קרדיטקום בע"מ נ' רודיטי ואח'

פסק דין

1.התביעה היא בגין חוב, שנוצר לאחר שהתובעת סיפקה דלק לשני רכבים והתמורה לא שולמה לה.

תחילה הוגשה התביעה בדרך של בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל. בבקשה לביצוע שטר כתבה התובעת כי היא אוחזת בשטר בחתימת ידו של הנתבע 1 (להלן – חגי) ובערבות הנתבע 2, אביו של הנתבע 1 (להלן – שמואל).

בסופו של דבר, ולאחר שהוגשו התנגדויות על ידי שני הנתבעים, שבהן נטען בין היתר כי חגי לא חתם על השטר, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה לפיה תתוקן התביעה. או אז הוגש כתב תביעה מתוקן.

2.כתב התביעה המתוקן הוגש כנגד 3 נתבעים, חגי, שמואל ומר צ'רלי רודיטי, אחיו של הנתבע 1 ובנו של הנתבע 2. (להלן – צ'רלי).

בכתב התביעה המתוקן נטען כי בין התובעת לנתבעים חגי וצ'רלי נחתמו שני הסכמי התקשרות, שלפיהם הסכימה התובעת לספק בנזין וסולר לשני רכבים, האחד בבעלותו של חגי והשני בבעלותו של צ'רלי. לטענת התובעת, כפי שנטענה בכתב התביעה המתוקן, חתם צ'רלי על ההסכמים, בשמו של חגי ובהרשאתו של זה.

3.לטענת התובעת, אספקת הדלקים נעשתה באמצעות כרטיסי תדלוק והנתבעים חגי וצ'רלי תדלקו באמצעות הכרטיסים את שני הרכבים. לטענת התובעת, החוב, בגין התדלוק שנעשה במהלך חודש יולי 2010 שולם ואולם החוב בגין התדלוק, שנעשה בחודשים אוגוסט עד אוקטובר 2010, לא שולם ובגינו הוגשה תביעה זו.

4.לטענת התובעת, לאחר שהתברר לה כי אין בכוונת הנתבעים לשלם, החלה בהליכים לגביית החוב. הנתבע 2, אביהם של הנתבעים 1 ו- 3, ביקש להביא לפתרון הסכסוך, פנה למשרדי התובעת, וביום 16/11/10 חתם על התחייבות כדלקמן:

"אני רודיטי שמואל ת.ז.... לוקח על עצמי לשלם את החוב של פרסום אחר ע.מ. .... בסך של 82,094 ₪ שנוצר בגין רכישת דלקים שנמשכו על ידי שלו הסעות.

אני אשלם את החוב החל מיום 15/2/11 בהוראת קבע מחשבוני בסך של 3,000 ₪ בחודש עד גמר החוב".

אין חולק על כך ש"פרסום אחר" הוא שם העסק של חגי, ו"שלו הסעות" הוא שם העסק של צ'רלי.

בפועל, כך לטענת התובעת, שילם שמואל רק תשלום אחד, וגם זאת באיחור של כחודש ימים ולא הוסיף לשלם ולפיכך הוגשה התביעה גם כנגדו.

5.צ'רלי, הנתבע 3, כלל לא התגונן בפני התביעה וביום 23/5/13 ניתן כנגדו פסק דין על מלוא סכום התביעה. הנתבעים 1 ו- 2 התגוננו בפני התביעה, ואף הגישו תביעה שכנגד.

6.הנתבע 1, חגי, טען כי כלל לא חתם על ההסכמים נשוא התביעה וגם לא הרשה לאחיו צ'רלי לחתום בשמו. לטענתו, הוא אכן עשה שימוש באחד מכרטיסי התדלוק של התובעת אך זאת לאחר שהכרטיס נמסר לו על ידי אחיו צ'רלי, כחלק מתשלום ששילם לו צ'רלי עבור השימוש שעשה במשרדו.

לטענת חגי, התשלום בגין צריכת חודש יולי נעשה, אמנם, על ידו אך זאת לאחר שצ'רלי פנה אליו וביקש את עזרתו לביצוע התשלום. חגי הכחיש כי ביצוע התשלום מעיד על התחייבותו לשלם ועל כך שההסכמים שהציגה התובעת אכן נעשו בשמו ובהרשאתו.

7.הנתבע 2, שמואל, טען כי הסכים לשלם רק חלק מסויים מהחוב: את החוב של העסק שנקרא "פרסום אחר", עסקו של חגי, ככל שהחוב נוצר ממשיכת דלקים על ידי צ'רלי והעסק של צ'רלי "שלו הסעות". לטענת שמואל, החוב שנוצר בפועל, אינו נכנס לגדר הגדרה זו מאחר שמדובר בחובו של צ'רלי ולא בחובו של חגי.

8.לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בטיעוני הצדדים כפי שפורטו בסיכומים שהוגשו על ידם בכתב, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה כנגד חגי להדחות ודינה של התביעה כנגד שמואל להתקבל.

לעניין התביעה כנגד חגי –

9.בעניין הזה טענה התובעת כי חגי התחייב כלפיה, בהסכמים שנחתמו על ידי צ'רלי, שפעל בעניין זה כשלוח מטעמו של חגי.

התובעת טענה כי נציגתה, הגב' לירז ביטון, פגשה את צ'רלי, שהציג עצמו כבעל הרשאה וכשלוח של חגי, וחתם בשמו של חגי על ההסכמים.