ת"א
בית משפט השלום עכו
|
8016-10-08
22/05/2012
|
בפני השופט:
שושנה פיינסוד-כהן
|
- נגד - |
התובע:
1. קתאקית בע"מ 2. ח.פ 513795559
|
הנתבע:
משרד החינוך והתרבות/המשרד הראשי
|
|
החלטה
1.לפני בקשת התובעת לצרף תצהיר נוסף מטעמה, לאחר שנסתיים הליך הבאת הראיות ומשנתקיים זה מכבר קדם משפט. בהחלטתי מיום 21.3.2012 ציינתי כי בקשת התובעת מהווה חריגה מסדרי הראיות, והשאלה היא אם יש הצדקה לחרוג מהם במקרה זה. לפיכך הורתי לתובעת "..להגיש בקשה ערוכה כדין, אליה מצורף לא רק התצהיר אותו היא מבקשת להגיש, אלא לפרט בבקשתה ולתמוך בתצהיר, בין היתר, מדוע ראיות אלו לא היו זמינות בידיה במועד הגשת הראיות מטעמה" (עמ' 2, ש' 4-6 לפר').
2.בבקשת התובעת מיום 4.4.12 (שהוגשה בהתאם להחלטה הנ"ל) טענה היא כי עד למועד בו הוגש תצהירו של רו"ח מטעם הנתבע (הוא המשיב בבקשה זו) לא סברה היא כי קיימת מחלוקת באשר לעובדת לימודם של 35 תלמידים במוסדות התובעת (על פי רשימה שמית המצורפת לתצהיר נשוא בקשה זו), וכי אילו היה חולק הנתבע על עובדה זו כבר בשלבים המקדמיים הייתה התובעת פועלת להגיש את התצהיר הנ"ל במועד. הנתבע, אשר מתנגד לבקשה, טוען כי עובדה זו הוכחשה על ידו מפורשות עוד בכתב ההגנה.
3.לדידי נימוק זה של התובעת אינו מספק דיו. תביעתה של התובעת כולה נסבה על דרישתה לתקצוב מוסדותיה, בהסתמך על טענתה לרישום 35 ילדים ודרישתה להשלמת התקציב בהתאם. טענה עובדתית זו, על בסיסה נשענת התביעה כולה ראוי היה לבססה בכל הראיות הדרושות מלכתחילה. הדברים אמורים בפרט לנוכח הכחשת הטענה באופן שטתי לאורך כתב ההגנה (הגם שבהכחשה בלתי מנומקת) כך שלמעשה אין מחלוקת כי לא הייתה מניעה מצד התובעת להגיש את תצהירה במועד.
4.יחד עם זאת, ומאחר שנוטה אני להאמין כי התובעת נפלה לכלל טעות בהבנת גדר המחלוקת, ומאחר שהטענה הנ"ל אותה חשבה התובעת לעובדה מוגמרת נסתברה לה בדיעבד כמחלוקת מצידו של הנתבע, סבורני כי ראוי לפנים משורת הדין להתיר לתובעת לתקן את טעותה בשלב זה של ההליך, ולהגיש את התצהיר הנוסף, וזאת בראש ובראשונה בשל נחיצות התצהיר להשלמת התמונה העובדתית ולעשיית דין צדק. [לעניין זה ר' כב' השופט ברנזון בע"א 189/66 עזיז ששון נ. "קדמה" בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד פ"מ כ(3) 477, כן ר' רע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ. כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577].
5.אמנם כבר נקבע, כי הגם שהפרוצדורה אינה מיטת סדום, אין לעשותה הפקר, ולזאת אני מסכימה. ואולם, במקרה שלפנינו חשיבות מיוחדת לבירור עובדתי של מספר הילדים שהתחנכו במוסדות התובעת, כך שאי הגשת הראיה עשויה לפגוע בבירור האמת לאמיתה. כמו כן, בהגשת התצהיר בשלב זה של ההליכים אין כדי לפגוע בזכויותיו הדיוניות והמהותיות של הנתבע, למעט פגם דיוני קל אותו ניתן יהא לרפא באמצעות פסיקת הוצאות מתאימות לטובת הנתבע. באיזון המתאים בין תכלית ההליך השיפוטי ותפקידו של בית המשפט אל מול הפגיעה בסדרי הדין כפי שגם עמד על כך כב' השופט דרורי בבש"א (י-ם) 7984/09 רוזן שרה ואח' נ. חב' ארזי הבירה בע"מ (9.7.2009), סבורני כי ראוי להתיר לתובעת להגיש את התצהיר הנוסף, ובלבד שתינתן לנתבע אף הוא הזכות להשלים ו/או לתקן את תצהיריו.
6.אשר על כן, ומשנעתרתי לבקשת התובעת, אתיר לנתבע להשלים ו/או לתקן את תצהיריו עד ליום 1.7.12.
הוצאות הבקשה על סך 1,000 ישולמו לנתבע על ידי התובעת בתוך 30 יום.
ניתנה היום, א' סיון תשע"ב, 22 מאי 2012, בהעדר הצדדים.