רוה ואח' נ' וויל (בודנשטין) ואח'

פסק דין

מונחת בפני בקשת רשות ערעור, על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, כב' הרשמת הלר אפרת, מיום 7/3/12, שניתנה במסגרת תיק הוצאה לפועל 13-12252-10-5.

העובדות בקצרה:-

עניינה של ההחלטה שניתנה בידי כבוד הרשמת נשוא בקשת רשות הערעור היא שחרור כספים המוחזקים בידי כונסת הנכסים, עו"ד עדינה וויל, למבקשים.

על פי החלטתה, קבעה, כי חוזה המכר מיום 1/1/12 נקבע, לשיטת כב' הרשמת, תנאי מתלה, לפיו עסקת המכר כפופה בין היתר לאישור מנהל מקרקעי ישראל, להעברת הזכויות בנכס על שם הרוכשים; כל עוד לא התקיים התנאי, לדידה של כב' הרשמת, או טרם נרשמו זכויות על שם הרוכשת, או אז ועד קיום התנאי המתלה, אין לשחרר את הכספים המוחזקים בנאמנות אצל כונס הנכסים.

משכך, דחתה כב' הרשמת את בקשת החייבים גם בשל הנימוק המוזכר לעיל וגם מנימוקי החלטה קודמת, מיום 28/10/12.

עוד הורתה כב' הרשמת לכונסת הנכסים עו"ד וויל, לזרז ככל שניתן את הליך העברת הזכויות במנהל, על שם הרוכשים, תוך תשלום דמי הסכמה כדין וזאת על מנת שהחייבים יוכלו לקבל לידם את יתרת כספים תמורת המכר, לאחר תשלום מלוא המיסים וההוצאות הכרוכות בהליך המימוש.

בנסיבות תיק זה, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכות המוקנית לי, על פי תקנה 462 לתקנות סדר הדין האזרחי ולהחזיר את נושא חלוקת הכספים לדיון נוסף, בהתאם להוראות שיינתנו בגוף החלטתי , בפני כב' הרשמת, ה. אפרת.

לסמכות בית המשפט בערעורי הוצאה לפועל, לעשות שימוש בתקנה 462, מפנה לע"א 457/89 כהן נ' שפילברג, פ"ד מה(2) 177.

אני ער לכך, כי ערכאת ההוצאה לפועל היא ערכאה מיוחדת והערעור על ערכאה זו הינו ערעור מיוחד, שבו מותר לערכאת הערעור להיזקק לעובדות חדשות, שלא באו בפני כב' הרשמת. מדובר במודל של ערכאה כפולה, אך בנסיבות תיק זה, ראוי לעשות שימוש בתקנה 462 ולהחזיר את הדיון בחלוקת הכספים, בפני כב' הרשמת.

לאחר מתן החלטה על ידי כב' הרשמת, חלו נסיבות חדשות, אשר משנות את התמונה בכללותה ואין עוד טעם בהמשך התדיינות בהחלטת כב' הרשמת, שניתנה על יסוד נתונים אשר השתנו לחלוטין כבר ביום 9/5/13 ולפיו, נקבעו דמי הסכמה של מנהל מקרקעי ישראל, לצורך השלמת הליך העברת הזכויות בנכס ואלה עומדים על סך 533,057 ₪ וכן חוב יחסי על חשבון חוב אגודה, העומד על סך 10,510 ₪.

חלוקת כספים במסגרת תיק כינוס נכסים, אינה פעולה של מה בכך ולא ניתן לבצעה , על סמך נתונים חלקיים בלבד, שמא יתברר בסוף ההליך כי קופת הכינוס נמצאת בחוסר.

זאת ועוד, בטרם חלוקת הכספים יש גם לקבוע את ההוצאות, חובות בדין קדימה חובות רגילים אם קיימים ועל יסוד מלוא הנתונים, יש לבחון חלוקת הכספים, ואם קיימת יתרה תוחזר היא לידי החייבים.

כאשר יש נתונים חלקיים בפני בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל, אין למהר ולבצע חלוקת כספים.

פרק ו' לתקנות ההוצאה לפועל קובע חובת ניהול פנקס לניהול החשבונות הנוגעים לנכס, לעניין ההוצאות וההכנסות ובסמכות רשם ההוצאה לפועל לקבוע את שכרו ואת הוצאותיו.

לעניין המועד הראוי לדון בחלוקת הכספים, כל תיק ונסיבותיו ובמסגרת תיק זה, יש לבצע חלוקת כספים אך ורק לאחר שהתמונה תתבהר לעניין תשלומים על פי דין שיש לשלם מתוך קופת הכינוס, תשלומים בדין קדימה ולאחר שיקבעו ההוצאות ותשלומים לנושים אחרים, אם קיימים וזאת ניתן לעשות לאחר שישולמו כל הכספים בגין דמי קדימה ותתבצע חלוקה לאחר שיונח דוח מפורט לעניין ההכנסות, לעניין ההוצאות, מסת החובות בגין קדימה, מסת החובות שאינה בגין דמי קדימה והחלטה תתקבל על יסוד כל הנתונים.

ממילא זכויותיהם של החייבים נשמרות, בדמות כך שהכונס מופקד על הכספים, להשקיע אותם כך שהם יישאו פירות ובכך כל סכום שייזקף לטובת החייבים בסוף כל ההליך, בוודאי שהוא נושא בפירות, כמקובל.

על כן וכעת ולאחר שהתבררה כל מסת החובות על פי דין, הגיעה העת להגיש דוח מפורט מטעם כונסת הנכסים לכב' רשמת ההוצאה לפועל, עם הצעה לחלוקת הכספים וכב' הרשמת תדון בדוח זה ותיתן הוראות מתאימות לעניין חלוקת הכספים .

חלוקת הכספים כנדרש על ידי החייבים וכפי שטענו בבקשת רשות הערעור, לא היתה אפשרית, הקדימה את זמנה.

אני ער לכך שאולי מצבם הכלכלי של המבקשים מחייב חלוקת כספים מהירה, כעת ניתן לעשות זאת ולאחר שתונח בפני כב' הרשמת ולא בפני בית משפט זה, התמונה המלאה.