קרמיקה שרוני בע"מ נ' שואהנה

פסק – דין

בפניי תביעה כספית על סך של 23,032 ₪ שהוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבע.

התובעת הינה חברה העוסקת בשיווק אריחי קרמיקה ומוצרים נלווים.

הנתבע הינו קבלן העוסק, בין היתר, בביצוע עבודות ריצוף שרכש סחורה מהתובעת במהלך שנת 2011.

התובעת טוענת כי סיפקה לנתבע סחורה בשווי של 28,768 ₪ (כולל מע"מ) בהתאם לחשבוניות שהוצגו וכי בתמורה מסר לה הנתבע שלושה שיקים שנמשכו מחשבונו בסך כולל של 28,068 ש"ח: שיק על סך 3,000 ש"ח זמן פירעונו: 15.7.11; שיק על סך 19,736 ₪ שזמן פירעונו 15.7.11; ו – שיק על סך 5,332 ש"ח שזמן פירעונו 15.8.11 (להלן - השיקים הראשונים).

יצוין כי סכומם הכולל של השיקים קטן ב – 700 ₪ מסכום החשבוניות ונפקות הפער תידון בהמשך.

התובעת טוענת כי מאחר ושני השיקים הראשונים חוללו עקב היות חשבונו של הנתבע מוגבל, מסר לה הנתבע כנגדם ביום 25.7.11 או בסמוך לכך שיק של צד שלישי (מארון שרבל וסבינה) על סך 17,000 ₪ וכן תשלום במזומן בסך 5,736 ₪.

משהוברר כי גם השיק השלישי מהשיקים הראשונים לא יכובד על ידי הבנק במועד פירעונו בשים לב למגבלה שהוטלה כאמור, השיבה התובעת לנתבע את השיק השלישי וכנגדו מסר לה הנתבע של צד ג' (חברת הטירה)שזמן פירעונו 13.8.11 על סך 6,200 ₪.

לאחר שגם השיקים של צדדי ג' חוללו הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבע מכוח עסקת היסוד בגין יתרת החוב.

הנתבע אינו חולק על השתלשלות האירועים ככל שהיא נוגעת להספקת הסחורה, קבלתה ושיעור התמורה עליה סוכם בין הצדדים אך טוען כי לאחר חילול שלושת השיקים פרע את מלוא חובו לתובעת בתשלום יחיד במזומן כך שהוא אינו חייב לה עוד דבר.

הנתבע טוען כי אינו מכיר את צדדי ג' הנקובים בשיקים וכי מעולם לא מסר שיקים אלו לידי נציגת התובעת וכי התביעה הינה ניסיון להתעשר על חשבונו שלא כדין.

משלא עלה בידי הצדדים להגיע לכדי הסכמה שתייתר הצורך בהכרעה שיפוטית נשמעו ביום 9.7.13 הראיות בתיק וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

לאחר עיון בכתבי הטענות, בתצהירי הצדדים כפי שהוגשו, על נספחיהם, ושמיעת העדים וסיכומי באי כוח הצדדים – דין התביעה להתקבל.

בהתחשב בסכום התביעה ובכך שההליך מתברר בסדר דין מהיר - יובאו הנימוקים בצורה תמציתית.

אין מחלוקת בין הצדדים בדבר עצם קיומה של עסקת היסוד והתמורה שנקבעה במסגרתה. עוד מוסכם כי הנתבע מסר שלושה שיקים לכיסוי מלוא החוב אשר חוללו בשים לב להיות חשבונו מוגבל וכי לאחר חילול השיקים שולם על ידו סך של לפחות 5,736 ₪ במזומן.

המחלוקת בין הצדדים נותרה לעניין יתרת הסכום: האם הנתבע פעל לפרוע את יתרת הסכום באמצעות שיקים של צד שלישי, שגם הם חוללו, כעמדת התובעת ועל כן זכאית התובעת לתובעו מכוח עסקת היסוד או שמא שילם את מלוא היתרה במזומן כטענתו ואינו חב עוד דבר לתובעת.

מטעם התובעת מסרה תצהיר והעידה סוכנת המכירות גב' זיו פת.

בתצהירה פירטה גב' פת את השתלשלות האירועים ואף צירפה את המסמכים הרלבנטיים לרבות חשבוניות, העתקי השיקים, קבלות שהוצאו לנתבע בגין התשלום במזומן ותשלומי השיקים וכן כרטסת הנהלת החשבונות.

עדותה בפניי הייתה מהימנה, מפורטת, עקבית ונתמכה במסמכים שהוצגו וככזו מצאתי לתת בה אמון מלא.

גב' פת תיארה בפרוטרוט את השתלשלות האירועים למן תחילת ההתקשרות עם הנתבע, לרבות נושא ביצוע התשלום, אופן ביצועו, הקשיים שהתעוררו לאחר מכן, שיחות שקיימה עם הנתבע וכיו"ב. תיארה באופן ספונטני ושוטף את הפגישות שהתקיימו בינה ובין הנתבע לאחר חילול השיקים, הסבירה את הרקע למתן השיקים של צד ג', תיארה את הגרסה שמסר לה הנתבע באשר לנסיבות בהן הגיע לידיו אותם שיקים (ביצוע עבודות לאותם גורמים שלישיים) ואת מכלול נסיבות נתינתם בצורה מפורטת ומעוררת אמון.