- נשוא התביעה כ-21 דונם בבעלות במושע של בני משפחות: דכה, סכחפי חסן וסכחפי חוסיין [להלן: "המקרקעין"]. המקרקעין הינם חלק ממתחם ששטחו כ-123 דונם בתל אביב-יפו, שיועדו לפרויקט פינוי-בינוי.
טרם התקבלו הסכמות רמ"י ועיריית ת"א, וטרם הוכנה תב"ע לפרויקט.
התובעים 1-3 הינם חברי ועד הפעולה שנבחרו ב-9.7.15. התובעים 1-3, כחברי ועד הפעולה, הציגו ייפויי כוח שקיבלו מבעלי הזכויות במקרקעין לצורך ניהול התביעה [ראו מוצג ת/19]. לתובעים 1 ו-3 גם זכויות בחלק מהמקרקעין – ראו עדות עו"ד זוהיר דכה בעמ' 266 שורות 21-23, עמ' 220 שורות 31-32 ונסחי טאבו שהוצגו.
הנתבע 2 [להלן: "עו"ד זוהיר דכה"], שהיה מעורב בעריכת ההסכמים שנחתמו במשך השנים בעניין ביצוע הפרויקט, והינו אחד מבעלי הזכויות במקרקעין, הסביר בעמ' 195-196 לפרוטוקול מ-12.12.17: "אנו דנים לגבי הסכמים מ-2011 ו-2014 בגוש 6999 חלקות 59 ו-60, גוש 7000 חלקה 148, גוש 6999 חלקה 3. מדובר ב-4 חלקות. השטח הכולל של 4 החלקות נשוא המחלוקת כ-21 דונם. בחלקה 3 יש שטח ... של 3 דונם מתוכם 2.5 דונם שייכים לנחלת טובה בע"מ ויוסף קליינר, שזה לא קשור למחלוקת נשוא הדיון. נכון להיום בשטח המקרקעין שבחלקות 59, 60, 148 וחלק מחלקה 3 מספר בעלי הזכויות -125 אנשים [ צ"ל 142 בעלי זכויות עפ"י הסברו של עו"ד זוהיר דכה – י.ג.] ... שמשתייכים ל-3 משפחות: משפחת דכה – הרוב הגדול; משפחת סכחפי חסן ומשפחת סכחפי חוסיין. כל המקרקעין היו במקור שייכים ל-3 אנשים שהלכו לבית עולמם: סכחפי חסן, סכחפי חוסיין, וחאג' חליל ג'אבר דכה... אני גם בן המשפחה של דכה וגם של סכחפי חוסיין. למשפחת דכה שייכים 17 דונם... למשפחת סכחפי חסן שייכים 2.3 דונם, למשפחת סכחפי חוסיין שייכים 600 מ"ר. חליל ג'אבר דכה הלך לבית עולמו והזכויות נרשמו בטאבו ע"ש 7 ילדיו : מחמוד דכה, אחמד דכה, חאדר דכה, יאסין דכה, יוסף דכה, עבדאללה דכה, וחדיג'ה סכחפי. מי שנשאר בחיים מכל 7 האחים זה רק יוסף דכה ועבדאללה דכה. כל שאר בני המשפחה של דכה שרשומים בטאבו הם היורשים של 5 האחים האחרים. בטאבו רשומים כ-90 בני משפחה של משפחת דכה, רובם במעמד יורשים. משפחת סכחפי חוסיין – הוא הלך לבית עולמו, השאיר אחריו 11 יורשים: סמיה, זעריה, הניה, אמל, ספיה, אינתיסאר, סבריה, תמם, עבד, איברהים, בהיה. בהיה הלכה לבית עולמה. בהיה זו אמי. 17 אנשים רשומים ממשפחת סכחפי חוסיין כבעלים בטאבו. יש 10 יורשים ובנוסף לזה לאמי בהיה היו 7 יורשים. משפחת סחכפי חסן, הוא הלך לבית עולמו. הוא השאיר 6 יורשים: עלי, עבד, אמין, אמינה, ג'מילה, פאטמה. כולם הלכו לבית עולמם חוץ מאמין. יש הרבה יורשים למשפחת חסן. להערכתי יש כ-35 יורשים".
הוצגו גם נסחי טאבו של המקרקעין המהווים חלק מהמתחם המיועד לביצוע הפרויקט: גוש 6999 חלקה 60 – מוצג ת/3, גוש 6999 חלקה 59 – מוצג ת/4, גוש 7000 חלקה 148 – מוצג ת/5, גוש 6999 חלקה 3 – מוצג ת/6.
הבאנו כבר בתחילת הדברים את פירוט בעלי הזכויות במקרקעין, עפ"י טיעונו של עו"ד זוהיר דכה, על מנת להדגיש שכל טענה בדבר הצטרפות כצד להסכמים מצריכה הסכמה פרטנית של כל אחד מבעלי הזכויות הנ"ל.
הנתבעת 1 הינה חברה פנמית, שהיתה בבעלות המנוח שמואל פלאטו שרון ז"ל. המנוח הלך לבית עולמו ב-3.1.19 , לאחר סיום שלב ההוכחות, ונמחק עם פטירתו מהתביעה.
ב-14.1.07 נחתם עם הנתבעת 1 הסכם יזמות לפינוי ובינוי - מוצג ת/8 [להלן: "הסכם היזמות מ-07' "].
ב-11.5.11 הוגשה תובענה ע"י 79 מבעלי הזכויות במקרקעין [ה.פ 18711-05-11] להצהיר על בטלות הסכם היזמות מ-2007. ב-4.9.11 נחתם הסכם פשרה – מוצג ת/9 [להלן: "הסכם 2011"]. ב-8.9.11 הסכם 2011 קיבל תוקף פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, וביהמ"ש הדגיש בפסק הדין: "ההסכם אינו מחייב צדדים שלישיים שאינם צד ישיר לו".
הצדדים הנחזים להיות צד להסכם 2011 היו הנתבעת 1, המנוח פלאטו שרון ז"ל, ו-79 בעלי הזכויות שהגישו את התובענה [להלן: " 78 בעלי הזכויות" – לא כולל את עו"ד זוהיר דכה שנימנה עם 79 בעלי הזכויות]. עו"ד זוהיר דכה חתם בשם 78 בעלי הזכויות על הסכם 2011.
ב-8.9.14 נחתם הסכם מתקן – מוצג ת/10 [להלן: "הסכם 2014"]. על הסכם 2014 חתמו הנתבעת 1, הנתבעת 3 , ועו"ד זוהיר דכה בשם 78 בעלי הזכויות – שהינם חלק מבעלי הזכויות במקרקעין ששטחם כ-21 דונם.
הנתבעת 1 הייתה היזמית של הפרויקט, וב-8.1.09 חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם הנתבעת 3 - מוצג ת/14 [להלן: "הסכם 2009"]. עפ"י הסכם 2009 העניקה הנתבעת 1 לנתבעת 3 אופציה מותנית להשתלבות בפרויקט. עפ"י ההסכם תוקם חברה משותפת בבעלות: הנתבעת 3 – 75%, ובבעלות הנתבעת 1 – 25%, והנתבעת 1 התחייבה להמציא הסכמת כל בעלי המקרקעין לפרויקט.
הובא לידיעת ביהמ"ש, שחלק מבעלי הזכויות במקרקעין חתמו על הסכם עם חב' מגדלי יפו החדשים [2016] בע"מ, באמצעות מנהלה אליהו ראובן– מוצג נ/16 - הסכם אופציה שמימושו מותנה בביטול הסכמי 2007, 2011 ו-2014, שנחתמו עם הנתבעת 1. הסכם האופציה סוחר לחברה מקבוצת האחים חג'ג'.
- התובעים עתרו בתביעה להצהיר על בטלות הסכמי 2007, 2011 ו-2014. ב"כ התובעים הבהיר בתחילת הדיון בעמ' 3 לפרוטוקול שורות 11-13: "לגבי ההסכמים מ-2011 ו-2014 טענתנו היחידה היא שבעלי הקרקע לא חתמו על ההסכמים, לא ידעו ולא הסכימו, ולמשיב 3 [עו"ד זוהיר דכה – י.ג.] לא הייתה סמכות לחתום על ההסכמים בשמם. אני טוען טענת זיוף ומרמה ע"י המשיב 3" [זיוף 78 ייפויי הכוח, שמכוחם חתם עו"ד זוהיר דכה על הסכמי 2011 ו-2014- י.ג.], ובעמ' 5 שורות 17-18: " ההסכמים נכרתו ללא אישורים וללא ידיעתם [ של 78 בעלי הזכויות – י.ג. ] ".
ב"כ הנתבעים 1 ו-3 השיבה בעמ' 15 לפרוטוקול שורה 27 עד עמ' 16 שורה 3: "טענתי בשלב הראשון תתמקד בטענה שההסכמים מ-2011 ו-2014 נחתמו בהסכמתם של בעלי הקרקעות [78 בעלי הזכויות- י.ג.] , ובידיעתם מכוח דיני השליחות או שהסכימו לאחר מכן בדיעבד להסכמים מ-2011 ומ-2014 שנחתמו".
להבדיל מהסכם 2014 , הסכם 2011 קיבל תוקף פסק דין . ניתן להורות על ביטול פסק דין אשר ניתן על יסוד הסכם פשרה בין הצדדים, אם נתגלה פגם אשר בעטיו ניתן לבטל את ההסכם שביסוד פסק הדין [ ראו ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש פ"ד נא(1) 577, 588-589 ].
ביהמ"ש הורה בעמ' 11 לפרוטוקול על פיצול הדיון בתביעה באופן, שתחילה יוכרעו הטענות בעניין בטלות ההסכמים מ-2011 ו-2014. הסכמי 2011 ו-2014 הכניסו שינויים בהסכם היזמות מ-07' והאריכו את התקופה לביצועו. להכרעה בעניין תוקף הסכמי 2011 ו-2014 יש השלכה על טענות התובעים בעניין הסכם היזמות מ-07' . הטענות לביטול הסכם היזמות מ-07', שהועלו ע"י התובעים, עיקרן: פגמים בכריתה, הפרות ההסכם, תנאים מסחריים מקפחים, זניחת ההסכם, אי יכולת לבצעו ללא הכללת חלקה 59 שהוספה בהסכם 2014 [ ראו טענות המבקשים בעמ' 10 שורה 25 עד עמ' 11 שורה 2].
הפלוגתאות שהוגדרו בשלב קדם המשפט לעניין העתירות להצהיר על בטלות הסכמי 2011 ו-2014 היו:
[א] האם חתימת 78 מבעלי הזכויות על ייפוי הכוח הכללים [מוצג ת/2], מכוחם חתם עו"ד זוהיר דכה על הסכמי 2011 ו-2014 - זויפה.
[ב] האם ניתנה הרשאה בעל-פה ע"י 78 מבעלי הזכויות לעו"ד זוהיר דכה לחתום על הסכמי 2011 ו-2014.
[ג] האם היה אישור בדיעבד של הסכמי 2011 ו-2014 ע"י 78 מבעלי הזכויות במקרקעין הנ"ל.
- הונח בפני ביהמ"ש חומר ראיות למכביר המוכיח, ש-78 בעלי הזכויות לא חתמו על ייפויי הכוח, שמכוחם חתם עו"ד זוהיר דכה על הסכמי 2011 ו-2014. הוכח שמרבית מתוך 78 בעלי הזכויות לא נתנו הרשאה מפורשת בעל-פה, כנדרש עפ"י סעיף 5(א) לחוק השליחות, תשכ"ה- 1965, לחתום על הסכמי 2011 ו-2014. עוד הוכח, שבעלי הזכויות הנ"ל לא אישרו בדיעבד את הסכמי 2011 ו-2014. הנתבעת 3 לא חתומה על הסכם 2011. הנתבעת 3 צירפה את הסכמתה לתיקונים שהוכנסו בהסכם 2014, ושנחתמו ע"י הנתבעת 1, ו-78 בעלי הזכויות [ ראו עמ' 11 בת/10].
התוצאה היא, שיש להצהיר על בטלות ההסכם מ-2011 ופסק הדין שנתן לו תוקף, וכן על בטלות ההסכם מ-2014.
הטעמים לקביעה זו הינם כדלקמן:
ראשית, עו"ד זוהיר דכה העיד בחקירתו הנגדית: "ש. על ההסכם ב-2011 ועל ההסכם מ-2014 חתמת ... בשם 79 האנשים הנ"ל [צ"ל 78 בעלי הזכויות, לא כולל עו"ד זוהיר דכה, שהיה גם אחד מבעלי הזכויות במקרקעין – י.ג.] ? ת. נכון ... ש.לא אנשים נוספים? ת. לא" [עמ' 203 שורות 22-29]; "ש. יש עוד בעלי זכויות שלא ייצגת? ת. כן" [עמ' 205 שורות 13-14] – ראו רשימת 78 בעלי הזכויות שמכוחם חתם עו"ד זוהיר דכה על הסכמי 2011 ו-2014 - מוצג נ/32.
עו"ד זוהיר דכה הודה בחקירתו : "ש. מה שאתה אומר לנו מתחילת העדות שלך, שכל ה-79 בנ/32 [ צ"ל 78 בעלי הזכויות – י.ג.] לא חתמו על ייפוי כוח, ואתה חתמת על ייפוי כוח בשמם? ת. נכון. ש. כאילו זה חתימתם? ת. כן ...ש. על כל 79 [צ"ל 78 - י.ג.] ייפוי הכוח הרגילים אתה חתמת כאילו ה-79 [צ"ל 78 – י.ג.] חתמו ? ת. נכון. ש. הם לא חתמו ? ת. לא. ש. ואחרי זה חתמת על ההסכמים ב-2011 וב- 2014 מכוח אותם ייפוי כוח ת/2 ? ת. נכון" [עמ' 239 שורות 15-29].
יפויי הכוח הכלליים הנ"ל הוצגו וסומנו ת/2 . בכל ייפוי כוח יש חתימה של מייפה הכוח ולאחריו אישור החתימה ע"י עו"ד זוהיר דכה. עפ"י הודאתו של עו"ד זוהיר דכה, בעלי הזכויות הנ"ל לא חתמו על ייפוי הכוח המסמיך אותו לחתום בשמם על הסכמי 2011 ו-2014 אלא הוא זה שחתם בחתימה הנחזית כחתימתם ואישר את חתימתם הנחזית.
שנית, הודאה זו של עו"ד זוהיר דכה ניתנה כנגד האינטרס שלו, באשר תלויה ועומדת נגדו תלונה בגין זיוף שהוגשה ללשכת עורכי הדין, והובא לידיעת ביהמ"ש שהבירור מעוכב עד למתן פסק דין בתובענה זו.
הודאה זו ניתנה גם כנגד האינטרס הכספי של עו"ד זוהיר דכה, באשר בהסכמי 2011 ו-2014 נקבעו הוראות בעניין שכר טרחתו, ושכרו הועמד על 5% מרווחי הנתבעת 1 בפרויקט לפני ניכויי מס .
עפ"י טיעון ב"כ התובעים בסעיף 134 לסיכומים, השכר שנקבע לעו"ד זוהיר דכה בהסכם 2011 עמד ע"ס כ-37 מיליון ₪. מנגד טענה ב"כ הנתבעים בסעיף 137 לסיכומים, שהתוספת לשכר הטרחה של עו"ד זוהיר דכה בהסכם 2011, ביחס להסכם הקודם, הייתה בין 900 אלף ₪ ל-1.8 מיליון ₪.
אמרנו בסעיף 2 לפסק, שהכרעה בתוקף הסכמים 2011 ו-2014 יכולה להשפיע על תוקף הסכם היזמות מ-07', ולכן האינטרס הכספי של עו"ד זוהיר דכה בקביעה שהסכמים 2011 ו-2014 תקפים הוא משמעותי יותר מהאינטרס עפ"י התחשיב שהוצג ע"י הנתבעים, אשר התבסס על הסכם 2011 בלבד. עו"ד זוהיר דכה העיד בעמ' 295 שורות 6-7: "ש. אם הסכם פלאטו שרון [ההסכמים שנחתמו עם הנתבעת 1 - י.ג] יבוטל, אתה לא אמור לקבל כסף? ת. לא".
עו"ד זוהיר דכה הצהיר בסעיפים 15-18 לתצהירו מ-5.1.17 [מוצג נ/30] : " בתקופה האחרונה ... החלו לפנות אליי גורמים שונים אשר הציגו את עצמם כנציגים... מטעם הנתבעים. אותם גורמים הציעו לי שאחזור בי מהעדויות ... וכן מהתצהירים ... לפיהם אני זייפתי את החתימות על ייפויי הכוח... בתמורה לקבלת הצעות כספיות גבוהות ... התובעים ו/או בעלי הזכויות... לא איימו עליי בכל אופן שהוא לפני הגשת התובענה ו/או לאחריה כדי שאטען כי זייפתי את החתימות על ייפוי הכוח, וכל טענות הנתבעים בעניין זה הן מופרכות וחסרות כל בסיס... כל מטרתי היא להביא בפני ביהמ"ש... את העובדות כהווייתן, ולתקן את העוול שגרמתי לכל בעלי הזכויות...".
עו"ד זוהיר דכה העיד בחקירתו בבית המשפט בעמ' 256 שורות 10-14: "ש. נטענו פה טענות מצד הנתבעים שאתה אומר את מה שאתה אומר בתצהירים, בגלל שמאיימים על חייך, יש בזה איזה שמץ של אמת? ת. לא. ש... יש מישהו שמאיים עליך בפרדס [פרדס דכה- י.ג.]. ת. לא. בכלל לא ".
מוחמד דכה, אחיו של עו"ד זוהיר דכה, שהעיד מטעם הנתבעים 1-2, ו-4, העיד בחקירתו בעמ' 262 שורות 23-28: "ש. לא איימו על זוהיר דכה ... בכלל לא מאיימים? ת. לא. לא. לא".
שלישית, ביהמ"ש מינה את מר יעקב יניב כמומחה להשוואת כתבי יד. בפני המומחה הונחו לבדיקה מדגמית 9 ייפויי כוח מתוך 78 ייפויי הכוח שבת/2, ודוגמת חתימתו של עו"ד זוהיר דכה. המומחה ערך בפניו הכתבה לנבדקים , וקיבל גם דוגמאות חתימה מקוריות להשוואה. הקושי בבדיקה היה שיפויי הכוח שניתנו לבדיקה [ת/2] היו עותק צילומי ולא מקור, באשר ייפוי הכוח המקוריים שהוגשו בה.פ 18711-05-11 בוערו עם התובענה ע"י ארכיב ביהמ"ש.
ממצאי המומחה של ביהמ"ש: [א] הנבדק רמזי סכחפי, ת.ז. 23442254: "אפשרות סבירה שכן עו"ד זוהיר דכה חתם בשם רמזי סכחפי על ייפוי הכוח מ-2011" [עמ' 158 שורות 11-12]; [ב] הנבדק יוסף דכה, ת.ז. 35190875: "קיימת אפשרות סבירה שהחתימה של יוסף דכה על ייפוי הכוח מ-2011 נחתמה ע"י עו"ד זוהיר דכה " [ עמ' 158 שורות 17-18]; [ג] בלאל חאדר דכה, ת.ז. 26266890: "קיימת אפשרות סבירה שבלאל חאדר דכה לא חתם על ייפוי הכוח מ-2011" [עמ' 158 שורות 21-22]; [ד] מוסטפא דכה, ת.ז. 27682160: "אפשרות סבירה שמוסטפא דכה לא חתם על ייפוי הכוח מ-2011" [עמ' 158 שורות 27-28]; [ה] האימאם נואר דכה, ת.ז. 59867242: "לא מצאתי התאמה בין החתימה של נואר דכה על ייפוי הכוח מ-2011 לבין החתימות שלקחתי כדוגמא... קיימת אפשרות סבירה שהחתימה של נואר דכה על ייפוי הכוח מ-2011 נחתמה ע"י עו"ד זוהיר דכה".
ב"כ התובעים הודיע בפרוטוקול בעמ' 204 שורה 7: "אין לי מה לשאול את העד [המומחה להשוואת כתבי יד מר יעקב יניב – י.ג.]". ב"כ הנתבעים 1-2 ו-4 הודיעה בעמ' 204 שורה 9: "האמת שחוות הדעת מאוד ברורה, ואני מסכימה לה". הנתבע 3 ויתר על חקירת המומחה.
רביעית, נואר חדר חליל דכה, האימאם של המסגד ביפו [התובע מס' 36 בנ/32] , העיד בחקירתו : "אני לא חתמתי כלום למר זוהיר [ עו"ד זוהיר דכה – י.ג.] ... אני לא חתמתי על כלום " [ עמ' 99 שורות 15-16]; " התברר לנו שהוא זוהיר [ עו"ד זוהיר דכה – י.ג.] זייף חתימות עם שם שלי ואחרים ... " [ עמ' 105 שורות 16-17]; " ראינו שזוהיר [עו"ד זוהיר דכה – י.ג.] התחיל לזייף על השם שלי , על שם אבא שלי , על שם אחיות שלי " [עמ' 108 שורות 3-4].
בילאל דכה [ התובע 41 בנ/32] העיד בעדותו : " החתימה על ייפוי הכוח זה לא החתימה שלך ? ת.... לא החתימה שלי "[ עמ' 180 שורות 18-19]; " אני לא חתמתי לאף אחד " [ עמ' 186 שורה 7]; " כל האחים שלי, אף אחד לא חתם למכור את האדמה " [ עמ' 196 שורה 1].
גם 5 העדים, שהובאו מטעם הנתבעים, העידו שלא חתמו על ייפויי הכוח [ת/2].
הנייה דכה העידה בחקירתה : " ש. האם את חתמת על ייפוי הכוח ב-2011? ת. לא, לא ..." [ עמ' 166 שורות 31-32] ; " ש. האם יכול להיות שלא חתמת על ייפוי הכוח... ת. אני חוזרת שחתמתי לו פעם אחת ואני לא זוכרת בדיוק למה" [ עמ' 172 שורות 3-5].
ריאד דכה העיד בחקירתו : "ש. האם חתמת ב-2011 על ייפוי כוח לזוהיר? ת. לא...ש. אבל אתה לא חתמת? ת. לא. לא. לא " [ עמ' 194 שורות 6-9].
איברהים דכה העיד בחקירתו : " ש. אתה חתמת על ייפוי כוח ב-2011? ת. לא. לא... ש. אני שואל אם אתה חתמת על ייפוי כוח ב-2011 ? ת. לא. לא. לא חתמתי" [ עמ' 213 שורות 3-8].
חאלד דכה העיד בחקירתו: "ב-2011 אני לא חתמתי על ייפוי כוח " [ עמ' 257 שורה 21].
מוחמד דכה העיד בחקירתו : "ש. אבל מעולם לא חתמת על ייפוי כוח או על מסמך אחר...? ת. כן " [ עמ' 260 שורה 31 עד עמ' 261 שורה 1].
יואב שרון, בנו של שמואל פלאטו שרון ז"ל ומנהל הנתבעת 1 , העיד בחקירתו בעמ' 216 שורות 29-30: " ש. בדקת את ייפויי הכוח שניתנו בעסקאות? ת. לא ".
חמישית, הוצגו בפני ביהמ"ש 6 תעודות פטירה המוכיחות ש-6 מתוך 78 בעלי הזכויות במקרקעין הלכו לבית עולמם לפני חתימת הסכם 2014, שנחתם ב-8.9.14. לא ניתן היה לקבל הרשאה לחתימה על הסכם 2014 מבעלי זכויות שהלכו לבית עולמם קודם לכן. עוד נוסיף, גם אם היה ניתן ייפוי כוח כללי ע"י 6 בעלי זכויות אלה , והיינו קובעים שייפויי הכוח לא זויפו - ייפויי הכוח פקעו עם הפטירה. להלן פירוט 6 בעלי הזכויות שהלכו לבית עולמם לפני חתימת הסכם 2014 :
[א] דכה מחמוד [התובע 1 בנ/32] הלך לבית עולמו ב-27.7.14 - תעודת פטירה – ראו ת/17.
[ב] דכה חליל [התובע 10 בנ/32] הלך לבית עולמו ב-30.11.12 – תעודת פטירה – ראו ת/17.
[ג] דכה יעקב [התובע 11 בנ/32] הלך לבית עולמו ב-6.6.13 - תעודת פטירה – ראו ת/17.
[ד] סכחפי פתחיה [התובעת 16 בנ/32] הלכה לבית עולמה ב-6.1.12 - תעודת פטירה – ראו ת/17.
[ה] סכחפי עלי [התובע 43 בנ/32] הלך לבית עולמו ב-2.6.14 – תעודת פטירה – ראו ת/17.
[ו] סכחפי חדיג'ה [התובעת 62 בנ/32] הלכה לבית עולמה ב-28.3.12 – תעודת פטירה – ראו ת/17.
שישית, ייפויי הכוח נשוא התובענה צורפו לה.פ 18711-05-11. בעמ' 2 לתצהיר של עו"ד זוהיר דכה, שהוגש בתמיכה להמרצת הפתיחה, הוצהר: "המבקשים 14 [חלימה דכה] ו-24 [צ.ל -25 – י.ג.] [זידאן דכה] טרם חתמו על ייפוי כוח, וזאת מאחר ואלה אושפזו בבית חולים לבריאות הנפש, ולפי ידיעת נציג המבקשים טרם מונה להם אפוטרופוס".
שביעית, נטען שניתנה לעו"ד זוהיר דכה הרשאה בעל פה של 78 בעלי הזכויות לחתום על הסכמי 2011 ו-2014 , ומכוח שליחות זו, שנוצרה בעל פה, חתם עו"ד זוהיר דכה על ההסכמים.
להבדיל מעסקת מקרקעין הטעונה מסמך בכתב, שליחות לביצוע עסקה במקרקעין יכול שתהא בעל פה או ע"י התנהגות השולח [ע"א 624/88 גולד נ' מעוז פ"ד מד(1) 497; ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם פ"ד לז(3) 60], אולם כאשר מדובר בהסכם פשרה מורה סעיף 5(א) לחוק השליחות תשכ"ה -1965, שיש צורך בהרשאה מפורשת , ואין די בהרשאה משתמעת.
בע"א 569/80 אלסינט בע"מ נ' מ"י פ"ד לה(4) 80 הדגיש כב' השופט ברק:
[א] בענייני פשרה או ויתור חלה הוראת סעיף 5(א) לחוק השליחות, ואין להסיק הרשאה משתמעת מנושא השליחות או ממעמד השלוח או מהנהוג והמקובל אלא יש צורך בהרשאה מפורשת מאת השולח. באין הרשאה מפורשת – אין לשלוח הרשאה, ובאין הרשאה אין השולח אחראי.
[ב] באין הרשאה מפורשת לפשרה – אין לשלוח הרשאה להתחייב בפשרה בשם השולח. אמת הדבר, הצד השלישי לא ידע על כך וציפייתו אינה מתגשמת, אך בעניין זה העדיף המחוקק את האינטרס של השולח.
[ג] הגישה האנגלית לא נתקבלה על דעת המחוקק הישראלי אשר קבע כי הרשאתו המשתמעת של שלוח אינה כוללת בחובה עשיית פשרה. לעניין זה יש צורך בהרשאה מפורשת דווקא.
[ד] אם הסכם הפשרה נעשה ללא הרשאה, הצו השיפוטי שבעקבותיו [פסק הדין שאישר את הסכם הפשרה – י.ג.] ניתן לביטול ... בטענה של חוסר הרשאה.
ראו גם : ע"א 102/87 אריה חב' לביטוח נ' לודג'יה בע"מ פ"ד מג(2) 805 .
היבט משפטי נוסף, בהסכמי 2011 ו-2014 נקבעו הוראות בעניין שכר הטרחה שהנתבעת 1 אמורה לשלם לעו"ד זוהיר דכה – שכ"ט שצד ג' אמור לשלם לשלוח הנטען בקשר לנושא השליחות. עפ"י הסכמי 2011 ו-2014 שכרו של עו"ד דכה הועמד ע"ס 5% מרווחי הנתבעת 1 בפרויקט, לפני ניכויי מיסים, בנוסף להוראות אחרות בעניין שכר הטרחה.
סעיף 8(4) לחוק השליחות, תשכ"ה- 1965 מורה, ששלוח לא יקבל מכל אדם טובת הנאה או הבטחה לטובת הנאה בקשר לנושא השליחות שלא בהסכמת השולח. פרופ' גואלטירו פרוקצ'יה בספרו "דיני שליחות בישראל" בעמ' 299 מדגיש:
"באשר לביטוי "טובת הנאה" צודק ללא ספק פרופ' ברק כאשר הוא כותב, כי יש לתת לביטוי טובת הנאה פירוש מרחיב, לפיו אסור לשלוח לקבל כל תועלת כספית או אחרת מביצוע נושא השליחות מעבר למוסכם בינו לבין השלוח".
השופט ברק בספרו "חוק השליחות" כרך שני, בעמ' 1069-1070 מדגיש:
"החובה הקבועה בסעיף 8(4) אינה מופרת כלל אם טובת ההנאה באה לשלוח בהסכמת השולח. הסכמה זו צריכה לבוא על בסיס ידיעה מלאה של העובדות ותוך יכולת סבירה להעריכן. בגילוי בלבד לא די".
הפרת החובה בסעיף 8(4) לחוק השליחות, בהעדר מתן הסכמה של השולח –מקנה עפ"י סעיף 9(א) זכות לשולח לתרופה הניתנת בשל הפרת חוזה.
מרבית מתוך 78 בעלי הזכויות לא נתנו לעו"ד זוהיר דכה הרשאה מפורשת בעל פה לחתום על הסכמי 2011 ו-2014, כנדרש עפ"י סעיף 5(א) לחוק השליחות, תשכ"ה -1965.
עו"ד זוהיר דכה הודה בחקירתו בעמ' 243 שורות 9-15: "ש. ה-79 [ צ"ל 78 – י.ג.] הרשומים פה בנ/32 ראו את ההסכם מ-2011 ? ת. את ההסכם לא [לא ראו – י.ג.]... ש. אבל את ההסכם הם לא ראו? ת. לא ראו. ש. ואת ההסכם מ-2014 הם ראו? ת. לא".
עפ"י עדותו של עו"ד זוהיר דכה, שחתם על ההסכמים מ-2011 ו-2014 בשם 78 בעלי הזכויות, בעלי הזכויות הנ"ל לא ראו את ההסכמים מ-2011 ומ-2014.
עוד העיד עו"ד זוהיר דכה בעדותו בעמ' 270 שורה 26 עד עמ' 271 שורה 11: "ש. מ-2009 ועד 2015 לא היה ועד? ת. לא. לא היה ועד... [במועד הרלוונטי לחתימת ההסכמים מ-2011 ו-2014 לא היה ועד פעולה של בעלי הזכויות במקרקעין – י.ג.] ש. אפשר לומר שהיית הנציג הבלעדי של כל התושבים? ... עד 9.7.15 ? ת. נכון ... ש. נציג מכוח מה? ת. שהייתי מדבר איתם, כל הזמן מסביר להם מה הולך, שואלים אותי מה הולך עם הפרויקט".
עפ"י עדותו של עו"ד זוהיר דכה בתקופה הרלוונטית להסכמי 2011 ו-2014 לא היה ועד פעולה של בעלי הזכויות, ולכן גם עו"ד זוהיר דכה לא יכול היה לקבל את הסמכתו לחתום על ההסכמים מכוח הרשאות, שניתנו לועד הפעולה מ-30.8.15 ועד 23.12.15 ע"י בעלי הזכויות [ ראו מוצג ת/19].
עדכון חלק מבעלי הזכויות על התקדמות הפרויקט אינו מהווה הרשאה מפורשת בעל פה של 78 בעלי הזכויות לחתום על הסכמי 2011 ו-2014, שכללו גם ויתור על הטענות בדבר בטלות הסכם היזמות מ-07', וגם הסדרי שכ"ט המקנים לעו"ד דכה 5% מרווחי הנתבעת 1 בפרויקט.
עו"ד זוהיר דכה הודה בעדותו, שמתוך 78 בעלי הזכויות שב-נ/32 לא הסביר על תוכן ההסכמים ל-26 מבעלי הזכויות, וכאמור אף אחד מ-78 בעלי הזכויות לא ראה את ההסכמים מ-2011 ו-2014.
עו"ד זוהיר דכה התבקש בעדותו להתייחס לרשימת 78 בעלי הזכויות שבנ/32, ולציין פרטנית למי מהם הוא לא הסביר על תוכן ההסכמים מ-2011 ומ-2014. עפ"י עדותו בעמ' 244-249 עו"ד דכה לא הסביר על תוכן ההסכמים לתובעים שלהלן המופיעים בנ/32: 5, 7, 13, 14, 16, 22, 25, 29, 30, 33, 35, 36, 38, 40, 43, 45, 46, 52, 56, 57, 58, 60, 62, 73, 76, 77.
עוד העיד עו"ד זוהיר דכה בעדותו: "לא קיימתי אסיפות [עם 78 בעלי הזכויות - י.ג.] אבל הייתי יושב עם האנשים, הסברתי להם מה עשיתי עם ההסכם שהיה .ש. עם חלק מהאנשים ? ת. כן. חלק... אסיפות לא" [עמ' 282 שורה 28 עד עמ' 283 שורה 6].
עו"ד זוהיר דכה לא כינס אסיפה של 78 בעלי הזכויות במקרקעין לצורך קבלת הרשאה לחתום על הסכמי 2011 ו-2014 . הסבר לחלק מבעלי הזכויות על ההסכמים שחתם אינו בגדר מתן הרשאה מפורשת לחתום על ההסכמים, ואין בו די על מנת לקבוע שניתן אישור בדיעבד. בעניין העובדות השוללות אישור בדיעבד – עוד נרחיב בהמשך פסק הדין.
עו"ד דכה העיד בעמ' 247 שורות 9-11: "חלק מראשי המשפחות של בעלי הזכויות במקרקעין... אישרו לי בעל פה באופן עקרוני לקדם את ההסכמים".
עו"ד דכה הצהיר בסעיף 6 לתצהירו מ-8.1.17 : " רבים מאד מבעלי הזכויות במקרקעין לא ידעו בכלל על קיומם של ההסכמים עם היזם. אציין, שחלק מראשי המשפחות של בעלי הזכויות ... ידעו על ההסכמים, ואישרו לי בעל-פה באופן עקרוני לקדם הסכמים מול היזם...".
כך למשל, עבד סכחפי [התובע 71 בנ/32] העיד בחקירתו בעמ' 239 שורות 2-4: " ש. מתי נודע לך על הסכם הפשרה מ-2011 ... ? ת. ב-2014 רק ".
כאמור הבהרנו כבר בעמ' 3 לפסק, שהצטרפות כצד להסכמים מצריכה הסכמה פרטנית של כל אחד מ-78 בעלי הזכויות. לא די בהסכמה של חלק מראשי המשפחות שלא פורטה זהותם. הסכמה עקרונית לניהול מו"מ אינה עולה כדי הרשאה מפורשת לחתימה על הסכמים שגובשו, ועפ"י עדותו של עו"ד זוהיר דכה 78 בעלי הזכויות לא ראו את ההסכמים שנחתמו בשמם.
קיימת גם גישה בפסיקה שניהול מו"מ אינו בגדר שליחות, באשר הוא אינו מהווה פעולה משפטית כהגדרת סעיף 1 לחוק השליחות – ראו סעיף 20 לפסק דינה של כב' השופטת ארבל ברע"א 2281/05 אריה חב' לביטוח נ' עו"ד משה קפלנסקי תקדין עליון 2007 (4) 7371 .
שמינית, הגשת תובענה ב-2011 , מכוח ייפויי כוח שזויפו, אינה מוכיחה הרשאה מפורשת של 78 מבעלי הזכויות לחתום, בחלוף כ-3 שנים, על הסכם 2014.
כמו כן הגשת תובענה ב-2011, מכוח ייפויי כוח שזויפו, אינה מוכיחה הרשאה מפורשת של 78 מבעלי הזכויות לחתום על הסכם 2011.
עפ"י הוראת סעיף 5(א) לחוק השליחות , הסכמה משתמעת אין בה די כדי לחתום על הסכמי פשרה, ובהסכמים מ-2011 ומ-2014 ויתרו לכאורה 78 מבעלי הזכויות על טענותיהם בעניין בטלות הסכם היזמות מ-07' כנגד הוספת התחייבויות כספיות של היזם.
עו"ד חאלד סואלחי הגיש את התובענה בה.פ 18711-05-11 בשם 78 בעלי הזכויות הנ"ל, ובמסגרתה ניתן תוקף פסק דין להסכם מ-2011. ב-22.9.11 הוגשה בקשה בהסכמה למחיקת שמו של עו"ד חאלד סואלחי כב"כ 78 בעלי הזכויות בהסכם 2011, שקיבל תוקף פסק דין. בסעיף 3 לבקשה, שנעתרה ע"י ביהמ"ש, צוין: " הסדר זה [הסכם 2011 – י.ג.] נעשה על דעת עו"ד זוהיר דכה בשם המבקשים [ 78 בעלי הזכויות – י.ג.] כנציגם, ללא מעורבות עו"ד חאלד סואלחי". עו"ד חאלד סואלחי, שהציג עצמו כמייצג 78 מבעלי הזכויות בתובענה בה ניתן תוקף פסק דין להסכם 2011 , משך ידו ממעורבות בכריתת הסכם 2011.
אף אחד מ-78 בעלי הזכויות לא חתם על תצהיר התומך בהמרצת הפתיחה. התצהיר שצורף היה תצהירו של עו"ד זוהיר דכה.
עו"ד זוהיר דכה העיד בעמ' 282 שורות 21-23 , שיוסף דכה שילם את אגרת ביהמ"ש לצורך הגשת התובענה ב-2011, במסגרתה אושר הסכם 2011. גם אם יוסף דכה שילם את אגרת המשפט אין הדבר מלמד על הסכמתו ועל הסכמת 77 בעלי הזכויות האחרים ליתן הרשאה לעו"ד זוהיר דכה לחתום על הסכמי 2011 ו-2014.
תשיעית, הסכמי 2011 ו-2014 לא אושרו בדיעבד ע"י 78 בעלי הזכויות לאחר שעו"ד זוהיר דכה חתם על ההסכמים בשמם – אישור בדיעבד מכוח סעיף 6(א) לחוק השליחות , תשכ"ה -1965, שדינו כדין הרשאה מלכתחילה.
עפ"י ההסכמים היו צריכים 78 בעלי הזכויות לחתום על ייפויי כוח בלתי חוזרים לטובת הנתבעת 1 במשרד הנתבעת 1 או פרקליטה. אף אחד מבעלי הזכויות לא חתם לאחר חתימת ההסכמים על ייפויי כוח בלתי חוזרים לטובת הנתבעת 1.
עפ"י ההסכמים הנתבעת 1 הייתה צריכה לשלם כמיליון דולר לבעלי הזכויות. אף אחד מ-78 בעלי הזכויות לא בא ליטול מהנתבעת 1 את הכספים המגיעים לו.
לעניין זה העיד עו"ד זוהיר דכה בעדותו בעמ' 264 שורות 17-19 : " ש. ... עד היום אפילו לא בן אדם אחד הגיע לחתום אצלם [אצל הנתבעת 1 - י.ג.] על ייפוי כוח... אני מניח שהם פשוט לא רצו לבוא. לא הסכימו לבוא ? ת. נכון .ש. כל השנים האלה... כל אחד מבעלי הזכויות לא מוכן לבוא לחתום על ייפוי כוח... ת. נכון" [עמ' 264 שורות 22-28]; "ש. למה לא בא [באו – י.ג.] לפלאטו שרון לקחת את המיליון דולר ? ... ת. לא יודע".
תמיר דגן, מנכ"ל הנתבעת 3, העיד בעמ' 136 שורות 10-12 : " נפגשתי עם ... משפחת דכה על חלקיה בשנים האחרונות, שבאו ואמרו לי שיש כאן בעיה, וחלקם טענו שיש פה זיוף ". עדות זו אינה עולה בקנה אחד עם טענה בדבר אישור בדיעבד.
בע"א 822/88 לנר נ' דרזנר פ"ד מד(2) 167 , פסק כב' השופט מלצר :
" אישור בדיעבד מחייב ידיעת העובדות במלואן ".
לא ניתן לייחס ל-78 מבעלי הזכויות במקרקעין אישור בדיעבד של הסכמי 2011 ו-2014 , באשר עו"ד זוהיר דכה הודה, שבעלי הזכויות הנ"ל לא ראו את ההסכמים. עו"ד זוהיר דכה העיד בעמ' 243 שורות 9-15 : " ש. ה-79 הרשומים פה בנ/32 [ צ"ל 78 – י.ג.] ראו את ההסכם מ-2011? ת. את ההסכם לא [ לא ראו – י.ג.] ... ש. ואת ההסכם מ-2014 הם ראו ? ת. לא ".
עשירית, הנתבעים מפנים לפרוטוקול החלטת ועד הפעולה שנבחר ביוני 15', לאחר חתימת הסכמי 2011 ו-2014 [מוצג נ/9]. במועד חתימת ההסכמים לא היה ועד פעולה לבעלי הזכויות.
עפ"י נ/8 מי שבחר את ועד הפעולה ביוני 15' היו 10 מבעלי הזכויות בלבד, שנטען שהיו נציגי משפחות, קרי הבחירה נעשתה ע"י מיעוט בעלי הזכויות . באשר לבחירת הנציגות העיד עבד סכחפי [התובע 71 בנ/32] בעמ' 233 שורה 28 עד עמ' 234 שורה 21: " ש. אתה ... לא בחרת בנציגות ...? ת. לא ... אני יודע שאבא לקח את הבן הגדול שלו .ש. אבל לגביך ? ת. לגבי ... זה חלקה של אמא שלי, שיש לי .ש. בנציגות ... אתה מינית מישהו שיהיה נציג שלך? ת. לא. ש. אז איך היה נציג שלך בנציגות ... ? ת. לא שאלו אותנו... אני לא הייתי מעודכן על הדברים האלה". עוד העידה לעניין זה הנייה דכה , העדה מטעם הנתבעים 1-2 ו-4 , בעמ' 178 שורה 28 עד עמ' 179 שורה 4: " אני לא בחרתי את הועד [ ועד הפעולה – י.ג.] .ש. לא בחרת את הועד? ת. לא .ש. מי בחר את הועד? ת. אני לא יודעת... ש. מתי הועד נבחר, באיזה שנה? ת. אני לא יודעת... פתאום אמרו שיש ועדים ".
בפרוטוקול ועד הפעולה מ-9.7.15 [ נ/9] הוצהר בסעיף א' : " לפטר את עו"ד זוהיר דכה, אשר שימש כנציגם ומיופה כוחם של הבעלים... בהסכם פשרה משנת 2011".
הצהרה זו ניתנה בטרם נקבע שייפויי הכוח, מכוחם חתם עו"ד זוהיר דכה על הסכם 2011 , זוייפו . הצהרה זו אינה מתייחסת להסכם 2014.
על הפרוטוקול חתומים 10 בעלי זכויות בלבד, מתוכם 9 בעלי זכויות מופיעים ברשימת 78 בעלי הזכויות נשוא הדיון. חסן עלי סכחפי, ת.ז. 051089274 , החתום על נ/9, לא מופיע ברשימת 78 בעלי הזכויות בנ/32. במועד מתן ההצהרה הנ"ל ב-9.7.15 לא היה לועד הפעולה ייפויי כוח מבעלי הזכויות במקרקעין.
יאסר דכה, אחד מתוך 9 החתומים על פרוטוקול נ/9, העיד בחקירתו : "ש. אני מראה לך את נ/9, אתה חתמת על זה בתור נציג יורשי המנוח חאדר חליל דכה, נכון? אתה מזהה פה את החתימה שלך? ת. מזהה חתימה שזה שלי. כן ...ש. בתור מי חתמת? ... חאדר חליל דכה האבא? ת. כן .ש. כמה יורשים יש לו? ת. אנחנו 10 [ 10 יורשים – י.ג.] ...ש. מי הסמיך אותך לחתום בשם כל 10 יורשים ? ת. ... לא זוכר... לא זוכר" [ עמ' 199 שורה 22 עד עמ' 200 שורה 7].
ההצהרה והחתימה של 9 בעלי הזכויות על האמור - אינה מחייבת את 69 בעלי הזכויות הנוספים בנ/32, שלא הסמיכו במועד ההצהרה את החתומים על פרוטוקול נ/9.
להצהרה זו לא מצינו תימוכין בחומר הראיות שהובא בפני ביהמ"ש, וכאמור היא ניתנה לפני שנקבע שייפויי הכוח, מכוחם נחתם הסכם 2011, זוייפו.
לכל היותר ניתן היה לסייג את הקביעה בפסק ולומר שמרבית מתוך 78 בעלי הזכויות לא נתנו הרשאה מפורשת בע"פ כנדרש עפ"י סעיף 5(א) לחוק השליחות. אמרנו מרבית מתוך 78 בעלי הזכויות, באשר עפ"י טיעון זה יכול וקטגוריה זו אינה כוללת את 9 בעלי הזכויות החתומים על ההצהרה שבפרוטוקול נ/9 מ-9.7.15, וגם אינה כוללת את 5 בני המשפחה של עו"ד זוהיר דכה, שהעידו מטעם הנתבעים.
- הסכמי 2011 ו-2014 מבוססים על ויתור ביחס לטענות בדבר בטלות הסכם היזמות מ-07' והפרתו. כנגד ויתור זה נטלה הנתבעת 1 על עצמה התחייבויות כספיות נוספות לטובת בעלי הזכויות במקרקעין ולטובת עו"ד זוהיר דכה. העדר הסכמה של מרבית מתוך 78 בעלי הזכויות ואי מתן הרשאה מפורשת מצדם משמיטה את הבסיס להסכמי 2011 ו-2014, שהאריכו את מועדי הביצוע של הסכם היזמות מ- 07', והוסיפו התחייבויות ליזם. היזם גם לא היה מסכים ליטול על עצמו התחייבויות כספיות נוספות אם היה מודע לכך שמרבית מתוך 78 בעלי הזכויות - מרבית התובעים בה"פ 18711-05-11 לא נתנו הסכמה ולא נתנו הרשאה לחתום על הסכמי 2011 ו-2014.
הנתבעת 1 היתה צריכה להיות מודעת להעדר הסכמה זו, באשר בעלי הזכויות הנ"ל סירבו לחתום על ייפויי כוח בלתי חוזרים, ונמנעו מליטול את חלקם מהכספים בסך מיליון דולר שהנתבעת 1 היתה אמורה לשלם להם.
הנתבעת 3 היתה מודעת לטענות בדבר העדר הסכמה זו. מנכ"ל הנתבעת 3 העיד בעמ' 136 שורות 10-12 : " נפגשתי עם ... משפחת דכה על חלקיה בשנים האחרונות, שבאו ואמרו לי שיש כאן בעיה, וחלקם טענו שיש פה זיוף".
הנתבעות 1 ו-3 גם לא בדקו את כשרות החתימה של עו"ד זוהיר דכה בשם 78 בעלי הזכויות . עו"ד זוהיר דכה העיד, שחתם על ההסכמים מכוח ייפויי כוח כלליים מ-2011, שנחזו להיות חתומים ע"י בעלי הזכויות; אולם בעמ' 10 להסכם 2014 הוצהר שעו"ד זוהיר דכה חתם על ההסכם מכוח ייפוי כוח בלתי חוזר, והדבר לא נבדק ע"י הנתבעים.
- סוף דבר
[א] מוצהר בזה על בטלות ההסכם מ-4.9.11 , ופסק הדין שנתן לו תוקף בה.פ 18711-05-11 .
[ב] מוצהר בזה על בטלות ההסכם מ-8.9.14 .
[ג] הנתבעות 1 ו-3 , ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 60,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל.
הנתבע 2 הודיע בתחילת ההליך שהוא מסכים לעתירה בתביעה. יחד עם זאת, בפסיקת ההוצאות ניתן משקל לאשמתו של הנתבע 2 בהשתלשלות האירועים, ועל כן נפסקו הוצאות על הסך הנמוך כנגד הנתבעות 1 ו-3.
ניתן היום, ל' סיוון תשע"ט, 03 יולי 2019, בהעדר הצדדים.