רע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
21853-02-15
02/04/2015
|
בפני המפקח:
דר' מנחם רניאל
|
| - נגד - |
מבקשים:
נטו משווקים פיננסים סוכנות לביטוח פנסיוני בע"מ
|
משיבים:
משרד האוצר/אגף שוק ההון המפקח על הביטוח
|
| החלטה |
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מעין צור) מיום 18.1.15 בעש"א 61745-07-13, בה נדחתה בקשת המבקשת להגשת ראיות.
הרקע העובדתי והליכים קודמים
1.ביום 1.8.13 הגישה המבקשת לבית משפט קמא ערעור על החלטת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר (להלן: "הממונה) מיום 2.7.13, שהטילה עליה עיצום כספי בסך 506,250 ₪, מכוח סמכותו לפי סעיף 92א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הביטוח") וסעיף 32(ד) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005 (להלן: "חוק הייעוץ").
2.ביום 6.11.13, לאחר שהמבקשת הגישה בקשה לקביעת סדרי ניהול ההליך והמשיב הגיש בקשה לחיוב המבקשת בהפקדת עירבון לשם הערעור, ניתנה החלטת בית משפט קמא, לפיה סדרי הדין החלים בערעור הם סדרי הדין הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א") וכן שעל המבקשת להגיש עירבון.
3.ביום 2.2.14 דחיתי בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית משפט קמא (רע"א 26763-11-13). על החלטתי זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 1506/07).
4.בית המשפט העליון, בפסק דינו מיום 13.7.04, מצא שיש לראות בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, וזאת בהקשר העירבון. הוא קבע שיש לקבל את הערעור במובן זה שאין מקום להשית עירבון במקרה דנא, וזאת בשל אופיו המהותי של ההליך, אף שהוא מסווג כערעור וחלים בו סדרי הדין האזרחיים כפי שאלה מופיעים בתקסד"א. עוד נקבע (פסקה יד לפסק הדין של כב' השופט א' רובינשטיין):
"בכל זאת מדוע אין מקום להטלת עירבון? הטעם הוא, כי במהותו עסקינן בהליך שהגם שהוא מתואר כהליך ערעורי (סעיף 92יב לחוק הביטוח – "על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט השלום..."), במהות עסקינן בהליך שיפוטי ראשון ולא ערעורי כמובן ה"רגיל"... בערכאה שיפוטית ראשונה אנו מצויים, וכשם שבפתיחת תיק תובענה אין ככלל ערובה, כך בדומה גם כאן. לכן הגם שבמרבית העניינים לגבי סדרי הדין בערעור חלות התקנות, לעירבון איננו רואים מקום בנסיבות תיקים אלה, ועל כן מתקבל הערעור בהקשר זה." (ההדגשות שלי- מ' ר').
דהיינו, סדרי הדין יהיו לפי סדרי הדין של ערעור אזרחי לפי תקנות סדר הדין האזרחי, כאשר בכל שאלה ספציפית יש לשקול את העובדשה שבמהות עסקינן בהליך שיפוטי ראשון ולא ערעורי במובן הרגיל.
5.ביום 7.9.14 התקיים דיון בערעור בבית משפט קמא. המבקשת, לא הגישה עיקרי טיעון מאחר שלטענתה טעתה לחשוב שמדובר בישיבת תזכורת. עם זאת, במהלך הדיון ביקשה המבקשת להגיש ראיות נוספות. בית משפט קמא התיר למבקשת להגיש בקשה בכתב, לאחר שבא כוחה ביקש שתינתן לו "אפשרות להגיש בקשה בכתב שלא תחרוג ממה שאמרתי בעל פה. בכוונתי לצרף את הראיות שאני מבקש להגיש לבקשה זו" (עמ' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 7.9.14, שורות 15-16).
6.ביום 20.10.14 עתרה המבקשת לבית משפט קמא בבקשה להגיש את הראיות הבאות: