רכב מורנו בע"מ נ' בן ברוך ואח'

פסק דין

שתי תביעות שהדיון בהן אוחד. התביעות הוגשו בגין הנזקים שנגרמו לרכבים המעורבים בתאונת דרכים שאירעה ביום 15.11.08. בתאונה היו מעורבים שלושה כלי רכב: רכב התובעת בת.א. 158110/09 (להלן: "רכב מורנו"), רכב התובע בת.א. 166591/09 (להלן: "רכב בן ברוך") ורכב הנתבע בשתי התביעות (להלן: "רכב סלאח"). תביעת רכב מורנו הוגשה נגד בן ברוך ונגד איילון כמבטחת הרכב, ונגד סלאח וכלל כמבטחת הרכב. תביעת בן ברוך הוגשה נגד סאלח נהג הרכב, נגד ליפוף החורש בע"מ כמעסיקתו של סאלח (להלן: "ליפוף החורש") ונגד סקוריטס סוכנות ביטוח כמבטחת הרכב. בפתח הדיון ביקשה ב"כ רכב מורנו למחוק את התביעה נגד בן ברוך ואיילון ולדחות את התביעה נגד כלל. לפיכך בתביעת מורנו נותר רק סאלח כנתבע. ב"כ בן ברוך ביקש לדחות את התביעה נגד סקוריטס, ולפיכך בתביעת בן ברוך נותרו רק סאלח וליפוף החורש כנתבעים.

בטרם שמיעת ההוכחות טען ב"כ סאלח וליפוף החורש שהוא לא קיבל את כתב התביעה בתביעת רכב מורנו (ת.א. 158110/09). בנסיבות אלו הוסכם בין הצדדים כי בהתחשב בכך שכל העדים התייצבו לדיון, יישמעו העדים, ולאחר מכן יוכלו סאלח וליפוף החורש להודיע מה בקשותיהם לענין המשך ניהול ההליך. בתום הדיון ביקש ב"כ סאלח אורכה של 15 יום כדי למסור עמדתו. ביום 22.12.10 הודיע ב"כ סאלח וליפוף החורש כי הוא מסכים שיינתן פסק דין בשני התיקים על יסוד החומר הקיים.

הצדדים חלוקים ביניהם בדבר נסיבות התאונה. העידו בפני שלושת הנהגים המעורבים, נוסעת ברכב בן ברוך ובעל רכב סאלח.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים ובתמונות, הגעתי למסקנה כי נסיבות התאונה היו אלו: עובר לתאונה נסע רכב מורנו בנתיב הימני בכביש ומאחוריו, במרחק מה ובאותו נתיב, רכב סאלח. בנתיב השמאלי נסע רכב בן ברוך. רכב מורנו הגיע לרמזור, עצר עקב התחלפות האור ברמזור לאדום, והמתין ברמזור. רכב סאלח שנסע גם הוא באותו הנתיב, הגיע במהירות, הסיט רכבו שמאלה כדי למנוע את הפגיעה ברכב מורנו אך לא הצליח ופגע ברכב מורנו מאחור בעוצמה רבה וסובב אותו בכביש כך שרכב מורנו נעצר כשחזיתו מופנית בניגוד לכיוון הנסיעה (ראה תמונת הרכבים במקום התאונה נ/1 – נ/2, ותמונות רכב מורנו, ת/1). בעקבות הסטת הרכב שמאלה, פגע רכב סאלח גם ברכב בן ברוך שהיה בנתיב השמאלי, וגרם לו לנזק בצידו הימני (ראה תמונות הנזק נ/4 וחוות דעת שמאי נ/5). אנמק מסקנתי.

בכל הקשור לפגיעת רכב סאלח ברכב מורנו, אין למעשה מחלוקת על נסיבות הפגיעה. כל העדים העידו ששני הרכבים נסעו בנתיב הימני רכב מורנו ראשון ורכב סאלח מאחוריו, רכב מורנו עצר ורכב סאלח פגע בו מאחור. טענת סאלח היא כי הרמזור היה ירוק ורכב מורנו עצר ללא סיבה. נהג רכב בן ברוך העיד גם הוא שהאור ברמזור היה ירוק, ונהג רכב מורנו העיד שהאור היה אדום. עם זאת נהג רכב מורנו העיד כי יתכן ובדיוק כשנפגע האור התחלף לירוק והוא טרם הספיק להתחיל בנסיעה.

לפיכך נראה שרכב מורנו עצר ברמזור אדום ועובר לפגיעה ושעה שרכב סאלח ורכב בן ברוך הגיעו לרמזור, האור בו התחלף לירוק. עם זאת אין בכך כדי להפחית מאחריות נהג רכב סאלח. נהג רכב סאלח שהתקרב לרמזור חייב היה להאט ולהספיק לעצור שעה שרכב מורנו טרם הספיק להתחיל בנסיעה. כאמור פגיעת רכב סאלח ברכב מורנו היא פגיעה מאחור (וראה גם תמונות הנזק) ולפיכך רכב סאלח נושא במלוא האחריות לפגיעה זו.

אשר לפגיעת רכב סאלח ברכב בן ברוך. עיקר המחלוקת מתייחסת לפגיעה זו. לטענת בן ברוך הוא נסע בנתיב השמאלי ורכב סאלח שסטה לנתיב השמאלי פגע בו; לגרסת סאלח רכב בן ברוך נסע גם הוא בנתיב הימני, אחרי רכבו, גם הוא סטה לנתיב השמאלי כדי למנוע פגיעה ברכבים לפניו, וכך פגע ברכב סאלח בצידו השמאלי. נהג רכב מורנו לא ראה את מיקום הרכבים האחרים.

בחנתי את עדויות הצדדים ואת המסמכים, והגעתי למסקנה שיש להעדיף את גרסת בן ברוך על פני גרסת סאלח. גרסת סאלח אינה סבירה ואינה מתיישבת עם תמונות הנזק. מתמונות אלו עולה שרכב סאלח נפגע בצידו השמאלי ורכב בן ברוך נפגע בצידו הימני. פגיעות אלו מלמדות שבעת הפגיעה רכב בן ברוך היה משמאל לרכב סאלח. כדי שפגיעה שכזו תתרחש באופן לו טוען נהג רכב סאלח, צריך היה רכב בן ברוך לסטות עוד יותר שמאלה ולהספיק לעקוף את רכב סאלח משמאל. אלא שלא די שקשה להבין כיצד הוא יכול היה לעשות כן, אלא שבמקום יש רק שני נתיבים, ובהתחשב בכך שבנתיב הימני נסע רכב מורנו, הדבר אינו אפשרי. זאת ועוד. לאחר התאונה הגיע למקום בעל רכב סאלח והמעסיק של הנהג, מר עטיה מוחמד, הוא פגש בבן ברוך והבטיח לשלם לו את הנזק. מוחמד העיד ואישר כי הבטיח לשלם את הנזק אלא שלטענתו הבטחה זו ניתנה מאחר ובן ברוך טען בפניו שנהגו אשם בתאונה. לאחר מכן התברר לו שהנהג אינו אשם, ועל כן הוא אינו מוכן לשלם, אף שחזר על הבטחתו לא רק במקום התאונה, אלא גם לאחר מכן. אינני מקבלת גרסה זו. מדובר בנזק גדול, ולא סביר כי מוחמד הציע לשלם את הנזק מבלי לבחון תחילה עם הנהג מטעמו מי אחראי לתאונה. מטעמים אלו אני מעדיפה את גרסת בן ברוך וקובעת שרכב סאלח פגע הן ברכב מורנו והן ברכב בן ברוך.

התוצאה היא ששתי התביעות מתקבלות. לפיכך בתביעת מורנו (ת.א. 158110/09) ישלם הנתבע 3, סאלח נחאש לתובעים סך של 33,848 ₪ צמוד ונושא ריבית מיום 11.12.08 בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה או תשולם, שכ"ט העד כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור של 11.6% מהסכום הפסוק. בתביעת בן ברוך (ת.א. 166591/09) ישלמו הנתבעים 1 – 2 לתובע סך של 24,081 ₪ צמוד ונושא ריבית מיום 22.02.09 בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה או תשולם, שכ"ט העדה כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור של 11.6% מהסכום הפסוק. לא ראיתי לנכון לפסוק גם פיצוי בגין עוגמת נפש. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות מתבקשת לשלוח לכל הצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, י"ז שבט תשע"א, 22 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.