רוזן נ' דלק מוטורס בע"מ ואח'

(אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית)

פסק דין

(אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית)

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שבכותרת. עניינה של התובענה בטענת המבקש כי המשיבה 1, יבואנית רכבי מאזדה ופורד (להלן: "דלק מוטורס"), והמשיבות 2 – 30, מוסכים המכונים גם "מרכזי שירות" של דלק מוטורס (להלן יחדיו: "המשיבות"), הטעו את הציבור שעה שלא כיבדו תנאי מבצע במסגרתו התחייבו לתת הנחה בביצוע טיפולים לרכבים מסויימים. מהטעמים שיפורטו להלן סברתי כי יש מקום לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.

א. רקע

1. בחודש אפריל 2013 יצאה דלק מוטורס במבצע אשר נועד לעודד הגעה של רכבים בני למעלה מ-5 שנים למוסכיה. מודעת המבצע אשר פורסמה בעיתונות הכתובה ובאתרי האינטרנט של מאזדה ישראל ופורד ישראל הוצגה באופן הבא (נספח ה' לבקשת האישור, להלן: "המודעה"):

   

    

2. המודעה ומודעה דומה לה (ראו נספח 7 לתשובת המשיבות לבקשת האישור) פורסמו בעיתונות הכתובה במשך 11 חודשים עד לחודש מרץ 2014. החל ממועד זה הופסק קמפיין הפרסום בעיתונות הכתובה, אולם המבצע המשיך להתפרסם באתרי האינטרנט של מאזדה ישראל ופורד ישראל. יוער, כי הצדדים היו חלוקים ביניהם ביחס לסוגיה האם למודעה נלווה תנאי הקובע כי "ההטבה ניתנת רק עם הצגת שובר זה", ובאיזה שלב הוסף תנאי זה. תקופה המבצע הסתיימה בחודש פברואר 2015, סמוך למועד הגשת התובענה שלפניי.

    

3. במהלך תקופת המבצע, ביום 12.12.2014 פנה המבקש, בעל רכב מסוג המופיע במודעה, למשיבה 2, מוסך שילובים מוטורס, בבקשה לבצע טיפול שגרתי לרכבו. על פי הנטען בבקשת האישור, המבקש שאל את נציגת המוסך האם קיים מבצע בקשר לטיפול ברכב אולם נענה בשלילה. לפיכך, שילם המבקש עבור הטיפול סך של 746 ש"ח במקום סך 335 ש"ח, אשר היה עליו לשלם, לטענתו, בהתאם לתנאי המבצע.

    

4. ביום 11.2.2015 הגיש המבקש, באמצעות בא כוחו, תובענה ובקשה לאישורה כתובענה כייצוגית נגד המשיבות. עניינה של התובענה בטענה כי המשיבות הטעו את לקוחותיהן שעה שלא כיבדו את תנאי המבצע אשר במסגרתו התחייבו לתת הנחה של 40% - 50% בביצוע טיפולים שוטפים לרכבים, על פי הפירוט המופיע במודעה.

    

5. ביום 30.6.2015 הגישו המשיבות את תשובתן לבקשת האישור. טענתן המרכזית של המשיבות היתה כי המבצע הותנה בהדפסת השובר, וכי ניתן לו תוקף של חודש ימים מיום ההדפסה. לכן, טענו המשיבות כי לא נפל כל פגם בהתנהולתן. לחילופין נטען כי על פי המקובל בכל מרכזי השירות של דלק מוטורס אין להתחיל בטיפול ברכב קודם שהונחה הצעת מחיר לפני הלקוח והוא אישר את ההצעה בחתימתו. לפיכך סבורות המשיבות כי ניתק הקשר הסיבתי בין העילות הנטענות בבקשת האישור לבין הנזק שנגרם. בנוסף טענו המשיבות כי העילות הנזכרות בבקשת האישור אינן מתקיימות, וכי גם אם היתה תקלה בודדת בעניינו של המבקש היא אינה מצדיקה ניהול תובענה ייצוגית.

    

6. ביום 1.9.2015 הגיש המבקש את תגובתו לתשובת המשיבה וביום 6.9.2015 קיימתי דיון מקדמי ראשון בבקשת האישור במסגרתו נשמעו הערות בית המשפט ביחס לתובענה, ובדבר האפשרות להגיע להסדר פשרה בתובענה זו. ביום 29.11.2015 הגישו הצדדים הסדר פשרה וכן בקשה לאישורו בהתאם לסעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות. ביום 13.1.2016 קיימתי דיון ראשוני בהסדר הפשרה וביום 27.1.2016 הגישו הצדדים הסדר פשרה מתוקן בהתאם להערות שעלו בדיון (להלן: "הסדר הפשרה").

7. ביום 2.2.2016 התקבלה החלטת בית המשפט לפיה אין מקום לדחות את הסדר הפשרה על הסף ועל הצדדים לפעול בהתאם להוראות סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 ותקנה 12 (ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע - 2010.

8. הדיון בבקשה לאישור הסדר הפשרה התקיים ביום 14.4.2016. טרם הדיון לא התקבלו התנגדויות להסדר הפשרה או בקשות ליציאה מהקבוצה, ולדיון עצמו לא התייצב אף אחד מחברי הקבוצה.

9. עמדה מטעם ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות עו"ד ענת בינדר גלעדי, הוגשה ביום 25.5.2016. ב"כ היועמ"ש ציינה בהודעתה כי אינה מוצאת לנכון להביע התנגדות לאישור הסדר הפשרה, אולם ראתה לנכון לציין את הנקודות הבאות: ראשית, כי יש לסייג את ההטבה בכך שהמשיבות לא תעלנה מחירים בתקופת ההטבה; שנית, כי נוסח ההודעה יכלול התייחסות לכך שמדובר בהטבה במסגרת הסדר פשרה; שלישית, כי יש לשקול הרחבת היקף הפרסום. למשל הציעה ב"כ היועמ"ש להוסיף פרסום של ההטבה במרכזי השירות בהם היא ניתנת; רביעית, הוצע כי הצדדים יגישו תצהירים בהם יפרטו כיצד נבחרו העמותות שיקבלו את התרומה והאם יש קשרים קודמים בין מי מהצדדים לעמותות; חמישית, כי יש לצמצם את הגדרת הקבוצה כך שתוגדר לבעלי רכב שנחשפו למודעה וביצעו את אחד הטיפולים המפורטים במודעה בתקופת המבצע אצל המשיבים; שישית, כי יש לקשור בין הגמול ושכר הטרחה לבין מימוש ההטבה בפועל.

10. התייחסות הצדדים לעמדת ב"כ היועמ"ש הוגשה ביום 9.6.2016. במסגרתה הסכימו המשיבות לקבל את הערות ב"כ היועמ"ש ביחס לסוגייה הראשונה, השניה והרביעית אולם התנגדו להערות ב"כ היועמ"ש ביחס לנקודות השלישית והחמישית. ביחס לנקודה השישית ציינו הצדדים כי על פי הסדר הפשרה יוגש תצהיר מטעם סמנכ"ל הכספים של דלק מוטורס בקשר עם היקף מתן ההטבה בפועל, וכי הם אינם מתנגדים לקביעת מנגון דיווח על התקדמות ביצוע ההסדר.

11. לשם הנוחות יכונו להלן הסדר הפשרה והתייחסת הצדדים מיום 9.6.2016 יחדיו "הסדר הפשרה".

     

     

    ב. עיקרי הסדר הפשרה

12. להלן עיקרי הסדר הפשרה שהוגש לאישור בית המשפט. למען הסר ספק מובהר כי בכל מקרה של סתירה בין התיאור שיובא להלן לבין נוסח הסדר הפשרה, יגבר נוסח הסדר הפשרה, אלא אם מהקשר הדברים עולה כוונה אחרת.

    • הגדרת הקבוצה – בסעיף א' להסדר הפשרה הוגדרה הקבוצה באופן הבא: "קבוצת התובעים תמנה את כלל בעלי מכוניות מאזדה או פורד, בנות למעלה מ-5 שנים מהדגמים הבאים, כפי שפורטו בפרסום המצבע (יצורף, לשם הנוחות, כנספח 5 לבקשה זו): מאזדה - לאנטיס L1.6; סדאן (323); 626; מאזדה 3 L1.6; מאזדה 3 L2.0; MPV; דמיו. פורד – פוקוס L1.6; מונדיאו; קונקט."

    • עילות התביעה - עילות התביעה פורטו במסגרת פרק ד.2 לבקשת האישור כדלקמן: הטעיה צרכנית, ניצול מצוקת הצרכן והפרת חובת גילוי לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981; הפרת חובות חקוקות הקבועות בחוק המכר, תשכ"ח- 1968 ; הטעייה וחוסר תום לב לפי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973; פגיעה באוטונומיה, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט.

    • התחייבויות המשיבות - המשיבות התחייבו במסגרת סעיף 9 להסדר הפשרה כדלקמן:

      • "לערוך מחדש את המבצע לרכבים ותיקים, נשוא התביעה, בדיוק באותם תנאים של המבצע הקודם, וזאת למשך תקופה של 18 חודש (שנה וחצי) מהיום שבו יהיה הסכם הפשרה סופי וחלוט (היינו, ככלות תקופת הערעור על פסק הדין המאשר את ההסדר).

      • בתום תקופת המבצע (18 חודש), יוגש תצהיר מטעמה של סמנכ"ל הכספים של דלק מוטורס אשר יעיד על היקפה הכספי של ההטבה שניתנה לציבור בשל חידוש המבצע; היינו, סך ההנחות שזכו לקוחות המשיבות בגין המבצע (להלן: ההטבה).

      • אם וככל שסך ההטבה בתום תקופת המבצע יהיה נמוך מ-750,000 ש"ח, ישלימו המשיבות 1-30 את הסכום החסר באמצעות תרומה לעמותה/גוף ציבורי אשר יאושר על ידי ביהמ"ש הנכבד.

      • המבצע יחול בכל 29 מרכזי השירות שנתבעו (משיבות 2-30). בנוסף, דלק מוטורס מתחייבת לפנות למרכזי השירות שלא נכללו בתביעה (29 במספר), ולהציע להם להשתתף במבצע.

      • המבצע יחול גם במוסך המרכזי של דלק מוטורס הנמצא במושב ניר צבי, ועל אף שהוא לא נכלל ברשימת הנתבעים. המדובר במוסך גדול ומרכזי, הנותן שירות ללקוחות רבים.

      • המבצע יותנה בהצגת שובר העומד בתוקף. תנאי זה יצוין בהבלטה ראויה בפרסום אתרי האינטרנט."

         

        ביחס לפרסום המבצע התחייבו המשיבות כי המבצע יפורסם באתרי האינטרנט של מאזדה ישראל ופורד ישראל (בדומה לאופן בו פורסם המבצע המקורי במהלך השנה השניה למבצע) וכן יתווסף באתרי האינטרנט הללו חלון נפרד ובו ייכתב "מבצע לרכבים ותיקים".

    • מעשה בית דין – בסעיף 12 להסדר הפשרה נקבע כי:

      "עם אישור הסכם הפשרה ומתן תוקף של פסק דין, ובכפוף לעמידת המשיבות בהתחייבויותיהן, יתגבש מעשה בית-דין כלפי כל חברי הקבוצה (למעט כאלה שבית משפט התיר להם לפרוש), בכל ענייני הבקשה, כך שלחברי הקבוצה לא תעמוד כלפי המשיבות כל עילה וסעד, כמו גם כל טענה, זכות, דרישה או תביעה בענייני הבקשה".

      יצוין כי נוסח מעשה בית דין שנקבע בבקשה לאישור הסדר הפשרה מעט שונה (ראו סעיף 30 לבקשה לאישור הסדר הפשרה). מכל מקום, לאור הנוסח הרחב הן של סעיף 12 להסדר הפשרה והן של סעיף 30 לבקשה לאישור הסדר הפשרה, יובהר כי מעשה בית-דין יחול ביחס לעילות התביעה על פי בקשת האישור בלבד.

    • המלצה לעניין גמול ושכר טרחה – בסעיף 31 הציעו הצדדים כי המשיבות יישאו בתשלום גמול למבקש בסך של 11,000 ש"ח ובתשלום שכר טרחה לבא הכוח המייצג בסך של 110,000 ש"ח בתוספת מע"מ וכנגד חשבונית. עוד המליצו הצדדים כי הגמול ושכר הטרחה האמורים ישולמו בתוך 45 ימים מהמועד בו פסק הדין הנותן תוקף להסדר הפשרה יהפוך חלוט.

       

      ג. אישור הסדר הפשרה

13. לאחר בחינת הסדר הפשרה מצאתי כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות המשותפות לחברי הקבוצה וכי הוא "ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה". השיקולים המרכזיים אשר עמדו לנגד עיני בבואי לאשר את הסדר הפשרה הם כדלהלן:

    • ככלל, פרקטיקה במסגרתה עוסק מעניק הנחה במחיר ללקוח המציג שובר הנחה המופק בחינם (או את המודעה עצמה) היא פרקטיקה עסקית לגיטימית, שתכליתה לוודא כי ההנחה תינתן אך ורק ללקוחות שהיו מודעים למבצע שבפירסום, ולפיכך קיים פוטנציאל כי הושפעו ממנו. בדרך זו, מבקש העוסק להגדיל את היקף לקוחותיו על ידי פניה ללקוחות שלא היו צורכים את השירות או המוצר אלמלא ההנחה, וזאת תוך אבחנה בין לקוחות אלו (המוכנים לנקוט מאמץ מסוים בדמות איתור והבאת השובר) לבין לקוחות האדישים יותר למחיר המוצר, אשר היו צורכים אותו ממילא, קרי גם במחירו המלא. המחלוקת המרכזית בתיק שלפניי היא מחלוקת עובדתית הנוגעת לשאלה האם אכן הותנה מתן ההנחה בהצגת המודעה ואם כן באיזה שלב של המבצע (שהתפרש, כאמור לעיל, על פני כשנתיים) נוספה דרישה כאמור.

      קושי נוסף שמתעורר במקרה שלפניי הוא הוכחת יסודתיה של עילת ההטעיה הצרכנית. אכן, הלכת בית המשפט העליון היא כי איסור הטעיה צרכנית חל על התנהגות, ואף אם לא הוטעה איש ממעשי העוסק, חל האיסור (דנ"א 5712/01‏ ברזני נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ''ד נז(6) 385 (2002)). יחד עם זאת, עדין נדרש הטוען לקיומה של הטעיה צרכנית להוכיח את יסודות העוולה. מבלי לקבוע מסמרות בדבר, ניתן לומר כי בשלב זה סיכויי התביעה אינם וודאים.

      במצב דברים זה, טוב עשו הצדדים שהשכילו להגיע להסכם פשרה, אשר משחזר באופן ראוי את טובת ההנאה שהובטחה לציבור מלכתחילה.

    • אופיו של ההסדר שנקבע, הארכת המבצע לתקופה של 18 חודשים, מטיבה עם ציבור רחב יותר מאשר חברי הקבוצה שנפגעו שכן היא מאפשרת לכלל בעלי רכבים מהסוגים המפורטים במודעה ליהנות מתנאי המבצע, וזאת מבלי לגרוע מההטבה לה זכאים חברי קבוצה שנגרם להם בפועל חסרון כיס.

    • מבחינת שיקולי ההרתעה סבורני שכפיית הארכת המבצע (ובצידה ההתחייבות לתרומה ככל שהיקף מימוש ההטבה יהיה נמוך מ- 750 אלף ש"ח), בתוספת עלויות ניהול ההליך, יוצרים הרתעה ההולמת את טיב ההפרה בה מדובר.

    • איש מחבריי הקבוצה לא הודיע על רצונו להתנגד להסדר הפשרה המתוקן או שלא להיכלל בו.

    • ב"כ היועמ"ש הודיעה כי אין היא מתנגדת להסדר הפשרה. באשר להערות ב"כ היועמ"ש אשר לא התקבלו על ידי המשיבות אציין את הדברים הבאים: כאמור, סברה ב"כ היועמ"ש כי יש להרחיב את פרסום ההטבה, בין היתר, באמצעות פרסום המבצע במרכזי השירות. בנסיבות העניין סבורני כי היקף פרסום ההטבה הוא הולם. ראשית, מאחר שפרסום במרכזי השירות, חותר תחת תכלית מבצע הכולל שובר הנחה, שכן בדרך זו הוא יחול על כלל הלקוחות של המשיבות ולא רק ביחס לאותם לקוחות אשר הגיעו בעקבות החשיפה למודעה. במילים אחרות, המבצע המקורי, כמו גם המבצע בהתאם להסדר הפשרה, הם מבצעים שנועדו לשיטת המשיבות ליצור הבחנה לגיטימית בין לקוחות, ופרסום באופן המוצע על ידי ב"כ היועמ"ש מבטל הבחנה זו; שנית, מקובלת עלי טענת המשיבות כי פרסום כאמור יביא לקצב מימוש מוגבר של ההטבה ולעליה בעלויות ההטבה מבחינת המשיבות, וזאת נוכח העובדה כי עסקינן בהטבה שאינה מוגבלת ברף עליון, קרי, על פי הסדר הפשרה המשיבות מחויבות לכבד את המבצע במשך 18 חודשים מבלי שקיימת תקרה התוחמת את שווי ההטבה שתינתן לציבור.

      באשר להערכת ב"כ היועמ"ש בדבר הצורך לצמצם את הגדרת הקבוצה אציין כי אינני רואה תועלת רבה בצמצום האמור. ראשית, מאחר שהצעת היועמ"ש תסרבל במידה רבה את ביצוע מתן ההטבה על פי הסדר הפשרה, שכן היא מצריכה מכל לקוח המעוניין לקבל את ההטבה להוכיח כי אכן ניגש בעבר לאחד ממוסכי המשיבות ובקשתו לקבלת הנחה נדחתה. מדובר בנטל מוגבר ביחס למצב הדברים על פי הסדר הפשרה במסגרתו כל שנדרש חבר הקבוצה לעשות הוא להציג את המודעה המקנה הנחה; שנית, מבחינה משפטית אין זה ברור שחברי הקבוצה הם רק אותם בעלי מכוניות אשר ערכו בפועל טיפולים לרכב שכן ההטעיה הצרכנית חלה בהתאם להלכת ברזני, כאמור לעיל, גם על בעלי רכבים שלא נחשפו למודעה. מכל מקום סבורני כי פרשנות הולמת לסעיף 18(ז)(1) לחוק תובענות ייצוגיות אינה גורעת מסמכות בית המשפט לשנות את הגדרת הקבוצה בהתאם לסמכותו על פי סעיף 19(ג) לחוק.

      עמדת ב"כ היועמ"ש ביחס לקשר שבין תשלום שכר הטרחה לבין היקף ואופן ביצוע הסדר הפשרה מקובלת עלי בחלקה וראו לעניין זה סעיף ה' להלן.

14. לאור כל האמור לעיל, מסקנתי היא כי יש מקום לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש, ולתת לו תוקף של פסק דין.

    ד. מינוי בודק

15. במקרה שלפניי מצאתי כי ניתן לאשר את הסכם הפשרה המתוקן ללא מינוי בודק, וזאת נוכח היקף וטיב העניין בו עסקינן.

     

     

    ה. גמול למבקשת ושכר טרחה לבא הכוח המייצג

16. כאמור, הצדדים הציעו כי המשיבות יישאו בתשלום גמול למבקש בסך של 11,000 ש"ח ובתשלום שכר טרחה לבא הכוח המייצג בסך של 110,000 ש"ח בתוספת מע"מ. סכומים אלו נראים לי סבירים בשים לב לטובת ההנאה שצמחה לקבוצה ולהשקעה שנדרשה מב"כ המייצג בניהול ההליך והמשא ומתן לפשרה.

    הגמול למבקש ישולם בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין. עם זאת סבורני כי לפצל את מועדי תשלום שכר טרחת בא הכוח המייצג על מנת להבטיח פיקוח על הסדר הפשרה. לפיכך, מחצית משכר הטרחה תשולם לבא הכוח המייצג תוך 30 ימים ממועד פסק הדין. היתרה, בליווי ריבית והצמדה כחוק ממועד מתן פסק הדין תשלום תוך 14 ימים ממועד מתן החלטה בדבר השלמת ביצוע הסדר הפשרה על ידי בית המשפט.

    ו. סוף דבר

17. לאור האמור לעיל הריני מאשר את הסדר הפשרה.

18. הגמול למבקש ולבא הכוח המייצג יהיה כמפורט בפסקה 16 לעיל.

19. חבר קבוצה אשר יתקל בבעיה בקשר לביצוע הסדר הפשרה זכאי לפנות לבא הכוח המייצג והוא יטפל בתלונתו מול המשיבות מבלי שחבר הקבוצה יידרש לשלם שכר טרחה או כל תשלום אחר בגין הטיפול.

20. הצדדים יפרסמו בתוך 7 ימים, על חשבון המשיבות, הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בשניים מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל. נוסח ההודעה יהיה כמפורט בנספח ב'2 לבקשה לאישור הסכם פשרה, בכפוף לשינויים המתחייבים מפסק דין זה, וכן השינויים המפורטים להלן:

    • המשפטים "המבצע יותנה בהצגת שובר העומד בתוקף. תנאי זה יצויין בהבלטה ראויה בפרסום אתרי האינטרנט." יועברו מהסיפא של הפיסקה השלישית ב"עיקרי הסדר הפשרה" לפסקה הראשונה, ויופיעו לפני המילים "אם וככל שסך ההטבה...". המשפט "המבצע יותנה בהצגת שובר העומד בתוקף" יופיע בהדגשה.

    • בפסקה לפני אחרונה במקום "תוכן מודעה זו אושר" יירשם "נוסח מודעה זו אושר".

    • הסכם הפשרה ופסק הדין יועמדו לעיון הציבור גם באתר האינטרנט של המשיבה 1. בהתאם לכך, יתווסף למודעה סעיף אשר יכלול קישור לכתובת פשוטה של אתר האינטרנט של המשיבה 1, הפתוח לכלל הציבור, אשר יאפשר באופן נגיש ונוח עיון וגם הורדה של הנוסח המלא של הסכם הפשרה ושל פסק דין זה.

    • גודל הפרסום יעלה בלפחות 33% על הקבוע בתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), תשנ"ה- 1995.

21. המשיבות ימסרו לבית המשפט הודעה בדבר השלמת ביצוע הסדר הפשרה עד ליום 1.3.2018. להודעה זו יצורף תצהיר בו ימסרו פרטים בדבר היקף ההטבה שניתנה לקבוצה. ככל שהיקף ההטבה שניתנה לקבוצה לא יעלה על 750 אלף ש"ח, יפורטו בהודעה יעדים מוסכמים לתרומת היתרה (ככל שיעד התרומה היא עמותה יצורף אישור ניהול תקין).

22. המזכירות תעביר פסק דין זה למנהל בתי המשפט לצורך עדכון פנקס התובענות הייצוגיות.

     

    תז"פ 2.3.2018

     

    ניתן היום, ד' תמוז תשע"ו, 10 יולי 2016, בהעדר הצדדים.

     

     

    פרופ' עופר גרוסקופף, שופט