ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
|
4861-08
17/01/2010
|
בפני השופט:
איריס סורוקר
|
- נגד - |
התובע:
1. אתי דוד 2. מוטי דוד
|
הנתבע:
1. שמואל קסוס 2. רינה לימור 3. אלי לימור 4. אטי ישראלי 5. דרור ישראלי 6. אילנות הקריה ( ישראל) בע"מ 7. זהבה דנון 8. שלמה דנון 9. ראובן גוגומן 10. יעל כהן 11. טימור מגרלי 12. דיאנה מגרחי 13. מוניק רואס 14. אליהו רואס 15. נינה פלאגי 16. אליהו פלאגי 17. משה קלדרון 18. אפרתי קלדרון 19. ליאור מזרחי 20. פלורנסיה ליבר באטריס 21. לאה יוספוב 22. רודיק יוסופוב 23. מרים קיסלוביץ 24. יגאל קיסלוביץ 25. מלכה בן דוד 26. דוד בן דוד 27. דן יפה 28. רון יפה 29. שמעון וולקוביצקי
|
|
החלטה
1. לאחר עיון בבקשה ובתגובות, אני מורה על דחיה על הסף של התביעה כנגד המבקשים, מכח תקנה 101(א)(3) לתקסד"א.
2.התובענה מושתתת על עוולת הרשלנות. הטענה היא כי הנתבעים, כמחזיקים במקרקעין, עוולו כלפי התובע, כמבקר במקרקעין, בכך שלא דאגו לתאורה תקינה בחדר המדרגות (המהווה רכוש משותף). אין חולק כי המבקשים דנא לא החזיקו במקרקעין במועד התאונה (ביום 12.2.2007), שהרי רכשו זכויות בדירתם רק ביום 9.2.2009 וקיבלו את ההחזקה ביום 1.7.2009 (ר' ס' 4-7 לתצהיר המבקשת; הסכם המכר מיום 9.2.2009 וכן ונסח המקרקעין שצורפו לתצהיר). המבקשים לא החזיקו במקרקעין במועד הארוע וממילא לא חבו כלפי התובע בחובת זהירות מושגית וקונקרטית.
3.האחריות למעשה עוולה שמחזיק במקרקעין ביצע, לכאורה, אינה עוברת לרוכשי הדירה מכח רכישת המקרקעין. ביצוע עוולה הוא אישי. האחריות הנזיקית מוטלת על המעוול ואינה מגולגלת על "יורשים" או צדדים שלישיים כלשהם, אלא אם פורשה בפקודה במפורש (כגון במקרה של אחריות שילוחית לפי סעיפים 13, 14 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). גם המוכרים אינם יכולים להתחמק מאחריות (אם קיימת) באמצעות מכר דירתם.
4.אשר על כן אני מקבלת את הבקשה ומורה על דחית התובענה כנגד המבקשים על הסף. התובע ישא בהוצאות המבקשים בסך 2,000 ₪+מע"מ.
ניתנה היום, ב' שבט תש"ע, 17 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת