריבוי" ו - "מצבי המיעוט"]. קצרה היריעה לשוב ולבקר את הטכניקה החקיקתית שננקטה על ידי המחוקק ואת שילובן בדרך זו של תכליות חקיקתיות סותרות [היעוד התעבורתי ויעודים שאינם כאלה]. אנסה להגיע לפתרון בעיקר תוך התחקות אחר תכלית החקיקה וכללי הפרשנות המקובלים במסגרת השיטה המשפטית.

11. בפסק דינה [בת.א. [של - חיפה]  5151/06, קרנית נ' טובול ואח', להלן - " עניין טובול" מתוך אתר נבו] מפנה, בצדק, השופטת ג'דעון לדבריו של הנשיא לשעבר, פרופ' ברק בספרו על שיקול הדעת השיפוטי, עמ' 359, שם אמר בין השאר כי : "על כן הביטוי 'רכב' המופיע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, אינו אך סיכום כלי הרכב הידועים בעת חקיקתו של החוק, אלא הוא נקבע על פי העיקרון הטמון במושג זה. כלי הרכב הספציפיים שהיו לעיני המחוקק אינם סוגרים את רשימתם של כלי הרכב. זו רשימה פתוחה, העשויה לכלול בחובה כלי רכב חדשים שלא היו ידועים בעת חקיקת החוק. על כן אף שהחוק עצמו לא משתנה, היקף התפרסותו עשוי להשתנות עם חלוף הזמן".

בכך אין כדי לקבוע כי חוק הפיצויים חל על כל כלי או מכונה חדשים, אלא כי על הפרשן לבחון את העיקרון הטמון במושג "רכב" שבחוק ביחס לכל כלי או מכונה, ולהחילו רק על אותם כלים ומכונות העולים עם תכלית החקיקה והשיטה המשפטית.

12. אפנה כעת לבדיקה. כאמור, ההגדרה הבסיסית בחוק הפיצויים דורשת כי "רכב מנועי" יהיה " רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע  ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית".

13.  דומני כי אין מחלוקת של ממש בין הצדדים, כי הקלנועית עונה להגדרה הבסיסית. קרנית התרכזה בסיכומיה בזיהוי הקלנועית עם מצב המיעוט של "כסא גלגלים" ו - "עגלת נכים" [ראו סעיפים 12,13 ו - 16 לסיכומיה]: מדובר בכלי בעל גלגלים וכושר ניידות על פני הקרקע, המופעל בכוח מכני ועיקר ייעודו [אם לא כל כולו] לשמש לתחבורה יבשתית. ראו לעניין "רכב" - ע"א 81/82, לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' קרנית, פד"י לז [1] 807, [להלן - " הלכת לה - נסיונל"] לעניין כושר ומכאניות הניידות על פני הקרקע - עניין טובול, ת.א. [של - ת"א] 61077/04 בן ישי נ' אילבג ואח' , מפי השופט חאג' יחיא  [להלן - " עניין בן ישי"  ות.א. [של - טבריה] 3509/99, גוטליב נ' קנטור, מפי השופט שפירא [להלן - " עניין גוטליב"] כולם מתוך אתר נבו]. אשר ל"עיקר היעוד" - ראו ע"א 5847/96, חברה ישראלית לקירור ואספקה בע"מ נ' סובח, פד"י נ [3] 819, ע"א 9474/02, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' אחים לוינסון בע"מ, פד"י נח [1] 337 ולאחרונה, מפי השופט א. זמיר - יישום על "בובקט" -  בת.א. [של - ת"א] 56601/04, יאיר נ' מרקוס ואח', מתוך אתר נבו]. כאמור - אין כלל מחלוקת כי עיקר יעודה ולמעשה יעודה הבלעדי של הקלנועית לשמש לתחבורה יבשתית ולא לסתם תחבורה, אלא להובלת אנשים המתקשים, בין כנכים, בין כמוגבלים ובין מסיבה אחרת, להתנייד בדרך אחרת.

אשר על כן מצאתי כי קלנועית עונה להגדרה הבסיסית. לאור זאת אינני נדרשת לבחון האם נכללת הקלנועית במצבי הריבוי .

דרישת הכשירות