רע"א 1458/15 ש' נ' ר'

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט הבכיר י' גריל וכב' השופטות י' וילנר ו- ב' טאובר) מיום 21.1.2015 בע"א 30635-09-14, בגדרו התקבל ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת ה' אסיף) מיום 5.6.2014 בת"א 18896-03-12, והמבקש חויב בפיצוי המשיב.

2. המשיב התגרש מאשתו בשנת 1996 וביום 8.2.1996 נחתם בין השניים הסכם ממון אותו ערך עו"ד ש', הוא המבקש. לפי האמור בהסכם הממון, המשיב וגרושתו היו זכאים להירשם כבעלים של 2/3 מנכס בחיפה (כשהאישה הייתה כבר רשומה כבעלים של 1/3 מהנכס). בסעיף 8 להסכם הממון נקבע, כי המשיב יוותר על חלקו בנכס (1/3) בשווי של 60,000 דולר, שיהווה "ביטוי לדאגתו למדורם של הילדים וכחלק ממזונותיהם". עוד נקבע, בסעיף קטן (ג), כך:

"האם מצהירה ומתחייבת לנקוט כל אמצעי באופן שזכויותיה בדירה זו או דירה חילופית שתירכש תחתיה כאמור יעברו לילדים בחלקים שווים ביניהם בירושה ולאחר אריכות ימיה. האשה תערוך צוואה ברוח זו".

1. ברבות הימים, מכרה האישה את הנכס ורכשה יחד עם בעלה הנוכחי דירה אחרת. המשיב, אשר סבר כי האישה הפרה את התחייבותה, פנה אליה בדרישה לקיימה. בתגובתה אל המבקש טענה האישה כי הסעיף בהסכם הממון "אינו עומד בדרישות חוק הירושה". תביעה שהגיש המשיב נגד האישה נדחתה. בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי להתחייבות האישה אין תוקף נוכח הוראת סעיף 8 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הירושה).

2. נוכח האמור, הגיש המשיב לבית משפט השלום תביעה נגד המבקש. בתביעה טען, כי המבקש התרשל באופן ניסוח הסכם הממון, שכן לא ניתן לאכוף את התחייבות האישה.

           בית משפט השלום דחה את התביעה. בפסק דינו קבע, כי אין צורך להידרש לשאלת תוקפו של ההסכם לאור הוראת סעיף 8 לחוק הירושה, שכן בפועל לא נגרם למשיב כל נזק. זאת, משום שהוכח כי האישה פעלה בהתאם להסכם הממון וערכה צוואה. למעלה מן הצורך קבע בית משפט השלום, כי גם אם היה נקבע שנגרם נזק כלשהו, הרי שזהו נזקם של ילדי המשיב, שכן הסעיף הרלוונטי בהסכם הממון מיטיב עמם. לפיכך נקבע כי ממילא לא היה מקום לפסוק פיצוי בגובה שווי הדירה לטובת המשיב.

3. ערעור שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי התקבל. בית המשפט המחוזי קבע, כי הסכם הממון שערך המבקש לוקח בחסר, שכן לא נקבע בו מנגנון להבטחת ביצוע ההתחייבות של האישה, כגון רישום הערת אזהרה. הודגש כי הסכם הממון לא ביטא באופן ראוי את רצונו של המשיב, אשר בעקבותיו ויתר המשיב על חלקו בנכס בשווי 60,000 דולר. בית המשפט התייחס גם להוראת סעיף 8 לחוק הירושה וקבע, כי אכן סעיף 8 האמור להסכם הממון איננו בר-תוקף נוכח הוראה זו. עוד הודגש, כי גם אם במועד מתן עדותה של האישה הייתה צוואתה מנוסחת בהתאם להתחייבות, הרי שבהעדר מנגנון שיבטיח את ביצוע ההתחייבות, הצוואה ניתנת לשינוי בכל עת. לפיכך, נקבע כי בשל ניסוח הסכם הממון באופן האמור, נשללה מהמשיב הוודאות שרצונו, אשר עמד בבסיס ויתורו על חלקו בנכס, יוגשם. אשר לנזקו של המשיב ולפיצויו, קבע בית המשפט המחוזי - בניגוד לעמדתו של בית משפט השלום - כי המשיב זכאי לסעד שלו הוא עתר, שכן הוא ויתר על זכויותיו בנכס כנגד התחייבות האישה.

           על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור.

4. טענתו העיקרית של המבקש היא, כי בבסיס פסק דינו של בית המשפט המחוזי עומדת הקביעה כי הסכם הממון איננו בר-אכיפה בשל הוראת סעיף 8 לחוק הירושה, וכי קביעה זו, עליה חולק המבקש, מעוררת שאלה משפטית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך ומצדיקה מתן רשות ערעור. לגופה של הקביעה, טוען המבקש כי פרשנותה הראויה של הוראת סעיף 8 לחוק הירושה צריכה להיות כזו שלא שוללת הסכם ממון בין בני זוג אשר אושר על-ידי ערכאה שיפוטית מוסמכת, כפי שארע במקרה זה. בנוסף, טוען המבקש כי הותרת פסק הדין על כנו משמעה אי-כיבוד ערכאה שיפוטית מוסמכת, שכן בית המשפט המחוזי קבע שהמבקש התרשל בניסוח הסכם הממון אשר קיבל את אישורה של ערכאה שיפוטית אחרת אשר לה הסמכות העניינית הייחודית בענין זה. לבסוף, נטען כי תוצאת פסק הדין, ללא ביטול הסכם הממון, גורמת לעיוות דין חמור למבקש, שכן היא מעשירה שלא כדין את המשיב. כמו כן, נטען כי היא מותירה את המבקש חשוף לתביעה אף מצד ילדיו של המשיב.

דיון והכרעה

5. לאחר עיון הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. בניגוד לטענת המבקש, איני סבור כי הבקשה מעוררת שאלה משפטית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך זה, ולפיכך אין מקום ליתן רשות ערעור בנסיבות הענין (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס על הקביעה שלפיה המבקש התרשל בניסוח הסכם הממון בכך שלא קבע מנגנון להבטחת התחייבות האישה. בכך, סבר בית המשפט המחוזי, לא ביטא המבקש כדבעי את רצונו של המשיב, אשר ויתר על זכויותיו בנכס כנגד ההתחייבות האמורה. זהו הכשל המרכזי שראה בית המשפט המחוזי בעבודת המבקש, והוא הדגיש זאת לאורך פסק הדין מספר פעמים (ראו פסקאות כ"ד, כ"ז, ל"ד ו- ל"ה לפסק הדין). אמנם, בנוסף לכך נקבע כי להתחייבות האישה גם אין תוקף נוכח הוראת סעיף 8 לחוק הירושה. ואולם, כאמור, העיקר בפסק הדין הוא כי המבקש נמנע מלקבוע מנגנון לאכיפת ההתחייבות. על כן אף אם נצא מנקודת הנחה שהסכם הממון אינו משולל תוקף - ואיני מביע כל דעה לגופה של שאלה זו - הכשל שייחס בית המשפט המחוזי למבקש בעינו עומד. לכך ניתן להוסיף, כי למצער היה על המבקש להעמיד את המשיב על הקשיים הכרוכים בקיום התחייבות האישה, גם אם סבר שלא ניתן לעגן את ההתחייבות באופן משביע רצון (ראו ע"א 554/87 מזור נ' אריאלי, פ"ד מה(1) 370, 375 (1990)). מכל מקום, סבורני כי קביעה זו של בית המשפט המחוזי בדבר מקור התרשלותו של המבקש, מבלי להביע עמדה לגופה, אינה מצדיקה בירור נוסף ב"גלגול שלישי".

6. עוד אציין, כי אין בידי לקבל את טענתו של המבקש לפיה נגרם לו עיוות דין חמור, שכן אין לומר כי המשיב התעשר שלא כדין על חשבון המבקש אף שהסכם הממון לא בוטל, כפי שנטען. נזקו של המשיב, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, הוא בכך שרצונו לא עוגן כראוי בהסכם הממון ולא נקבעה הוראה שנועדה להבטיח את התחייבות האישה. על כן, גם אם לא בוטל הסכם הממון אין בכך כדי להפחית מהנזק שגרם המבקש למשיב בהתרשלותו. ודוק, המשיב ויתר על זכויות ממשיות שהיו לו בנכס כנגד התחייבות האישה; משנקבע כי התחייבות זו היא חסרת משמעות, בין משום שהיא משוללת תוקף ובין משום שלא נקבע מנגנון לאכיפתה, הרי שהוויתור נעשה שלא למטרה המקורית שלשמה הוא נועד. אין אפוא לומר כי פיצוי המשיב בנסיבות אלה משמעו העשרתו שלא כדין.

7. לבסוף בענין טענת המבקש כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי חושף אותו גם לתביעה מצד ילדיי המשיב, אעיר בקצרה כי אין בטענה זו כדי להוביל בהכרח למסקנה שאליה חותר המבקש, ומכל מקום, ברי כי אין הליך זה האכסניה המתאימה לדיון בשאלה אם עומדת לילדיי המשיב עילת תביעה עצמאית נגד המבקש, ואם כן מה השלכתו של הליך זה על תביעה כאמור אם זו תוגש.

8. הבקשה נדחית. הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 9.3.2015 מבוטל. נוכח נסיבות הענין והעובדה שלא התבקשה תשובה לבקשת רשות הערעור, אלא לבקשה לעיכוב ביצוע בלבד, אין צו להוצאות.

           ניתנה היום, א' באייר התשע"ה (20.4.2015).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   15014580_B04.doc   הי

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il