רוזנברג נ' טהרני

פסק דין

התביעה שבפניי עניינה תשלום שכר עבודה .

התובעת , שהינה ציירת במקצועה, הגישה תביעה זו כנגד הנתבע שהנו יחצן במקצועו, לתשלום שכר עבודה בגין הופעה חיה של ציורי גוף (להלן: "ההופעה") שביצעה באירוע שהתקיים במועדון לילה ביום 15.12.09 לכבוד יום הולדתו של הנתבע ויום הולדתו של יחצן נוסף.

לטענת התובעת היא הוזמנה על ידי הנתבע להופעה והוסכם כי שכר טרחתה יעמוד על סך של 2,000 ₪ , בנוסף לשכר של 100 $ לכל אחת מהדוגמניות שעל גופן תצייר את ציורי הגוף. כמו כן , לטענתה התחייב התובע לדאוג לפרסומה באמצעות ספר תמונות, סרט וידאו, הצגה בפני קהל וכד'.

הנתבע, לעומתה, טען כי הייתה זו התובעת שפנתה אליו בפניה טלפונית ובקשה שיעזור לה בפרסום יחצני. לטענתו לאחר שהסביר לה שפרסום שכזה כרוך בתשלום הסבירה לו התובעת שאין לה אפשרות לשלם עבור כך. לאחר שיחת הטלפון נפגשו השניים בסלון כלות בו הבהיר לה הנתבע שאין באפשרותו לתת שרותי יחצנית ללא תשלום, אך הזמין אותה למסיבת יום ההולדת במועדן בו, הסביר לה, תוכל ליהנות מחשיפה תקשורתית. ערב האירוע,לבקשתה, הסכים בעל המועדון לשלם לדוגמניות.

התובעת והדוגמניות הגיעו לאירוע במועדון אשר נתן חסות לחברות מסחריות שונות והתובעת התבקשה שבהופעת ציורי הגוף יהיה פרסום לפחיות המשקה של "בלו".

מהתמונות שהוצגו בפניי עולה שהתובעת אכן ציירה על חלקי גופן החשופים של הדוגמניות ציורי גוף המפרסמים את פחיות המשקה של "בלו".

למעשה אין מחלוקת בין הצדדים על כי התובעת נתנה מופע של ציורי גוף בעזרתן של שתי דוגמניות שהביאה איתה. אין גם מחלוקת כי בסופו של האירוע קבלה כל אחת מהדוגמניות סך של 400 ₪.

המחלוקת מתמקדת בשכרה של התובעת, אשר לטענתה לא שולם לה למרות ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ועל כי לא זכתה לפרסום שהובטח לה כחלק משכרה.

הנתבע לעומתה טוען שלא הוסכם על כל שכר, ועצם ההופעה הייתה כ"טובה" לתובעת לצורכי חשיפה תקשורתית ותו לא. לטענתו התובעת אכן קבלה חשיפה רבה בזכות מופע זה שארגן לה. בנוסף לאמור לעיל, טוען הנתבע שהמופע לא עמד בסטנדרטים המתאימים וסיומו התאפשר רק מטעמי נימוס.

אין מחלוקת כי אין הסכם בכתב בין הצדדים. כל אחד מהצדדים תיאר את ההתקשרות ביניהם בדרך אחרת.

התובעת העידה כי בפגישה בסלון הכלות, בה לכאורה סוכמו פרטי ההסכם שבין הצדדים הצטרף אליה בחור שעוסק במוסיקה, אשר לא היה מעוניין לבוא להעיד. הנתבע מטעמו זימן לעדות את נהגו אשר תמך בגרסתו.

במקרה הנדון מדובר בגרסה מול גרסה ומאחר ונטל ההוכחה מוטל על התובעת הרי שאני קובעת שהיא לא הרימה אותו.

לאור האמור לעיל אני דוחה את התביעה ובנסיבות הדחייה ללא צו להוצאות.

על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט המחוזי תוך 15 יום.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ' חשוון תשע"א, 28 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.