קרספי נ' נטוויז'ן 013 ברק בע"מ

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעת להשיב לידיו כספים אשר נגבו ביתר בגין שירותי אינטרנט.

לטענת התובע, הוא התקשר עם הנתבעת בהסכם לקבלת שירותי אינטרנט בתמורה לתשלום חודשי בהיקף של 45 ₪.

הנתבעת אכן גבתה את הסכום המוסכם במשך תקופת מה, אלא שהחל מחודש ינואר 2008 החלה לגבות סכומים גבוהים בהרבה, אך סירבה להשיבם עם קבלת דרישת התובע.

בסופו של יום הושבו חלק מן הכספים ואולם לשיטת התובע, יש מקום להורות על השבת היתרה.

סכום התביעה הועמד על ידי התובע על סך של 5,000 ₪.

בכתב ההגנה, טענה הנתבעת כי במהלך חודש אפריל 2008 נפתחו על שם התובע תיבות דואר אלקטרוני נוספות עבור בנותיו ואשתו, וזאת בהמשך לפניית נציג מכירות של הנתבעת לתובע והסכמתו של התובע לכך.

התובע, אשר שילם את דמי המנוי במשך 15 חודשים, בחר לאחר זמן רב מאוד להכחיש את החיובים שאז זוכה על ידי חברת כרטיסי האשראי בגין הסכומים אשר נגבו בין החודשים ספטמבר 2008 ויולי 2009 לערך.

בכתב ההגנה הוסיפה הנתבעת וטענה כי בהמשך לפניותיו של התובע הוסכם בין הצדדים על קיזוז יתרת חובו של התובע כלפי הנתבעת כנגד התחייבותו של התובע להמשך התקשרות לתקופה של שנה ואולם הנתבע לא עמד בהתחייבותו לתשלום המרכיבים אשר אינם שנויים במחלוקת, עד כי הנתבעת נאלצה להפסיק את מתן השירותים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. טעמיי להלן.

טענה הנתבעת כי התובע הסכים להרחיב את ההתקשרות עימה לצורך פתיחת תיבות דואר לבני משפחתו.

עם זאת, אין כל אינדיקציה חוזית או אחרת להסכמה זו למעט רישום של מר עדי חזן, עובד הנתבעת.

אין כל חתימה או אישור של התובע באשר לעצם צירוף תיבות הדואר, או לעניין גובה התשלום אותו יידרש התובע לשאת כפועל יוצא של אותה הסכמה.

נציג הנתבעת אשר כביכול היה במגע עם התובע לא זומן לעדות ולא התייצב באולמי.

טענה הנתבעת במסגרת כתב ההגנה כי בידיה הקלטות של שיחות שהיו עם התובע. עם זאת, במהלך הדיון בפני הודיע נציג הנתבעת כי לא ניתן להאזין לאותן שיחות.

הנציג היחידי אשר התייצב לדיון מטעם הנתבעת, הודה כי לא היה בקשר או במגע עם התובע בזמנים הרלוונטיים לתביעה ולמעשה אין בידו כל ידיעה אישית ביחס להסכמות אשר היו או לא היו בין הצדדים.

אין הנתבעת יכולה להישען על טענות בדבר הסכמה חוזית שעה אינה נתמכת בהסכם חתום או לכל הפחות עדות ישירה ביחס להסכמות אלו. ויובהר, שאלת ההסכמה אינה נוגעת אך לעצם קיומה של ההתקשרות הנוספת, אלא אף לעניין היקפה הכספי.

זאת ועוד, טענה הנתבעת כי ההסכמות לקבלת השירות הנוסף התקבלו במהלך חודש אפריל 2008. עם זאת, ניתן לראות מרשימת החיובים אותה הגיש התובע כי העלאת התעריף בוצעה כבר בחודש פברואר 2008, כאשר גם לשיטת הנתבעת לא הייתה לכך כל הצדקה.

עיון בכרטסת הלקוח אשר צורפה כ-נ/1 על ידי הנתבעת מלמד על ביצוע פעולות חיוב וזיכוי מרובות וזאת ללא כל הסבר של ממש. דווקא במסמך זה יש כדי ללמד שאף התובע לא יכול היה להסיק מדוע ובאיזה היקף הוא מחויב.

בנוסף, החיובים בהם חויב התובע אינם קבועים אלא שהשתנו מחודש לחודש, ולא הובהר די הצורך על ידי נציג הנתבעת, אשר נכח באולמי, מקורם של החיובים השונים.