קבלת בר"ע בתביעה קטנה נגד רמי לוי שיווק השקמה בנושא פרסום מחיר לא נכון של מוצר

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע מיום 24.7.2016 (ת"ק 9737-04-16) מפי כב' השופט צבי פורר.

1. המבקש הגיש תביעה כנגד המשיבה בבית המשפט לתביעות קטנות. בתביעתו טען כי המשיבה לא פרסמה על גבי המדף באחד ממרכוליה את המחיר הנכון עבור המוצר (פרסמה מחיר נמוך וגבתה בפועל מחיר גבוה יותר), זאת ביחס לשני מוצרים: אטריות ביצים לגביהן פורסם מחיר של 5 ₪ כאשר בפועל גבו מן המבקש בקופה סך של 7.10 ₪ (המבקש רכש 3 מוצרים מסוג זה); וביחס טבליות למדיח של "פיירי" לגביהן פורסם מחיר של 39.90 ₪, כאשר בפועל חויב המבקש בגינם בסך של 49.90 ₪. מכאן טען המבקש, כי מעשיה של המשיבה כאמור מפרים את הוראות סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן").

2. המשיבה טענה מנגד, כי מדובר בתובע סידרתי המגיש תביעות סרק ותביעות קנטרניות. המשיבה הכחישה את טענותיו של המבקש וטענה כי על כל מוצריה מודבקים תגי מחיר כאשר בשילוט מצוין גם מספר הברקוד ועל הצרכן להשוות בין הברקוד למוצר. לטענתה, מדובר במבקש אשר תובע אותה שוב ושוב כאשר תביעתו מבוססת על רמייה והטעייה, תוך שהוא עושה שימוש לרעה בהליכי משפט. עוד נטען, כי המבקש רכש עוד קודם לאותה הקניה את האטריות האמורות, ועל כן ידע מה מחירן.

3. בית המשפט קמא קבע, כי המבקש הוכיח את טענתו שכן קיים פער בין המחיר שצוין על המדף לבין המחיר שנגבה ממנו. בית המשפט דחה את טענות המשיבה, כי על הצרכן לבדוק את המחיר אל מול הברקוד המצוין על המוצר וקבע כי חובה על המשיבה שהפרסום על המדף יהיה תואם למחיר החיוב בקופה. בית המשפט אף ציין לחיוב את עיקשותו של המבקש העומד על זכויות הצרכנים. עם זאת בהתחשב בנזק שאינו גבוה ובחומרת ההפרה אשר היקפה העומד על 16.3 ₪, נקבע כי המשיבה תשלם למבקש סך כולל של 1,000 ₪ בגין ההפרות ובגין הוצאות.

4. מכאן בקשת רשות ערעור שבפני בה יוצא המבקש חוצץ כנגד גובה הפיצוי וגובה ההוצאות אשר נקבעו על ידי בית המשפט. לטענת המבקש הפיצוי אשר נקבע על ידי בית המשפט קמא חוטא למטרות חוק הגנת הצרכן אשר מטרתו, בין היתר, לעודד צרכנים להגשת תביעות בגין הפרה מסוג זה. המבקש הדגיש, כי הסכום שקבע בית המשפט של 1,000 ₪ הכולל גם את הפיצוי בגין ההפרות וגם את הוצאות המבקש, הינו נמוך מאוד ואינו מכסה אף את הוצאותיו. מעבר לכך טוען המבקש, כי הסכום שנפסק אינו תואם את פסיקת בתי המשפט בנוגע להפרות מסוג זה ואת העובדה, כי אין המדובר בהפרה ראשונה של המשיבה, החוזרת ומפרה את הוראות החוק. המבקש ציין עוד, כי הוא בעצמו תבע את המשיבה בגין הפרה דומה כאשרבקשת רשות ערעור שהוגשה התקבלה והושת על המשיבה פיצוי גבוה יותר בסך של 3,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000₪ (רת"ק 51960-02-15).

5. בתגובתה ציינה המשיבה, כי מקרה זה אינו מצדיק מתן רשות ערעור; כי שגה בית המשפט קמא שקיבל את תביעתו של המבקש, בעוד שמן התמונות שצירף המבקש בעצמו עולה כי במקום היו שלטים מתאימים ביחס למחיר, וכי והמשיבה עמדה בהוראות החוק והתקנות. עוד ציינה המשיבה כי לדעתה המבקש הגיש יותר מ- 5 תביעות קטנות ולכן היה על בית המשפט להעביר את התביעה לסדר דין מהיר; כי במקרה זה קיימה המשיבה את הוראות התקנות לפיהן יש להציב את המחיר בסמוך למוצר שכן על המוצרים הודבקו מחיריהם; כי אין ספק שבסמוך למוצרים היו קיימים מספיק שלטים כנדרש בתקנות; וכי בסמכותו של בית המשפט קמא לקבוע את היקף הפיצוי וכך עשה. על כן לא נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט קמא המצדיק התערבות, ומכאן עתרה לדחיית הבקשה תוך השתת הוצאות על המבקש.

6. בתשובת המבקש צוין, כי המבקש פנה אל נציג המשיבה והראה לה את הפער בין החיוב בפועל לבין השילוט ובכך קיים את דרישת הפניה בכתב; וכי המבקש לא הגיש יותר מ- 5 תביעות קטנות השנה ועל כן לא חרג מן המכסה בחוק.

   דיון והכרעה

7. כבר נפסק לא אחת, כי פסק דין הניתן על ידי בית המשפט לתביעות קטנות הינו בעל משקל משמעותי. על כן קבע המחוקק, כי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות יהיה ברשות ויינתן אך במשורה (סעיף 64 לחוק בתי המשפט), וזאת נוכח חשיבותו של עקרון סופיות הדיון בערכאה זו ומתוך מטרה שהדיון בו יסתיים ביעילות ובזריזות על מנת להקל על הצרכן הבוחר בהליך זה [רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' אילנה משיח (פורסם בנבו,20.05.2015); וראה גם רע"א 1868/16 ישי רז נ' עופר האפרתי (פורסם בנבו, 19.6.2016)].

8. עם זאת ולאחר שבחנתי את טענותיו של המבקש אל מול תגובת המשיבה ומכלול טיעוניה, באתי לכלל מסקנה כי מקרה זה מצדיק חריגה מן הכלל האמור, וכי יש מקום לקבל את בקשת רשות הערעור ולדון בה כערעור ולקבל את הערעור, וזאת טעמים שיפורטו להלן.