רע"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
19737-07-16
10/07/2016
|
בפני השופט:
עמית כהן
|
| - נגד - |
המבקשים:
1. שלום ז'נו
2. ליאת ז'נו
|
המשיבים:
1. בנק מזרחי טפחות בע"מ
2. דניאל גרטנ כונס נכסים בדירת המגורים
עו"ד דניאל גרטנ כונס נכסים בדירת המגורים
|
| החלטה |
בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פינוי דירת מגורי המבקשים, הקבוע ליום 11/7/16 בשעה 8:00.
רקע
המבקשים מבקשים לעכב את ביצוע פינוי דירתם על ידי המשיבים (להלן: "הפינוי").
בתצהיר אשר צורף לבקשה, פירטו המבקשים כי בקשת עיכוב הביצוע מוגשת במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופטת אורית חדד מיום 3/7/16 (בת"א (שלום אשקלון) 41879-07-15), אשר סילקה על הסף את בקשתם לעיכוב ביצוע הפינוי.
נוכח העובדה שהפינוי נקבע למחר, לא ניתן להעביר את הבקשה לתגובה וההחלטה תינתן בהסתמך על הבקשה.
החלטת כב' השופט בית המשפט קמא
ביום 3/7/16 סילק בית המשפט קמא על הסף, את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע הפינוי (להלן: "ההחלטה").
בהחלטה פורט כי הליך הפינוי מתנהל במסגרת תיק הוצאה לפועל אשר נפתח ב- 2003 למימוש משכנתא. בית המשפט קמא סילק את הבקשה על הסף משלושה נימוקים: (1) המבקשים פושטי רגל ולמרות החלטת בית המשפט מיום 20/4/16 שעליהם לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי, הם לא עשו זאת; (2) לא הוגשה התחייבות עצמית חתומה מצד המבקשת; ו- (3) המבקשים לא טרחו לציין כי פנו בבקשה דומה בראשית ההליך, וביום 3/8/15 הגיעו הצדדים להסכמה לעיכוב ביצוע הפינוי. המבקשים התעלמו מהסכמת הצדדים.
בית המשפט קמא הוסיף וציין כי צו הפינוי הונפק ב- 1/6/16 והמבקשים אינם מבהירים מתי קיבלו אותו לידיהם.
נימוקי המבקשים בבקשת הרשות ערעור
המבקשים טוענים שקיבלו בשנת 1999 הלוואות מהמשיב לרכישת דירתם; המשיבים פיגרו בתשלומי הפירעון החודשיים; המבקשים התקשו לעמוד בהחזרי התשלומים שלא נפרעו, מאחר ונוספה להם "ריבית פיגורים" בלתי חוקית; כבר לפני עשור עתרו המבקשים לבית משפט השלום להצהיר שהריבית אינה חוקית, ולבטלה; במסגרת הליך זה עוכבו הליכי המימוש; מסיבות שונות, התובענה נמחקה; המבקשים עתרו שוב ב- 2015; לעתירתם צירפו חוו"ד חשבונאית, על פיה, ייתרת חוב הפיגורים עומד ע"ס 62,498 ₪ נכון ל- 9/6/15 וכן קיים חוב הוצאות בסך, 18,301 ₪. ב- 3/8/15 שוכנעו המבקשים למחוק את בקשתם לצו מניעה זמני והמשיבים הסכימו לא לבצע את הפינוי, כנגד הפקדת סך של 60,000 ₪ עד ליום 3/8/15 וביצוע תשלום חודשי בסך 4,300 ₪ החל מה- 1/11/15. המבקשים לא הצליח לגייס את הסכום של 60,000 ₪ ולכן חודשו הליכי הפינוי.
המסגרת הנורמטיבית
כאשר בוחן בית המשפט אם להעניק למבקש סעד זמני, עליו לבחון את סיכויי התובענה ומאזן הנוחות:
"כידוע, על בעל דין המבקש לקבל סעד זמני בהליך אזרחי לעמוד בשני תנאים מצטברים: התנאי הראשון הינו קיומה של זכות לכאורה לקבלת הסעד. במילים אחרות, על המבקש להוכיח כי סיכוייו לזכות בהליך העיקרי טובים. התנאי השני הוא הוכחה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש ... "
[רע"א 3533/09 נציגות הבית המשותף נ' ירון עיון, 01.09.2009]
כדי לעבור את מבחן מאזן הנוחות, על מבקש הסעד להוכיח שנזקו אם לא יינתן הסעד הזמני והוא יזכה בסופו של דבר בתביעה, עולה על נזקו של המשיב אם יינתן הסעד ובסופו של דבר תידחה התביעה. על בית המשפט לבחון את סיכויי התביעה ומאזן הנוחות במשותף- ככל שגוברים סיכויי התביעה, יש להקל בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך:
"...שנזקו, אם לא יינתן הסעד הזמני והוא יזכה בבוא היום בתביעה, יהיה גדול יותר מהנזק שייגרם לבעל הדין שכנגד אם יינתן הסעד הזמני והתביעה תידחה בסופו של דבר. שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעתים – מקבילית כוחות. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות. וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע".