החלטה
בפני בקשה מטעם הנתבעת (להלן:"המבקשת"), לחייב את התובעת (להלן:"המשיבה"), בהפקדת ערובה משמעותית, שלא תפחת מ-50,000 ₪, להבטחת תשלום הוצאות המשפט, בהתאם לתקנה 519 (א) לתקסד"א וסעיף 353 א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"). כמו כן, להורות על עיכוב ההליכים בתובענה עד לאחר המצאת הערובה.
מכתב התביעה עולה כי, התובעת הינה חברה בע"מ ועוסקת בין היתר, בביצוע עבודות תשתיות והובלות. הנתבעת גם היא חברה בע"מ ועוסקת בין היתר, בתכנון ובניית מבנים לתעשייה. עסקינן בתביעה כספית במסגרת התקשרות חוזית בין הצדדים, כפי שנטען על-ידי התובעת.
תמצית טענות המבקשת:
א). הוראות תקנה 519 (א) לתקסד"א וסעיף 353א לחוק החברות קובעות חזקה בעניינה של תביעה המוגשת לבית המשפט על-ידי חברה בעירבון מוגבל לפיה הכלל הוא כי יש לחייבה בערובה להוצאות אלא אם עמדה בנטל, הרובץ לפתחה, והוכיחה את החריג המקנה לה פטור מכלל זה, כי יש ביכולתה של החברה לשלם את הוצאות הנתבע. (ראה כלל זה בפסיקה: רע"א 8000/10 דלתון עבודות אלומיניום בע"מ נ' קש"ת מלונאות בע"מ (לא פורסם, מיום 5.12.2010); רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, מיום 11.2.2009))
ב). המשיבה לא גילתה את דוחותיה הכספיים לשנים 2008-2010, לדרישת המבקשת בבקשה לגילוי מסמכים מיום 22.2.11, וכן לא השיבה לשאלת המבקשת בשאלון האם היא פעילה, לפיכך, המשיבה נמנעת מלגלות את מצבה הכלכלי ויש לחייבה בהפקדת ערובה להוצאות המשפט.
ג). הסיכויים שהתביעה תתקבל הינם קלושים שכן, המבקשת כבר העלתה את טענותיה בכתב ההגנה ולפיהם יש לדחות את התובענה על הסף מכוח סעיפים בהסכם בין המבקשת למשיבה הפוטרים את המבקשת מהנטען על ידה בכתב התביעה.
המשיבה טענה בתגובה, כי סיכויי תביעתה מצוינים וכי אין הצדקה להטיל עליה ערובה; שכן המבקשת לא הביאה כל ראיה כי המשיבה נקלעה לקשיים כלכליים; למשיבה אין כל בעיה לשלם הוצאות שיוטלו עליה בעתיד; מדובר בחברה פעילה ובעלת נכסים (משאיות), הממשיכה לבצע עבודות הובלה; המשיבה צירפה לתגובתה דו"ח "מאזן בוחן" וטענה, כי בשנת 2010 היו לה רווחים בסך של 608,265 ₪ עם מחזור מעל 13 מיליון ₪.
המבקשת טענה בתשובה לתגובה, כי הדו"ח שצורף לתגובה אינו מבוקר ואינו נתמך בתצהיר; המשיבה לא סתרה את החזקה לפי סעיף 353 א' לחוק החברות ולא הוכיחה את חוסנה הכלכלי.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להתקבל מהנימוקים כדלקמן:
א). סעיף 353 א' לחוק החברות קובע:
"הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".
סעיף זה למעשה יוצר סמכות מקבילה לבית המשפט, להורות על חיוב תובע בהפקדת ערובה על פי תקנה 519 לתקסד"א, אולם סמכות זו לא תופעל באופן אוטומטי ואם סבר בית המשפט כי הנסיבות אינן מצדיקות ביצוע ההפקדה או שהחברה הוכיחה שיש באפשרותה לשאת בתשלום ההוצאות, הוא לא יחייבה בהפקדה.
התובעת הינה חברה בע"מ וכאשר מדובר בחברה בע"מ, בית משפט נוטה לחייב בהפקדת ערובה יותר מבמקרה של תובע, שהוא אדם פרטי.
ראה לעניין זה: רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ פ"ד מ"ד (1) 647 בעמ' 652 וכן ברע"א 3274/92 סרוסי נ' י.ע.ף קידום מכירות בע"מ פ"ד מ"ז (2) 192 וכן רע"א 5088/96 STOOMHAMEER AMSTERDAM. N.Y נ' שגב ואח' פ"ד נ' (3) 473, 471.
ב). יפים לעניין זה דברי ביהמ"ש העליון בעניין חיוב חברה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות, ע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים תק- על 2008 (1) 1855, שם קבע כב' השופט מלצר בסעיף 13 כדלקמן:
"...על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה...
על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו ... בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר:
(א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים;
(ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא חריג;