פסק דין
ביום 22.11.10 התקשרו הצדדים בהסכם על ולפיו הזמין התובע מהנתבעת בניית אתר אינטרנט לעסקו של התובע העוסק בתקליטנות לארועים, כאשר בהתאם לטופס ההזמנה, התחייבה הנתבעת כדלקמן:
" * בניית אתר + קידום האתר במילת חיפוש – תקליטנים בקריות
הופעה בפורטלים – תקליטנים בקריות, תקליטנים בחיפה, תקליטנים בנהריה
מערכת ניהול אתר".
ההסכם בין הצדדים היה בתוקף ל- 18 חודשים, כאשר התובע התחייב לשלם לנתבעת סך כולל של 6,769 ₪ בתשלומים חודשיים שנפרשו על פני כל התקופה. בפועל, על פי חשבונית שצורפה לתביעה שילם התובע את הסך של 6,264 ₪ בלבד.
בחודש 4/12 בסמוך לתום התקופה על פי ההסכם, הוגשה תביעה זו אשר בה טען התובע כי הנתבעת לא קיימה את התחייבותה על פי ההסכם וזאת בשל הדברים הבאים:
1. האתר שנבנה לתובע, לא הופיע במנועי חיפוש שונים באינטרנט בעמוד הראשון כפי שהתחייבה הנתבעת.
2.לא סופקה מערכת ניהול אתר תקינה שתאפשר לתובע להעלות באתר תכנים.
3.באתר שובצו תמונות שהועתקו מאתרים אחרים ואשר אינם קשורים לעסקו של התובע.
4.מאז יום 11.1.12, ירד האתר מהאינטרנט ועד ליום הגשת התביעה, לא הוחזר ולא הופיע מחדש באינטרנט.
בגין כל אלו, ביקש התובע לחייב את הנתבעת להשיב לו את מלוא התשלום ששולם על ידו, בצירוף פיצוי בגין עוגמת נפש ונזקים עקיפים בשל נזק תדמיתי שנגרם לו ולעסקו, ובסה"כ כ-14,000 ש"ח.
ביום 27.11.12 ניתן על ידי פסק דין בהעדר הגנה אשר בוטל בהחלטה מיום 21.2.13 לאחר שהנתבעת הגישה, אמנם באיחור, בקשה לביטול פסק הדין אשר מצאתי כי מגלה הגנה לכאורה כנגד הסכום הנתבע, ולפיכך התניתי את הביטול בהפקדת הסך של 6,000 ₪ בקופת בית המשפט.
אציין כי במסגרת תגובה מפורטת שהגיש התובע לבקשה לביטול, העלה התובע טענה נוספת שלא הופיעה בכתב התביעה, וטען כי בעוד שהנתבעת התחייבה שהאתר יקודם תחת המונח "תקליטנים" (בחיפה, קריות, נהריה) בלשון רבים, הרי שבפועל האתר הופיע תחת מילות חיפוש "תקליטן" (בחיפה, קריות, נהריה), דבר שלטענתו צמצם את האפשרויות להופעת האתר של התובע בעת ביצוע חיפושים, במנוע החיפוש.
בפתח הדברים אציין כי אינני מקבלת את טענת התובע, המשתמעת מאופן ניסוח תביעתו והסעד המבוקש, כי הוא זכאי להחזר מלוא הסכום ששולם על ידו, שכן אין מדובר במצב של ביטול הסכם בשל הפרתו, אלא במצב של קיום חלקי של ההסכם.
טענות התובע כפי שפורטו לעיל, גם באם הייתי מקבלת את כולן, היו מביאות אותי למסקנה של אי התאמה בביצוע ולא להפרה המצדיקה את ביטול ההסכם מלכתחילה, מה גם שאין מחלוקת שהתובע קיבל מהנתבעת שירות, לפחות ביחס לבניית אתר והחזקתו "באוויר" למשך מעט יותר מ-12 חודשים (מבלי שבתקופה זו ביקש התובע לבטל את ההסכם!), ולפיכך וודאי שאינו זכאי להחזר מלוא הסכום ששילם.
לאחר בחינת טיעוני הצדדים, מקבלת אני את טענת התובע כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה כלפיו באשר למלוא תקופת ההסכם שכן אין מחלוקת שלמשך ששה חודשים מתוך התקופה עליה שולם, לא היה האתר של התובע ב"אויר".
טענת הנתבעת כי ירידת האתר נבעה מנפילת שרת כתוצאה מ"פעילות עוינת", איננה יכולה לפטור אותה מאחריותה להמשך קיום ההסכם, שכן גם בהנחה שכך הם פני הדברים (ושוכנעתי שכך אכן ארע), אין לכך הסבר מדוע האתר לא הוחזר לפעולה מלאה תוך מספר ימים, או שבועות לכל היותר.
טענת הנתבעת כי הדבר נבע מחוסר שיתוף פעולה של התובע, נדחית על ידי ומעדיפה אני את גרסת התובע כי פניותיו לנתבעת, לא נענו.
אמנם לא ניתן להתעלם מן העובדה כי ברקע אי חידוש האתר עמדה כוונת התובע לתבוע את הנתבעת, והדבר מקבל חיזוק מהעובדה שכתב התביעה נחתם על ידו כבר ביום 15.1.12 (על אף שהוגש רק 3 חודשים מאוחר יותר), דהיינו 4 ימים (!) לאחר נפילת האתר, אולם גם במצב דברים כזה, היה על הנתבעת להראות שעשתה כל מאמץ סביר להחזיר את האתר לאוויר, ולא שוכנעתי כי כך היה.