פסק דין חלקי
(בשאלת החבות)
תביעה זו מייחסת רשלנות רפואית לשירותי בריאות כללית בגין אי אבחון במועד של גידול בראשו של נער, אשר התלונן על כאבי ראש ואשר כתוצאה מכך, נגרמה לו נכות משמעותית, כמפורט בכתב התביעה. פסק דין זה דן בנושא האחריות.
תולדת המקרה
1. התובע יליד 1983. בהגיעו לגיל 17 התגלה בראשו גידול מסוגPituitary Adenoma . בשנת 2002 התגייס לצה"ל, מאז הוא במעקב ומקבל טיפול תרופתי. לשיטת התובע הוא התלונן בפני רופאי הנתבעת במשך כשלוש שנים על כאבי ראש וסחרחורת אשר החמירו עם הזמן ובהדרגה, עד כי הפכו כה עזים שהעירוהו משנתו, ובמקביל החלו תופעות של שכחה, עצבנות ועייפות בלתי מוסברת. התיק הרפואי של התובע אצל הנתבעת התנהל תחילה ידנית ובו נרשם ביקור אצל רופא המשפחה ביום 10.9.95 ולאחר מכן בתאריכים: 13.7.97; 15.2.98; 14.10.98; כאשר החל מ- 4.2.99 הרישומים הינם ממוחשבים. תאריכי הביקור לאחר מכן חשובים לעניננו, ונתייחס אליהם בהמשך. ציון דרך נוסף היה ביום 27.2.00, אז הופנה התובע על ידי רופאת המשפחה לייעוץ נוירולוגי, והבדיקה נערכה ביום 18.5.00, כאשר לטענתו הרופאה הנוירולוגית סירבה לאשר ביצוע בדיקת MRI, ורק בחודש יולי 2000, התעקשה אימו לערוך לתובע הדמיית MRI בטענה שאצל אביו התגלה גידול במח, או אז בוצעה ההדמייה בחודש יולי 2000, והתגלה הגידול בראשו. לב התביעה הינו השאלה האם ניתן היה לגלות את הגידול במועד מוקדם יותר מזה שהתגלה בפועל.
הנתבעת הינה קופת חולים אשר במרפאתה טיפלו בתובע רופאי משפחה ד"ר דיאנה כץ, ובהעדרה - ד"ר מושיאשוילי וד"ר וינקר.
מהות הגידול
2. אצל התובע נמצא גידול הקרוי פרולקטינומה, שהינו גידול שפיר של בלוטת יותרת המוח, המפרישה את הורמון הפרולקטין. הפרשת יתר של הורמון זה, גורמת לתסמונת ייחודית, המתבטאת באופן שונה אצל נשים וגברים.
בדרך כלל האיבחון אצל גברים בא מאוחר יותר, כאשר הגידול אצלם מסווג כמאקרואדנומה, להבדיל ממיקרואדנומה.
במקרה דנן הגידול גרם לפגיעה בראיה עקב פגיעה בעצב הראייה (ב- chiasm), פגיעה שהינה בלתי הפיכה, ולהפרעות אנדוקריניות עם תופעות לוואי.
פרופ' גלזר, המומחה מטעם התובע, קובע בחוות דעתו שהפגיעה שהגידול גרם לעצב הראיה, בחלקה הינה בלתי הפיכה, שכן כתוצאה מן הטיפול, הגידול מגיב חלקית ומצריך מינונים גבוהים שגורמים לתופעות לוואי. נראה שעל כך אין מחלוקת בין המומחים.
על תופעת הלוואי ממנה סובל התובע ניתן ללמד מחוות הדעת של עמית לרון, ממכון שרת הדסה, ונשוב לנושא בדיון בשאלת גובה הנזק, בהמשך.
השאלות שבמחלוקת בין הצדדים המצריכות הכרעה
3. א. מתי התלונן התובע לראשונה בפני רופאי הנתבעת על כאבי
ראש, ובאיזו תדירות?
ב. האם ניתן היה לאבחן את הגידול בטרם הפך למקרואדנומה?
ג. האם רופאי הנתבעת התרשלו באיבחון?
ד. האם איבחון מוקדם היה מונע את הנזק שנגרם לתובע?