קניון שבעת הכוכבים בע"מ נ' ריקושט 3000 בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה לפינוי מושכר.

עיקרי העובדות וטענות הצדדים:

1.ביום 21/8/00 נכרת חוזה שכירות בין התובעת (להלן – "הקניון") לבין הנתבעת 1 (להלן – "ריקושט"), ובו משכיר הקניון לריקושט חנות בקומה הראשונה מעל לקומת הכניסה בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה. החנות מסומנת במספר 239 בתשריט המצורף לחוזה. חוזה השכירות קובע שלוש תקופות שכירות, שהראשונה שבהן מתחילה ביום 10/9/00 והשלישית מסתיימת ביום 10/9/10. סה"כ 10 שנות שכירות.

2.ביום 12/9/00 הוסכם בין הצדדים כי הנתבעת 2 (להלן – "חביב") תבוא בנעליה של ריקושט במעמד של בר-רשות ותפעיל במושכר את העסק של ריקושט. הוסכם כי אין לחביב זכות עצמאית להחזיק במושכר וזכותה נובעת מזכות החזקה של ריקושט. עם פקיעת זכות החזקה של ריקושט תפקע ממילא זכותה של חביב להחזיק במושכר. החזקה הפיזית במושכר נמסרה לנתבעת 2 ישירות על ידי התובעת.

3.בסוף שנת 2005 התקיים מו"מ בין הצדדים בעניין הארכת חוזה השכירות מעבר למועד המקורי 10/9/10. מו"מ זה לא הבשיל לכדי הסכם והוא התחדש בחודש יוני 2006. תביעה זו נסבה סביב תוצאות אותו מו"מ.

הקניון טוען כי המו"מ הסתיים בלא הסכמה ועל כן לא נכרת חוזה בדבר הארכת תקופת השכירות אל מעבר ליום 10/9/10. ביום 10/9/10 הסתיימה תקופת השכירות וממועד זה מחזיקות הנתבעות במושכר ללא זכות שבדין ועליהן לפנותו.

לעומתו טוענת ריקושט כי המו"מ הסתיים בהצלחה ובחתימת ריקושט על מסמך שכותרתו: "תיקון והארכה לחוזה שכירות ונספחיו מיום 21/8/2000". (להלן – "הסכם ההארכה"). לפי מסמך זה יוארך חוזה השכירות המקורי בשתי תקופות נוספות שתחילתן ביום 30/9/10. תקופה ראשונה בת 36 חודש, ותקופה שנייה בת 24 חודש. ההסכם קובע עליה של 5% בדמי השכירות בתקופה הראשונה, ביחס לתקופה שקדמה לה, ועלייה של 10% בדמי השכירות בתקופה השנייה, ביחס לתקופה הראשונה.

עמדת הנתבעת 2 היא כי על פי הידוע לה הסכם השכירות מסתיים ביום 10/9/10 וכי תחזיר את החזקה במושכר לתובעת או לנתבעת 1 – כפי שיורה לה בית המשפט.

השאלה העומדת להכרעה בתיק זה היא אם נכרת חוזה להארכת תקופת השכירות, אם לאו.

תיאור ההליכים:

4.בטרם התקיים דיון בתביעה טענה התובעת כי הופתעה מהטענה דבר קיומו של חוזה הארכה חתום וביקשה להשלים את ראיותיה בעניין זה. לאחר דיון בבקשת התובעת ניתנה לה רשות להשלים את ראיותיה. התובעת הגישה תצהירים משלימים.

5.ביום 4/10/10 התקיים דיון ובו נחקרו עדי הצדדים ונשמעו סיכומים בעל פה. בסיום הישיבה הבהרתי לצדדים כי בדעתי לקבל את התביעה, והצעתי לסיים את ההליך בהסכמה שתושג בין הצדדים. ב"כ הנתבעת 1 ביקש שהות להודיע לבית המשפט את עמדת הנתבעת, וניתנה לו לשם כך שהות עד ליום 6/10/10.

6.ביום 6/10/10, במקום הודעה בדבר עמדת הנתבעת לגבי הצעת בית המשפט, הגישה הנתבעת "בקשה בהולה להגשת ראיות מכריעות שהתגלתה לאחר הסיכומים ולפני מתן פסק דין". (כך במקור. י"ק). הבקשה הועברה לתגובת ב"כ התובעת, וביום 11/10/10 התקבלו תגובת התובעת לבקשה, ותשובת הנתבעת לתגובת התובעת. בו ביום, בהיעדר התנגדות מצד התובעת, נעתרתי לבקשה והוריתי לנתבעת להגיש את הראיות בלשכתי. התובעת, בתגובתה לבקשה, ויתרה על קיום דיון וחקירת עדים באשר לראיות הנוספות, והסתפקה בטענות בכתב באשר לראיות אלה. ב"כ הנתבעת הגיש בלשכתי את הראיות, אותן כינה "ראיות מכריעות".

הראיות:

7.לכתב התביעה צורף תצהירו של מר רוזנבלום שהיה מנהל הקניון עד לחודש מרץ 2006, ותצהירו של מר שחורי המכהן כמנכ"ל הקניון משנת 2006 ועד היום.

מר רוזנבלום העיד על המו"מ שהתקיים בינו ובין מר פלד מטעם ריקושט, והתייחס בעדותו לחלופת מכתבים מחודש 12/2005. כפי שעולה מן המכתבים ביקש מר פלד להאריך את חוזה השכירות לשתי תקופות של 3 שנים וללא שינוי בדמי השכירות. מר רוזנבלום השיב לו כי ניתן להאריך את השכירות עד 5 שנים ולא יותר, וכי דמי השכירות יעלו בכל אחת מהתקופות. מר רוזנבלום מציין כי ימליץ בפני המנכ"ל החדש של הקניון להעלות את דמי השכירות ב-5% בלבד במקום ב-10%. עד לסיום תפקידו של רוזנבלום לא הושגה הסכמה באשר לתנאי הארכת החוזה.

מר שחורי העיד כי בשנת 2006 התחדש המו"מ על הארכת חוזה השכירות. הקניון העביר לריקושט טיוטת חוזה ובו הארכת שכירות לתקופה של 36 חודשים ותקופה נוספת של 24 חודשים, כך שבתקופה הראשונה יועלו דמי השכירות ב-5% ביחס לתקופה שלפניה ובתקופה השניה יעלו דמי השכירות ב-10% ביחס לתקופה שלפניה. ריקושט סירבה להצעה, המו"מ פסק ומסמך הארכת השכירות לא נחתם. מאז כשל המו"מ לא עשתה ריקושט דבר לגלות את רצונה בדבר הארכת חוזה השכירות עד שנת 2010, עת קיבלה את הודעתו של מר שחורי בדבר סיום השכירות בחודש 9/10.

לתצהירים צורפו המסמכים הבאים: חוזה השכירות על נספחיו; התכתבות משנת 2005 בענין הארכת חוזה השכירות; העתק לא חתום של הסכם להארכת חוזה השכירות, משנת 2006; התכתבות משנת 2010 בעניין סיום חוזה השכירות.

8.לכתב ההגנה צורפו התצהירים הבאים: תצהיר של מר דוד פלד שהיה מנכ"ל ריקושט בעת ניהול המו"מ עם הקניון בעניין הארכת השכירות; תצהיר של מר שלומי אדמוני אשר ביצע עבודות שליחות מטעם ריקושט בתקופת ניהול המו"מ; ותצהיר של גב' מירי ניסנוב-כהן שהייתה מנהלת כספים של ריקושט במועדים הרלוונטיים.