רע"א 587/15 פלוני ואח' נ' ד"ר עופר תדמור ואח'

           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' פוקס) מיום 18.1.2015, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לפסילת חוות דעתה של מומחית בתחום נוירולוגית ילדים (להלן: המומחית).

1. בבית המשפט המחוזי בחיפה מתבררת תביעת המבקש 1 (להלן: המבקש) והוריו, המבקשים 2 ו-3, בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, בשל רשלנות המשיבים. לאחר שהצדדים הגישו חוות דעת מטעמם, מינה בית משפט קמא מומחית מטעמו בתחום נוירולוגית ילדים. מסיבות שלא הובררו עד תום, המבקשים לא התייצבו במועד שנקבע לבדיקת המבקש על-ידי המומחית. למחרת היום (4.1.2014) שגרה המומחית את חוות דעתה, אשר התבססה על המסמכים הרפואיים בעניינו של המבקש, שבה נאמר כי למבקש לא נותרה נכות. בא כוח המבקשים זימן את המומחית לחקירה שהתקיימה ביום 2.10.2014. כעולה מפרוטוקול הדיון (שלא צורף במלואו לבקשה), במהלך חקירת המומחית ביקש בא-כוח המבקשים לפסול את חוות דעתה מהטעם שחוות הדעת (שבה, כאמור, נאמר כי למבקש לא נותרה נכות), נערכה בלי שהמבקש נבדק. בית משפט קמא דחה את הבקשה על אתר, בין היתר, נוכח השיהוי בהגשתה. עם זאת, ציין בית המשפט כי סוגיית אופן עריכת חוות הדעת תיבחן במסגרת פסק הדין.

2. ביום 6.11.2014, כחודש לאחר חקירת המומחית, הגישו המבקשים בקשה נוספת לפסילת חוות דעתה של המומחית וזאת בעיקר מהטעמים שעמדו ביסוד בקשתם הראשונה. מתצהיר המבקשת 2 שצורף לבקשה עלה, כי ביום 31.1.2014 התייצבו המבקשים במרפאת המומחית, לטענתם מתוך מחשבה שזה המועד שנקבע מלכתחילה לבדיקת המבקש. המומחית בדקה את המבקש, אך מצאה כי אין בבדיקה זו כדי לשנות מחוות דעתה מיום 4.1.2014 והודעה על כך נמסרה לבא כוח המבקשים. כלומר, כשלושה שבועות לאחר שהוגשה חוות דעת המומחית, המבקש נבדק על-ידה, אך הדבר לא הביא לשינוי במסקנותיה. עובדת בדיקתו של המבקש על-ידי המומחית לא הובאה לידיעתו של בית משפט על-ידי המבקשים או על-ידי המומחית, ולטענת באי- כוח המשיבים הדבר גם לא נמסר להם. מעיון בפרוטוקול חקירת המומחית עולה, כי נושא הבדיקה לא עלה במהלכה, בוודאי לא במפורש ובצורה ברורה.

3. בהחלטתו מיום 18.1.2015 דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשים לפסול את חוות דעתה של המומחית. הוסבר, כי הלכה למעשה, השאלה המתעוררת בבקשה היא האם טענות המבקשים כלפי חוות דעת המומחית הן "טענות שעניינם[ן] בסוגיה של קבילות חוות הדעת להבדיל ממשקל שיש ליתן לחוות הדעת". בית משפט קמא סבר, כי טיב ההשגות שמעלים המבקשים והעובדה כי חוות הדעת כבר הוגשה והמומחית אף נחקרה אליה, מובילים למסקנה כי יש לדחות את הבקשה ו"לקבל" את חוות הדעת. לצד זאת ציין בית משפט קמא, כי השגות המבקשים יישקלו במסגרת פסק הדין "שם אדרש לשאלה האם ניתן להתבסס על חוות הדעת המומחית או שמא יש לקבוע כי משקלה נמוך". לסיום, מצא בית משפט קמא להעיר כי "תקלות רבות היו נמנעות, לו התובעים [המבקשים - צ.ז.] היו מדווחים לבית המשפט על הדין ודברים שהיה להם עם המומחית, כמו גם לצד השני".

           כלפי החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

4. בבקשה טוענים המבקשים כי שגה בית משפט קמא בקבעו, כי אין מקום לפסול את חוות הדעת חרף הפגמים שנפלו בה. בין היתר, טוענים המבקשים, כי המומחית כלל לא טרחה לבדוק מדוע המבקש לא התייצב לבדיקה במועד ומיהרה לגבש את עמדתה ולכתוב את חוות הדעת. עוד טוענים המבקשים, כי חקירת המומחית העלתה שחוות דעתה מבוססת על דעות קדומות ומבטאת חוסר הבנה של תקנות המוסד לביטוח לאומי. המבקשים מצביעים גם על פגמים שנפלו לטענתם בהתנהלותה של המומחית - כך למשל, נאמר שהמומחית לא חשפה שהממונה עליה בעבודתה הוא המומחה מטעם הנתבעים וכי היא נוהגת לתת חוות דעת מטעם מוסדות נתבעים. כן נאמר שבחקירתה מסרה המומחית מידע שגוי ביחס לחוות דעת שמסרה בעבר.

5. המשיבים טוענים כי דין הבקשה להידחות. תחילה טוענים המשיבים כי דין הבקשה להידחות בשל חוסר תום הלב שהפגינו המבקשים אשר לא יידעו את המשיבים או את בית המשפט - במשך קרוב לשנה - כי המבקש נבדק בסופו של דבר על-ידי המומחית, ואף לא חקרו את המומחית בעניין זה. נאמר, כי חוסר תום הלב של המבקשים בא לידי ביטוי גם בכך שלמרות האמור לעיל, הם שבו ובקשו את פסילת חוות דעת המומחית מאחר שנערכה בלי בדיקת המבקש, זאת כשידוע להם שהמבקש נבדק ושהמומחית מצאה שאין בכך לשנות ממסקנותיה. עוד נטען, כי לא עלה בידי המבקשים להצביע על עילות אחרות שבגינן יש לפסול את חוות הדעת.

דיון והכרעה

6. לאחר העיון באתי לכלל מסקנה כי יש לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל, במובן זה שבקשת המבקשים לפסילת חוות הדעת תשוב ותידון על-ידי בית משפט קמא ותינתן בה החלטה לגופן של הטענות.