פתח דבר
1.ענייננו בבקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל שאדי ג'ובראן, מיום 24/1/2018, בתיק הוצל"פ מספר XXX (להלן: "תיק ההוצל"פ").
בהחלטתו, התנה כב' הרשם ביטול ההגבלות שהוטלו על רישיון הנהיגה של המבקש בתשלום חד פעמי על סך 4,000 ₪.
רקע עובדתי וטענות המבקש
2.בתאריך 06/01/2018 הגיש המבקש במסגרת תיק ההוצל"פ בקשה לאיחוד תיקים, הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, ובקשה לביטול ההגבלה שהוטלה על רישיונו. כנגד המבקש פתוחים 7 תיקי הוצאה לפועל נוספים, וסכום החוב הכולל כ- 1,419,200 ₪.
3.למבקש ואשתו היו בעבר איחוד תיקים אשר פוזרו וכן הליך פשיטת רגל אשר בוטל בחודש 08/2017.
4.לטענת המבקש, שגה כב' רשם ההוצאה לפועל עת התנה ביטול ההגבלה שהוטלה על רישיונו בתשלום סך של 4,000 ₪, בשים לב כי הוא הוכרז כמוגבל באמצעים עקב מצבו הכלכלי הירוד, כך שחיובו בתשלום סכומים אלה הינו מעבר ליכולתו הכלכלית. לשיטתו, מרגע שהוכרז כמוגבל באמצעים וניתן נגדו צו תשלומים, באופן אוטומטי אמורה להתבטל ההגבלה על רישיונו.
מה גם, המבקש נשוי ואב 5 ילדים, עובד כשכיר, נהג בחברת בבושקאר הובלות בע"מ, ורישיונו חיוני לפרנסת משפחתו. נטען, כי אי ביטול ההגבלה על רישיונו של המבקש יפגע ביכולתו לעמוד בצו התשלומים שהוטל עליו עת שהוכרז כמוגבל באמצעים.
הכרעה
5.לאחר שעיינתי בבקשה, החלטתי ליתן למבקש רשות ערעור, ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
הגבלה על רישיון הנהיגה
6.כידוע, בבסיסו של חוק ההוצאה לפועל עומדות שתי תכליות: התכלית האחת, הינה יצירת
מנגנון אשר באמצעותו יוכלו זוכים לגבות את חובותיהם ולממש פסקי דין אשר ניתנו לטובתם ביעילות וזריזות. מנגנון זה ראוי לו שיהיה יעיל, מעשי ובר-יכולת אכיפתית, כשלנגד עיניו של רשם ההוצאה לפועל, עומד בראש ובראשונה, הזוכה, בכדי שיבוא עד מהרה למימוש זכויותיו הקנייניות הפסוקות כנגד החייב. (ראה: ע"א 711/84 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ" פישמן, פ"ד מא(1) 369, 374).
התכלית השנייה, הנה הגנה על זכויות היסוד של חייבים, אשר מצבם הכלכלי איננו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם הפסוקים, ברוח זכויות היסוד אשר עוגנו וקיבלו מעמד חוקתי על-חוקי בחוק-יסוד כבוד האדם וחירותו. (ראה: ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ" חדיד פואד, נז(4), 211, 216, ראו גם ספרו ששל דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, חלק שלישי, מהדורה שמינית, עמ' 1057 – 1058).
7.בין שתי תכליות אלו קיים מתח תמידי והן מתנגשות זו עם זו לא אחת, ולפיכך, יש צורך לאזן ביניהן. במסגרת עריכת איזון זה, יינתן משקל נכבד לאינטרס של הזוכה בביצוע פסק הדין אשר ניתן לטובתו. (ראה והשווה: רע"א 4905/98 גמזו נ" ישעיהו, פ"ד נה(3) 360, 376, מיום 19.3.01).
8.זאת ועוד, בהליכי הגבייה בהוצאה לפועל נוהג עקרון המידתיות, ורשם ההוצאה לפועל, ככל רשות מנהלית-שיפוטית, כפוף לו בהחלטותיו. שומה על הרשם בקבלו כל החלטה, לבחון, בנסיבות כל עניין ועניין, האם ההליך בו מבקש הזוכה לנקוט בו הנו ההליך המתאים ביותר, והאם לא ניתן להשיג את אותה תוצאה, באמצעות נקיטה בהליך אחר, אשר פגיעתו בחייב פחותה (ראה והשווה: סעיפים 8(ב) ו – 70(ג) לחוק; וכן ש' קטוביץ, סוגיות נבחרות בדיני ההוצאה לפועל, תשס"ט, בעמ' 57 ו – 61 – 62 והאסמכתאות הרבות שם).
9.בהתאם לעקרונות הנ"ל, ניתנה במסגרת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט – 2009 (להלן: תיקון מס' 29), לרשמי ההוצאה לפועל, האפשרות להטיל על חייבים הגבלות אישיות שונות כאמצעי לאכיפת חיוביהם, ובכלל זה, הגבלה על חידוש רישיון הנהיגה, וזאת, אגב צמצום עד כדי ביטול, האפשרות לאסור חייבים בגין ביזיון רשם ההוצל"פ (למעט חוב מזונות), מתוך כוונה להציע אמצעי אכיפה, שפגיעתם בזכויות היסוד של החייבים הנה פחותה ממאסר (ראה: הוראות פרק ו'1' לחוק וסעיף 66א' שבו, ודברי ההסבר לה"ח הממשלה 260, מיום 30.10.06, בעמ' 100 – 101).
10.סעיף 66א' לחוק ההוצל"פ קובע כי רשם ההוצאה לפועל רשאי, בין היתר, להטיל על חייב המשתמט מתשלום חובותיו הגבלה "מקבל, מהחזיק או מחדש רישיון נהיגה", כאשר הגבלה זו תוטל רק בהתקיים התנאים הבאים:
-
האזהרה הומצאה לחייב במסירה מלאה (סעיף 7(ג) לחוק);
-
הרשם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שנקטו לשם גביית החוב, לרבות הליך להשגת מידע (סעיף 66א רישא);
-
התקיימה אחת העילות הקבועות בסעיף 66ב(א) לחוק;
-
נמסרה לחייב ע"י מנהל לשכת ההוצאה לפועל, אתראה אודות מועד כניסת ההגבלה לתוקף (תוך 30 ימים ממועד הטלתה) (סעיף 66ג' לחוק);
-
רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי הגבלת הרישיון לא תפגע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב, או כי שוכנע שרישיון הנהיגה חיוני לחייב נוכח נכות שלו או של בן משפחה התלוי בו (סעיף 66א(6) לחוק).
11.סעיף 66 א' (6) לחוק ההוצאה לפועל קובע, לעניין הגבלה על רישיון נהיגה של חייב, כי:
"הגבלת החייב מקבל, מהחזיק או מחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו;" (ההדגשה שלי – ס"י).
12.בבחינת התניה שמציב סעיף 66א' לחוק ההוצל"פ, יש לדידי, לקרוא את סייג ה"פגיעה הממשית", במלואו על שני חלקיו. היינו, כאשר הפגיעה הממשית בעיסוק, היא הגורם לפגיעה ביכולת לשלם את החוב (למשל: כאשר פרנסתו של החייב תלויה ברישיון הנהיגה שלו, כדוגמת נהג אוטובוס, נהג מונית, נהג משאית, וכיו"ב).
13.בזיקה לטענת המבקש כי, אין בהחלטת כב' הרשם כל התייחסות לבקשתו לביטול ההגבלות על רישיון הנהיגה שלו, מפנה אני לעמ' 3 להחלטה, בה קבע הרשם:
"עם ביצוע הפקדת הסכום הנ"ל כעירבון בתיק וכן עם ביצוע צו התשלומים הראשון במועד יבוטלו צווי ההבאה שהוטלו בתיקים הפרטניים, וכן, יעוכבו הליכי עיקול מיטלטלין מבית החייב וכן הליכי תפיסת רכבים. שאר ההליכים בתיק האיחוד לרבות הגבלות אינם מבוטלים".(ההדגשה שלי – ס"י).
14.לאחר שקילה לא מצאתי, כי נפלה שגגה בהתניית כבוד הרשם את ביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה בתשלום סך של 4,000 ₪. לטעמי, מדובר בהחלטה סבירה, הלוקחת בחשבון את כלל השיקולים הרלוונטיים לנושא הסרת הגבלה על רישיון הנהיגה של חייב, כפי שנקבעו בדין ובהלכה הפסוקה.
15.אציין ואדגיש, אין בהכרזה על המבקש כמוגבל באמצעים ופתיחת תיק האיחוד, כשלעצמם, כדי להביא באופן אוטומטי להסרת המחדל המתמשך שהיה בעבר על ידי אי ביצוע תשלומים בתיקים הפרטניים, ולביטול ההגבלה על רישיונו של המבקש. אדרבא,מחדלו של המבקש בעבר, שהתבטא כאמור באי ביצוע תשלומים בתיקים הפרטניים, מחזק את המסקנה כי התניית ההגבלה בתשלום סכום חד פעמי בסך 4,000 ₪ הינה מאוזנת ומידתית, בין האינטרס של המבקש "להשתחרר" מן ההגבלה, מחד, לבין האינטרס של הנושים להבטיח את פירעון חובותיהם, מאידך.
16.עם זאת, לא מצאתי כי כב' הרשם בחן בהחלטתו את השיקול אם בנסיבותיו של המבקש, היינו אם הותרת ההגבלה על כנה "עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את חובו", כמצוות תקנה 66 א' (6) לחוק ההוצל"פ.
17.מהחלטת כב' הרשם ניתן ללמוד כי אשתו של המבקש לא עובדת, והוא המפרנס היחידי במשפחה. ועוד, המבקש עובד כנהג בחברת בבושקאר הובלות בע"מ ומשתכר כ- 6,500 ₪ (עמ' 1 להחלטת כב' הרשם).
18.בנסיבותיו של המבקש, סבורני כי הטלת ההגבלה והותרתה על כנה "עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב", בהינתן כי המבקש הינו נהג במקצועו, אשר עבד כנהג בחברת בבושקאר הובלות בע"מ, ובהטלת ההגבלה על רשיונו, עלול למצוא עצמו מפוטר וללא כל מקור פרנסה.
19.באיזון הראוי בין אינטרס החייב לאינטרס הזוכים, ראיתי לנכון לפרוס את התשלומים ע"ס 4,000 ₪ ל- 4 תשלומים חודשיים שווים, בנוסף לצו התשלומים, כאשר התשלום הראשון יבוצע תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין. במקביל תבוטל ההגבלה על רישיון הנהיגה של המבקש באופן מיידי, אם-כי היה והמבקש פיגר בתשלום כל שהוא מארבעת התשלומים, הרי שההגבלה על רישיונו תוחזר על כנה.
בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ח, 12 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.
