רזאל אינטגרציה וטכנולוגיות בע"מ נ' ארט נט אקספרטס בע"מ

פסק דין

א.מבוא

1.התובעת הינה חברה פרטית הרשומה בישראל העוסקת, בין היתר במתן שירותי אינטגרציה וסיוע בתחום תשתיות ותקשורת מחשבים, מערכות הפעלה רשתיות, הקמה ותחזוקת רשתות מחשבים, מערכות שליטה ובקרה, אבטחת מידע והשמת כח אדם מקצועי (להלן: "התובעת" או "רזאל").

הנתבעת הינה חברה הרשומה בישראל ועיסוקה בין היתר במתן שירותי מומחה ואספקת כח אדם טכנולוגי ומקצועי לביצוע פרויקטים שונים בתחומי IT (להלן: "הנתבעת" או "ארטנט").

2.עניינה של התובענה, הינה הפרת הסכם מסגרת אשר נכרת ביום ה-16.1.06 בין התובעת לנתבעת שכותרתו "הסכם לשיתוף פעולה בנושא פרויקטי IT ומשרות IT באתרי לקוח" (להלן: "ההסכם") וכן הפרת "נספח 1 לחוזה שיתוף פעולה מתאריך 16.1.06" שנחתם באותו מועד (להלן: "הנספח").

3.ההסכם מגדיר באופן כללי את היחסים ושיתוף הפעולה בין רזאל לארטנט ונקבע במסגרתו, כי התחייבויות ממוקדות בגין פרויקטים ספציפיים יוגדרו בנפרד ויתווספו כנספח. כבר במועד חתימת ההסכם נחתם וצורף נספח המגדיר את פרטי ההתקשרות הספציפית בין התובעת לנתבעת בנוגע לפרויקט שעניינו תכנון רשת ומימוש עבור פרויקט בצבא השוויצרי למשך 4 שנים (להלן: "הפרויקט"). הצדדים לא התייחסו למהות יחסיהם עם חברת אלתא מערכות בע"מ (להלן: "אלתא"). אולם, מעדויות הצדדים עולה, כי הם סיפקו לאלתא שירותים במסגרת הפרויקט.

4.בנספח להסכם, התחייבה הנתבעת להעמיד לרשותה של התובעת את שירותיו של מר שי תירוש, ארכיטקט פתרונות, למשך יומיים בשבוע או יותר על פי דרישת אלתא ולהעמיד לרשותה של התובעת את שירותיו של מר אודי תם (או אחר במקומו בהסכמת אלתא) בהיקף של כמשרה מלאה בהתאם לצרכים של אלתא. בנוסף הוסכם, כי התובעת תוציא הזמנה לנתבעת "BACK TO BACK" להזמנת אלתא.

5.ביום 28.11.10 התקיימה ישיבת הוכחות בה העיד מר שון סהר, מנכ"ל התובעת (להלן: "מר סהר" או "מנכ"ל התובעת"). ביום 29.11.10 נשמעה פרשת ההגנה במסגרתה העידו אנשי ארטנט, מר אהוד תם (להלן: "מר תם"), מר שי תירוש (להלן: "מר תירוש"), ומר רותם בנעים (להלן: "מר בנעים"), וכן העיד מר אלי בירמן, אשר בתקופה נשוא התובענה שימש כסמנכ"ל שירות לקוחות אצל הנתבעת ואף היה אחד הבעלים של הנתבעת (להלן: "מר בירמן").

6.יצוין, כי ביום 4.2.09, הגישה ארטנט, הנתבעת בתיק שלפני, תביעה בבית משפט השלום בתל אביב (ת.א 154812/09), נגד רזאל. במסגרת אותה תביעה, הגיעו הצדדים להסכמות אשר קיבלו תוקף של פסק דין מיום 22.6.09, לפיהן רזאל תשלם לארטנט סכום של 110,000 ₪, בתוספת הפרש אגרה בסך 626.15 ובתוספת שכ"ט עו"ד כולל מע"מ בסך של 11,650 ₪, אשר יופקדו בחשבון נאמנות עד להכרעה בתיק שבפניי.

ב.טענות הצדדים

1.לטענת התובעת, הנתבעת שימשה כקבלן משנה שלה במסגרת פרויקט רחב היקף של אלתא תוך שהיא התחייבה להעמיד לטובת הפרויקט שני עובדים שזהותם והכשרתם סוכמו עם התובעת ועם אלתא. הלכה למעשה, כח האדם העיקרי בפרויקט מנה 3 עובדים: עובד התובעת - מר בנעים ו-2 עובדי הנתבעת - תירוש ומר תם.

2.החל מסוף שנת 2007 הקטינה הנתבעת באופן חד צדדי את מספר השעות שמר תירוש הקדיש לפרויקט וזאת על אף התראות התובעת, כי הנתבעת מפירה את ההסכם. באמצע אפריל 2008 הפסיקה הנתבעת את עבודת מר תם בפרויקט מבלי שדאגה למחליף מוסכם מטעמה ובסוף אפריל 2008 מר בנעים אשר ניהל את הפרויקט מטעם התובעת ואף עבר אצלה הכשרה מיוחדת הודיע שהוא עוזב את עבודתו ובדיעבד התברר, כי הוא עבר לעבוד אצל הנתבעת.

3.לטענת התובעת, הנתבעת מעולם לא פנתה אליה בבקשה להעסיק את מר בנעים ובתוך כך היא מעולם לא נתנה את הסכמתה לכך. התנהלות הנתבעת, לרבות פעולות השידול של מר בנעים על ידי הנתבעת נעשו מאחורי גבה של התובעת בחוסר תום לב, בניגוד לתנאי ההסכם והנספח ובניגוד לנורמות המקובלות והמחייבות בנסיבות העניין ולמעשה התעשרה שלא כדין על חשבון התובעת.

4.עוד טענה התובעת שהתנהלות הנתבעת מעידה, כי כניסתה לשיתוף הפעולה נועדה לאפשר לה בעצם להשתלט על פעילות גדולה יותר אצל אלתא. כאמור, לגרסת התובעת, הציגה הנתבעת בפניה מצג שווא כאילו שיתוף הפעולה עם התובעת הינו לאורך כל שנות הפרויקט, אף שבפועל היא עזבה את הפרויקט לאחר שנה וחצי לערך.

5.לטענת התובעת, התוצאה המצטברת של ההפרות החד צדדיות של הנתבעת והתנהלותה חסרת תום הלב הייתה הוצאה של שלושת אנשי המפתח של הפרויקט ממנו, תוך שלתובעת נגרמים נזקים אדירים לרבות הקפאת הזמנות של אלתא שכבר יצאו לתובעת בהיקף של 450,000 ₪ וגרימת נזק בגובה של 45,000 ₪ לתובעת וכן הפסד הזמנות עתידיות צפויות בפרויקט בהיקף של למעלה מ-2,000,000 ₪ וגרימת נזק בגובה העולה על 200,000 ₪. מעבר לכך, הנתבעת התעשרה ומתעשרת שלא כדין מהעסקת עובד לשעבר של התובעת, שעבר הכשרה מיוחדת אצל התובעת ועליה לפצות את התובעת בסכום של 260,000 ₪. בסה"כ, עולים נזקיה של התובעת כדי סך של 505,000 ₪.

6.מנגד טענה הנתבעת, כי התובעת היא אשר הפרה את התחייבויותיה לשלם לנתבעת כספים אותם היא חבה כאמור בת.א 154812/09 והגשת התביעה דנן נועדה רק כדי להתחמק מתשלום הכספים הללו. זאת ועוד, טוענת הנתבעת כי התביעה הוגשה אך ורק בגין מעברו של העובד בנעים לנתבעת, וזאת כאקט של נקמה גרידא ללא בסיס משפטי.

7.לטענת הנתבעת, בניגוד לאמור בכתב התביעה הנתבעת לא הייתה קבלן משנה אלא הייתה בקשר ישיר עם אלתא. למעשה, אלתא היא אשר פנתה לנתבעת בבקשה להעמיד לרשותה עובדים לטובת פרויקט אותו היא מנהלת עבור הצבא השוויצרי, זאת לאור ביצועיה המקצועיים של הנתבעת בפתרון בעיות שהתעוררו בפרויקט קודם של אלתא, אשר היה מיועד להיות מיושם ברומניה.

לגרסת הנתבעת, היא זו אשר קיבלה את ביצוע הפרויקט, לאחר מו"מ עם אלתא ולתובעת לא הייתה נגיעה במהלך כל ההתקשרות בין אלתא לנתבעת. לטענתה, לאור העובדה שלא היה לה מספר ספק אצל אלתא, הציעה אלתא לנתבעת להתקשר עם אחת מבין שתי חברות, עימן כבר היו לה קשרי עבודה מסודרים, לשם העברת התמורה בגין שעות העבודה. התובעת, לגרסת הנתבעת, הייתה אחת מבין שתי החברות המוצעות והיא בחרה בה לשמש "צינור" טכני ופורמאלי להתקשרות ולהעברת הכספים.

8.בהתאם לנספח להסכם היה על התובעת להעביר לנתבעת תשלום בגין שעות עבודה תוך 5 ימי עסקים מקבלת התשלום מאלתא אולם בסמוך לחודש מאי 2008 חדלה התובעת להעביר לנתבעת כספים אלו וזאת חרף העובדה ששעות העבודה הללו אושרו. רק כאשר פנתה הנתבעת לתובעת להבין את פשר העיכוב בתשלום החלה התובעת להעלות טענות שונות ומשונות, כדי להתחמק מהתשלום.