רע"ב 8858/15 דידי סיבוני נ' שירות בתי הסוהר

השופט מ' מזוז:

1. המבקש הוא אסיר המרצה מאז חודש מאי 2000 עונש מאסר עולם שלא נקצב בגין הרשעתו ברצח אשתו. מזה כ- 13 שנים, מאז חודש יוני 2003, נמצא המבקש בבית הסוהר "אשל" שליד באר שבע (למעט תקופות קצרות בהן שהה בבית מעצר "ניצן"). אין חולק כי התנהגותו לאורך כל התקופה היא טובה, ועד לאחרונה ממש עבד המבקש בנגרייה לשביעות רצון הכול.

2. לפני כשנה הוחלט להעביר את המבקש לבית סוהר "איילון" שבמחוז המרכז (ליד רמלה ולוד), וזאת כחלק ממדיניות כללית של המשיב לפיה יש להימנע משהייתם של אסירים בבית סוהר מסוים לפרקי זמן ארוכים בשל ההשלכות האפשריות על היבטי הביטחון, המשמעת והאבטחה בבית הסוהר. מדיניות זו, שהייתה קיימת "עלי ספר" מזה שנים רבות, לא יושמה באופן עקבי לאורך השנים, ובשנת 2015 בעקבות המלצות ועדה מקצועית שבחנה אירוע ירי שארע בבית הסוהר "רימונים" (אירוע שאינו קשור למבקש) על "תיחום תקופות שהייה לאסיר" (להלן: דו"ח רימונים), חודשה המדיניות. ההחלטה על העברת המבקש התקבלה על-ידי ועדת העברות של בית סוהר "אשל" ואושרה על-ידי ועדת ההעברות המחוזית ועל-ידי ועדת העברות ארצית של המשיב.

ההליך בבית המשפט המחוזי

3. המבקש התנגד להעברתו לבית סוהר אחר, ועתר לבית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע בבקשה כי החלטת המשיב בעניינו תבוטל. טענתו העיקרית הייתה כי ההחלטה להעבירו לבית סוהר אחר התקבלה משיקולים זרים - בשל ה"מטרד" שהמבקש גורם למשיב ולאנשיו בהגישו עתירות אסיר רבות נגד החלטות שונות בעניינו (בין היתר הציג המבקש שיחה שערכה אמו עם קצין האסירים בבית הסוהר שבמסגרתה עלה כי זו הסיבה להעברת המבקש). כן טען המבקש כי ההחלטה בעניינו התקבלה חרף קיומה של הבטחה שלטונית שניתנה לו על-ידי קצינת האסירים בבית הסוהר לפיה העברתו לבית סוהר אחר תעשה רק בתיאום עמו. ובנוסף, כי ההחלטה מפלה אותו לרעה שכן המדיניות המוצהרת של המשיב לא מיושמת הלכה למעשה על אסירים אחרים מלבדו (טענה זו שימשה בידו גם כדי להראות כי ההחלטה בעניינו התקבלה משיקולים זרים).

4. בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופט ג' גדעון) דחה את העתירה. נקבע כי לאחר עיון במסמכים החסויים שהוגשו לעיונו של בית המשפט, במסגרתם פורטו השיקולים להעברת המבקש, לא נמצא יסוד לטענה לפיה ההחלטה התקבלה משיקולים זרים. הודגש כי השיחה שהוקלטה בין אמו של המבקש לבין קצין האסירים בבית הסוהר אינה משקפת את טעמי החלטת המשיב, וממילא ההחלטה בעניינו של המבקש לא התקבלה בדרג בית הסוהר אלא בדרג גבוה יותר. עוד נקבע כי דברי קצינת האסירים שהועלו על הכתב אינם בבחינת הבטחה שלטונית, וכי מכל מקום גם אם בעבר פעל המשיב תוך התחשבות במבקש בענין מקום כליאתו, אין בכך כדי לכבול את המשיב לגבי העתיד. ולבסוף, לאחר עיון בהסברי המשיב לגבי האסירים שצוינו על-ידי המבקש בעתירתו כדי לבסס את טענת ההפליה נגדו, נקבע כי ההסברים מניחים את הדעת וכי דין טענת ההפליה להידחות.

ההליך בבית משפט זה

5. על החלטת בית משפט קמא הוגשה בקשת רשות ערעור זו, במסגרתה חזר המבקש על טענותיו שנדחו בבית משפט קמא. כן הדגיש המבקש בבקשה כי העברתו מבית סוהר "אשל" לבית סוהר אחר תכביד על משפחתו ואף תגרום לו רגרסיה בחייו, שכן בבית סוהר "אשל" זכה המבקש למעמד בעבודתו בנגרייה.