רגבי נ' בנק הפועלים בע"מ- שד' רוטשילד 50 תל אביב

החלטה

בפניי בקשה למתן רשות ערעור שהגיש המבקש – החייב , על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ ענת דבי מיום 23.3.11, בתיק הוצל"פ 01-18207-11-1, לפיה נקבע למבקש צו תשלומים ע"ס 2,000 ₪, בחודש, החל מיום 15.4.11, ובכל 15 לחודש עד לסילוק יתרת החוב בתיק.

הנימוקים שעמדו בבסיס החלטתה של הרשמת לקביעת צו התשלומים בסכום כפי שנקבע הינם:

המבקש בן 67, נשוי משתכר בכ-5,700 ₪ בחודש ואינו מציין האם בת זוגתו עובדת ומהי משכורתה. כמו כן אינו מציין פרטים בדבר מקורות הכנסה נוספים (קרנות פנסיה וכד').

המבקש מציין בשאלון כי אין ברשותו כלי רכב וזאת בעוד שמעיון בהוצאות החודשיות של המבקש ובת זוגתו עולה כי ישנן הוצאות גבוהות בגין דלק , ביטוח וכד'. כמו כן למבקש ובת זוגתו הוצאות גבוהות בגין פלאפון, כבלים ומותרות.

במסגרת בקשתו עותר המבקש להפחתת צו התשלומים החודשי, בהתחשב במצבו הכלכלי והבריאותי. כן חוזר וטוען המבקש במסגרת הבקשה כי אין לייחס את לו את יכולתה הכלכלית של בת זוגתו.

בהתאם להחלטתי הוגשה תגובה מפורטת מטעם המשיב, במסגרתה עתר המשיב לדחיית הבר"ע, תוך כך שסקר את כלל המסמכים שהוגשו על ידי מבקש בפני הרשמת, המעידים על יכולתו הכלכלית.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי ובחנתי טענות הצדדים לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטתה של הרשמת הנכבדה באופן המצדיק התערבותי, ולפיכך דינה של הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו בפני הרשמת על ידי המבקש מצאתי כי כפי שציינה הרשמת הנכבדה, ישנה חוסר הלימות בין היכולת הנטענת של המבקש כפי שהינו מבקש להציגה, לבין רמת החיים בה הוא חי, כפי שהינה משתקפת מהמסמכים שהמציא בעצמו.

כפי שציינה הרשמת הנכבדה טענתו של המבקש כי אין ברשותו רכב אינו עולה בקנה אחד עם העובדה שבתדפיס כרטיס האשראי שהמציא מופיעות הוצאות בגין דלק וביטוח. כמו כן, חייב כדוגמת המבקש אשר על שכמו רובץ חוב בסכום כה גבוה לא אמור ליהנות ממותרות בסכומים כה גבוהים כפי אלה המופיעות בתדפיס חברת האשראי (פלאפון, כבלים, בתי קפה, תשלומים בגין נופש ותיירות, תשלומים בלתי מוסברים באלפי שקלים לחברה שעיסוקה במכירת רכב).

זאת ועוד, ראוי כי המבקש אשר כפי שעולה מתגורר רק עם בת זוגתו, יסתפק במגורים בדירה שעלות השכירות בה נמוכה מכפי שהינו משלם כיום (1,370$).

לא מצאתי ממש בטענותיו של המבקש לפיהן יש להפריד בין יכולה הכלכלית של בת זוגתו. כפי שעולה מהמסמכים המבקש ובת זוגתו מנהלים משק בית משותף, והטענה כי בת הזוג נושאת בתשלום ההוצאות מהכסף שלה וממקורותיה האישיים והפרטיים, לאו טענה היא. יוער עוד כי המבקש אינו מפרט מהם אותם מקורות פרטיים. עוד אציין כי המבקש לא טען במסגרת בקשתו בפני הרשמת למשטר של הפרדת רכוש בינו לבין בת זוגתו, ודומה כי הטענה כי יחסיהם עומדים על סף תהום, נולדה רק לצרכי הבר"ע שבפניי.

בנקודה זו אוסיף ואציין כי אם לשיטת המבקש בת זוגתו היא זו המממנת את הוצאות אחזקת הדירה והוצאות המחייה השוטפות ממקורותיה הפרטיים, הרי שהמשכורת החודשית בסך 6,000 ₪ ברוטו אותה הוא משתכר לטענתו, נשארת ממילא כהכנסה פנויה.

בשולי הדברים אעיר כי על פי התרשמותי מהנתונים שבפניי, נדמה כי המדובר במבקש המבקש לגלות טפח ולכסות טפחיים, ולפיכך וככל שהינו סבור שצו התשלומים שנקבע לו אינו משקף את יכולתו האמיתית (ולא כך קבעתי), אין לו אלא להלין על עצמו.

אשר על כן ובהתאם לכל האמור לעיל, מצאתי לדחות הבקשה למתן רשות ערעור.

המבקש יישא בהוצאות המשיב בבר"ע בסך 2,000 ₪.

המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"א, 25 מאי 2011, בהעדר הצדדים.