החלטה
סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 קובע "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."
ההלכה הפסוקה קובעת כי סעיף 6ב לחוק הפיצויים נועד בעיקרו של דבר לפטור את בית המשפט מהליך מתמשך, מסובך ומורכב בקביעת דרגת הנכות של הנפגע (בר"ע 309/86 אררט חברה לביטול בע"מ נ. אזולאי, פד"י מ(4) 690, 701). לתכלית הדיונית מצטרפת גם הנמקה נוספת של צדק מהותי. החלת אותה דרגת נכות, אשר נקבעה על-ידי המל"ל בתביעה שהוכרה על ידו כתאונת עבודה, גם בתביעה שמתבררת בבתי המשפט, עשויה לתרום לאחידות ראייתית ועובדתית. (רע"א 4484/06 רינה מור נ. אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ, לא פורסם, ניתן ביום 19.9.06). עם זאת, סייפת סעיף 6ב, מאפשרת לבעל דין לבקש מבית המשפט להתיר לו הבאת ראיות לסתירת קביעת המל"ל, כפי שמבקשת הנתבעת במקרה דנא.
לבית המשפט נתונה הסמכות להתיר הבאת ראיות כאשר בהחלטת ועדת המל"ל נופל פגם מהותי, דוגמת תרמית או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעיים (בר"ע 634/85 אבו עליון עודה נ. "רותם" חברה לביטוח בע"מ פד"י לט (4) 505). החלטה מעין זו תבוא בנסיבות יוצאות דופן וחריגות (בר"ע 721/85 סלע נ' פתייה, פד"י לט(4) 839; רע"א 2808/04 מדינת ישראל נ' מזרחי, תקדין-עליון 2005 (2) 2968), דוגמת התגלותן של עובדות חדשות שלא עמדו בפני הוועדות הרפואיות של המל"ל (רע"א 4045/01 אדרי נגד איתן, דינים עליון סב 768). כך גם מקום בו חל שינוי משמעותי במצב הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי המל"ל ועד לדיון בבית משפט, מקום בו נמצא כי בהחלטת המל"ל קיים חסר משמעותי, כגון העדר התייחסות לשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין המצב הנוכחי של הנפגע.
עוד נקבע, כי תהא נטייה להיעתר לבקשה מקום בו בפני ועדת המל"ל לא הונח חומר מהותי, כגון מסמכים באשר למצב בריאותי של הנפגע שקדם לתאונה. (רע"א 4045/01 אלברט אדרי נ. איתן חב' לביטוח בע"מ לא פורסם, ניתן ביום 18.11.01), רע"א 6812/06 ניקול תייר נ. ויקטור אטיה ואח' לא פורסם, ניתן ביום 20.2.07), א. ריבלין, תאונת הדרכים- סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית 1999), עמ' 504).
משכך, על בית המשפט לפעול לכך שקביעה על-פי דין, שניתנה מחוץ לכותלי בית המשפט, תשמש גם בבית המשפט באופן שייחסך זמן שיפוטי ותישמר אחידות בין הכרעות שונות הניתנות באשר להיקף הפגיעה, ומנגד, על בית המשפט לפעול באופן שהן הנפגע והן הנתבע על ידו, לא יינזקו מהרצון לייעל את ההליך.
בענייננו, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בהתחשב בהלכה הפסוקה מצאתי כי יש להיעתר לבקשה.
ועדה רפואית של המל"ל קבעה כי בעקבות התאונה נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 10% בגין פגיעה בגבה.
הנתבעת טענה בבקשה כי הוועדה הרפואית במל"ל לא נתנה דעתה לגבי תיעוד רפואי לפיו לתובעת עבר רפואי רלוונטי וקבעה בניגוד לבדיקת CT משנת 2002 כי הועדה לא מצאה עדות על מגבלות גב ו/או צוואר קודם לתאונה.
לעומתה, טענה התובעת כי הוועדה הרפואית הפעילה שיקול דעת לאחר עיון בתיעוד הרפואי, וכי בבדיקת CT משנת 2002 לא היו ממצאים בחוליות L5-S1 שעלו בבדיקת CT מיום 12.3.12.
מעיון בפרוטוקול הוועדה הרפואית במל"ל, עולה כי לא צויין בדו"ח הועדה כי עיינה בבדיקת CT משנת 2002 ומעיון בתיעוד הרפואי עולה כי בבדיקת CT משנת 2002 היו ממצאים בחולייה L5, התובעת טופלה בזריקות אפידורליות והומלץ לה לבצע ניתוח כך שניכר כי מדובר בתלונות משמעותיות. למרות האמור הוועדה הרפואית לא התייחסה לבדיקת CT הקודמת וקבעה לא מצאה עדות על מגבלות גב ו/או צוואר קודם לתאונה.
אין לקבל את טענות התובעת כשעולה סוגיה כאמור הטעונה התייחסות ודיון.
אשר על כן, מצאתי כי במקרה דנא דין הבקשה להתקבל ולפיכך אני מוצאת להורות על מינוי מומחה בתחום האורטופדיה.
משכך אני ממנה את פרופ' מושיוב, מבית החולים הדסה עין כרם, בתחום האורטופדיה בעניינה של התובעת.
הצדדים יפנו למומחים ישירות, ויפעלו על פי הוראות התקנות.
המומחה יתייחס בחוות דעתו האם סבור שנדרש מינוי מומחה בתחום נוסף.
הנתבעת תישא בשכרו של המומחה בסכום של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ ותעבירו ישירות למומחה לא יאוחר מ- 45 יום מיום שיועברו אליה האישורים הנדרשים. ככל ששכה"ט לא ישולם במועד, עלול הדבר להביא לחיוב בהוצאות.
הצדדים יהיו רשאים לפנות בשאלות הבהרה למומחים תוך 30 יום מיום קבלת חוות דעת, או להודיע עד לאותו מועד, כי אין בכוונתם לשלוח שאלות הבהרה למומחה.
המומחים מתבקשים להשיב על שאלות ההבהרה תוך 30 יום מיום קבלתן.
צד שלא יודיע דבר, תוך המועד האמור לעניין שאלות ההבהרה, יראה כמי שוויתר על משלוח שאלות הבהרה.