קראוס נ' זייתון ואח'

פסק דין

1.ביום 16.12.10 התובע רכש מכונית משומשת מסוג גלקסי מאת הנתבעים 1 ו- 2 אשר פעלו במסגרת טרייד אין סנטר בנתניה, תמורת 140,000 ₪.

לפני הרכישה התובע ערך בדיקת הרכב אצל הנתבעת 3.

התובע בכתב תביעתו מלין על כך שהנתבעים 1 ו- 2 עמדו על כך שהבדיקה תתבצע בעיר נתניה ולא היו מוכנים לנסוע עמו למכון מחוץ לנתניה (סעיף ב' לכתב התביעה) אולם בגוף הסכם המכר נאמר במפורש "הקונה בחר בעצמו את מכון הבדיקה". (תוספת בכתב יד בסעיף 1 להסכם).

התובע קיבל את הרכב לידו ביום 2.1.11 ונסע עמו ללא תקלות מספר חודשים אז, לדבריו, "בקיץ המזגן לא עבד. הרכב היה עדיין באחריות היצרן". (עמ' 1 שורה 18)

התובע פנה למוסך מורשה וגילה להפתעתו כי הרכב היה מעורב בתאונה ותוקן בחלקים לא מקוריים, והתיקון לא בוצע כהלכה. לטענת התובע, היצרן הסיר אחריות לרכב .כאשר התובע פנה לנתבעים לטענתו הם התנערו מכל אחריות והתובע פנה לחוקר פרטי על מנת ללמוד את ההיסטוריה של הרכב.

פנייתו של החוקר לבעלים הקודמים של הרכב העלה כי זכור להם שהרכב היה בתאונה "מקדימה" כמו כן החוקר גילה שמועד התאונה היה 10.10.2010 – קרי כחודשיים לפני המכירה אליו. בדו"ח התברר שכתוצאה מהתאונה חברת שלמה סיקסט בעלים המקוריים של הרכב פסלה מכירתה במסגרתה. התובע טוען שהרכב הועבר לנתבעים על ידי חברת סיקסט. בינתיים ביום 13.7.11 הרכב נבדק ע"י שמאי. על פי דוח השמאי, היו ברכב סימני תיקון בולטים בחזית ובחלק האחורי של המכונית.

בסיכום, השמאי המליץ על עבודות כולל שיפוץ וצביעת המגן הקידמי, ומילוי גז למזגן ועבודות נוספות בסכום כולל של 2,662 ₪ בנוסף, השמאי קבע שיש להחליף את המזגן עם מזגן מקורי תמורת 5,712 ₪.

השמאי ערך דוח ירידת ערך וקבע שעקב התיקונים הלא מוצלחים ערך הרכב ירד בסכום שך 8,703 ₪ על בסיס שווי של 145,053 ₪ .סיכום חוות הדעת הינו 18,417 ₪.

2.על בסיס העובדות האמורות התובע עותר לפיצויים כספיים מאת הנתבעים ביחד ולחוד בסך 32,700 ₪ אין הסבר כיצד התובע בונה את סכום התביעה ואין פירוט לנזקים מלבד סכום חוות הדעת.

התובע סבור שהנתבעים ידעו על הנזקים שנגרמו לרכב לפני הרכישה והסתירו את העובדות המהותיות מהתובע. לגבי הנתבעת 3, התובע טוען שהבדיקה בוצעה ברשלנות – כלומר היה על הנתבעת 3 לגלות את נזקי התאונה ולהצביע על הפגמים ברכב .נציג הנתבעת 3, לטענת התובע ,אמר לו שהרכב כללית במצב טוב ו"כמו חדש".

בעדותו טען התובע שאם היה יודע שהרכב עבר תאונה, לא היה מתקרב אליו (עמ' 2 שורה 10).

3.עמדת הנתבעים 1 ו- 2 היא שהם לא רכשו את הרכב מחב' שלמה סיקסט או מכל גורם אחר ושהרכב עמד במגרש במסגרת עסקי תיווך. כלומר, הנתבעים קיבלו את הרכב לצורך מכירתו כאשר הם עשויים להרוויח רק דמי תיווך.

הנתבע 1 אף טען כי קיימת אפשרות סבירה שהנזקים שפורטו בדו"ח שמאי התובע לא היו קיימים בעת המכירה לתובע, ונובעים מתאונה שהתובע עצמו היה מעורב בה. הנתבע, הציג בפני בית המשפט תמונה של הרכב בעת המכירה, נ/1, ותמונת מדו"ח השמאי (נ/2 ו- נ/3).

וטען שאם "מצב הרכב היה ככה שהוא יצא מהמגרש שלנו לא ניתן היה לנסוע בו בכלל". (עמ' 3 שורה 9) לטענת הנתבע 1, "סידרו לי המזגן, הכל היה בחינם" (עמ' 3 שורה 16).

4.להשלמת התמונה יש להוסיף כי בסוף הדיון התובע נאלץ להודות שהמזגן אכן הוחלף במסגרת האחריות של היצרן:

"לא הייתי צריך לשלם על המזגן המוסך המורשה אמר שכל הטיפולים השותפים אני מחויב לעשות אצלו" (עמ' 4 שורות 4-5)

עובדה זו לא מנע מהתובע להגיש תביעה על אותם סכומים כאילו ששילם אותם מכיסו.

5.באשר לנתבעת 3, נציגה טען שבעת הבדיקה היו סימנים של פגיעות בפח וכך ציון בדו"ח הבדיקה. הרכב היה "נקי מפגיעות מהותיות (עמ' 3 שורה 2-3)

לטענת נציג נתבעת 3 המזגן היה תקין בעת הבדיקה ולא יתכן שהתובע נסע 14 חודש מבלי להשתמש במזגן ורק גילה את התקלה בסוף הקיץ.