רובין נ' סיקס ואח'

פסק - דין

1. בפני תביעה בעקבות תאונת דרכים ונזק שנגרם לרכב התובע.

2.התובע הינו שוטר במקצועו. ביום 4/10/10 התובע נסע במחלף מעלה אדומים לכיוון ירושלים. בנסיעתו התובע הבחין בשני רכבים בצד השני של הכביש אשר עמדו ביחד, לכאורה בעקבות תאונת דרכים. מדובר בכביש עם שני נתיבים.

3.התובע החליט בהיותו שוטר להתקרב לזירת התאונה ולבדוק אם יש נפגעים.

התובע נסע ברכב פרטי שלו.

4. על מנת להתקרב לזירת האירוע, התובע ביצע פרסה מנתיב הימני כדי לעבוד לצד השני של הכביש.

5. הנתבע מס' 2 נסע באותו כביש. מדובר במחלף כאשר קיים עיקול חד, הנתבע מס' 2 טוען שנסע במהירות סבירה ובהתאם לנסיבות כאשר הבחין בתובע.

לטענת התובע, הנתבע 2, בניסיון להתחמק מהתנגשות, פגע בחלק הצדדי והאחורי באיזור הצמיג (ראה תמונות אשר צורפו לכתב התביעה אשר צורפו לכתב התביעה).

6. הנתבעים חולקים על אחריות לנזק שנגרם.

7.יש לברך על כך שהתובע החליט שעליו לבדוק אם יש נפגעים בתאונה אשר אירעה, אולם האם על כך יש לפטור אותו מהאחריות המוטלת עליו על פי התקנות לחוק התעבורה? התשובה שלילית.

8. תקנה 44(א) לחוק התעבורה קובעת:

(א) "לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן – פניית פרסה), אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא."

(ראה:פסק דינו כב' השופט כדורי 4015-12-10 בבית משפט לתעבורה בירושלים).

9. הצדדים התייחסו לשרטוט הזירה המסומן ת/1. בזירת התאונה קיים עיקול אשר מגביר הסכנה לתאונה בעת ביצוע פרסה מנתיב ימני לנתיב השמאלי.

אין ביכולת התובע לבצע הפרסה בנקיטת כל הצעדים הדרושים באופן ביטוחי ביותר. יש גורמים שאינם בשליטת התובע, בין אם מדובר ב"שטח המת", במראה שלו, ובין העיקול אשר מגביל שדה הראיה שכל הבא בנתיב התובע או הנתבע. שילוב שני הגורמים המייצרים מצב שאינו בשליטתו של התובע. לכן אין ביכולתו לנקוט במהלכים כדי למנוע תאונה.

10. כנגד נטען על ידי התובע שהנתבע מס' 2 נסע במהירות אשר לא תואמת את הנסיבות בשטח. כמו כן, לטענת התובע ההתנגשות הראשונית היתה מאחור כאשר היתה התנגשות שניה אשר הביא הרכבים לעצירה מוחלטת.

11.ניתן להבחין מהתמונה (נ/1 תמונות המצורפות לכתב התביעה) שלא מדובר בהתנגשות בעוצמה רבה. נהפוך הוא, ניכר שמדובר במגע עקב שפשוף. הנזק לטמבון והפנס האחורי לרכבו של התובע תואם התנגשות על פי גרסת הנתבע מס' 2.

12. בהליך אזרחי (אפילו בתביעות קטנות), נטל ההוכחה על התובע. עליו להטות מאזן הסתברויות לטובת תביעתו. אם המאזן שנשאר מאוזן אזי כתב התביעה לא הוכח.

13. הנתבע מס' 2 במהלך עדותו טען שהתובע הצהיר באופן ספונטאני שהיו 3 תאונות דומות. כנגד התובע צרף לתיק לאחר סיום הדיון אישור בשאין לו 3 תאונות (יש לציין שהתובע ניסה להוסיף לעדותו באותה הודעה, על בית המשפט להתעלם מכל עדות נוספת לאחר דיום שמיעת הצדדים).

יוער אם כי אין לתובע תאונות קודמות אין נפקות לגבי האירוע בפני. יחד עם זאת, נסיונו של הנתבע מס' 2 לעבות הראיות בהוספת אמירה "מפלילה" גורע מאמינותו.