שאול נ' רקל רשף - שמלות כלה בעיצוב אישי

פסק דין

תביעת התובעת להשבה ולפיצוי כפועל יוצא מביטול הסכם בינה לבין הנתבעת לאספקת שמלת כלה.

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת:

1. ביום 12/4/09 התקשרו בינהן התובעת והנתבעת בהסכם במסגרתו התחייבה הנתבעת לספק לתובעת שמלת כלה המורכבת משלושה חלקים - מחוך וחצאית צרה, אשר הנתבעת התחייבה לייצר מחדש בעבור התובעת וחצאית רחבה, אשר הנתבעת בחרה מתוך התצוגה של הנתבעת ואשר היה על הנתבעת לבצע בה התאמות. בנוסף התחייבה הנתבעת לספק לתובעת , במסגרת ההסכם גם תכשיטים.

2. התמורה בגין השמלה, המורכבת כאמור, נקבעה על סך של 8,000 ₪ .

3. אין עוררין כי במסגרת ההזמנה אשר נחתמה על ידי התובעת, נקבע מפורשות כי ביטול ההזמנה יחייב את התובעת בתשלום סך השווה ל – 50% מהתמורה.

4. עד ליום 14/7/09 שילמה התובעת לנתבעת סך כולל של 4,000 ₪ וכן, הגיע לסלון הנתבעת על מנת לבצעה מדידות וביום 7/7/09 אף הגיעה על מנת לבנות ולעצב את המחוך .

5. ביום 6/9/09 הגיעה התובעת לשם ביצוע מדידה וביום 7/9/09 הודיעה התובעת על ביטול ההזמנה לנתבעת.

טענות הצדדים:

לטענת התובעת, במדידה אשר בוצעה ביום 6/9/09 המחוך אשר הוכן בעבורה על ידי הנתבעת, היה קטן ובעיצוב אחר מהמסוכם וכן, החצאית אשר היה על הנתבעת להתאים למידותיה טרם הותאמה. לטענת התובעת, משכך- פנתה ביום 7/9/09 עם אמה לסלון הנתבעת וביקשה לבטל את ההסכם בין הצדדים . לטענת התובעת כפי שנכתבה במסגרת כתב התביעה , הואיל ולא נעשה דבר ממועד ההזמנה – דהיינו המחוך לא תאם את מידותיה והחצאית לא הותאמה למידותיה, הרי שהאמון בינה לבין הנתבעת הופר ומשכך, היא הודיעה לנתבעת כי ההסכם בינהן בטל וזאת לאור הפרת האמון וחששה כי תישאר בלא שמלת כלה ביום המאושר בחייה. לטענת התובעת, הוריה ניסו לעמוד בקשר עם הנתבעת מספר פעמים על מנת להגיע עמה להסכמה ברם, ללא הועיל. משכך, בלחץ רב הזמינה שמלה חלופית בעבורה שילמה סך 9,000 ₪ .

לטענת התובעת, בנסיבות האמורות, בהן הפרה הנתבעת את ההסכם בינה לבין התובעת, הרי שההסכם בוטל על ידה כדין ומשכך, היא זכאית להשבת סך 4,000 ₪ אשר שולם על ידה. כמו כן, לטענתה, על הנתבעת לפצותה בגין נזקיה כפועל יוצא מהפרת ההסכם ובכלל זה בגין תשלום סך עודף של 1,000 ₪ בגין שמלה חלופית (אשר עלתה לה 9,000 ₪), סך 350 ₪ בגין התכשיטים אשר רכשה וסך 10,000 ₪ בגין עוגמת הנפש אשר נגרמה לה.

לטענת הנתבעת, ביטול ההסכם על ידי התובעת נעשה ללא כל הצדקה וסיבה וככל הנראה נבע מכך שהתובעת חשקה בשמלה אחרת אשר ראתה במקום אחר. לטענת הנתבעת, ביצוע השמלה נעשה כדבעי ובהתאם להנחיות התובעת. לטענתה כבר במדידה אשר בוצעה לתובעת ביום 7/7/09 ,הוצג לתובעת מחוך בסיסי אשר הוכן בהתאם לקווים כפי שהותוו על ידי התובעת ועליו הודגם העיצוב והוסכם. לטענת הנתבעת במדידה מיום 6/9/09, המחוך היה כבר מוכן כמעט לחלוטין וזאת, למעט החלק האחורי בו מבוצעת הקשירה אשר נתפר רק בסמוך לאירוע הואיל ובחלק מהמקרים משנה הכלה מידותיה. באשר לחצאית, הרי שלא ניתן היה להתאימה באופן סופי למידות התובעת הואיל והתובעת לא הגיעה עם הנעלים שהיה בדעתה לנעול בחתונה ומשכך, לא ניתן לקבוע האורך באופן סופי.

לטענת הנתבעת, במדידה מיום 6/9/09 הביעו התובעת וכן, הנלווים אליה את שביעות רצונם המלאה מהשמלה ואולם, למרות זאת, ביום 7/9/09, הגיעו התובעת ואמה לסלון ודרשו לבטל את ההזמנה ללא כל הצדקה. לטענת הנתבעת, היא היתה נכונה לתקן את השמלה בכל אופן אשר יותווה על ידי התובעת ואפילו הסכימה, לשנות את השמלה ולתפור לתובעת שמלה חדשה ואולם, התובעת היתה נחושה לבטל את ההסכם וכל ניסיונותיה של הנתבעת והצעותיה נדחו על ידה.

לטענת הנתבעת, בנסיבות האמורות, בוטל ההסכם על ידי התובעת ללא כל הצדקה ומשכך, היא זכאית, בהתאם להסכם, לתשלום בסך השווה ל – 50% מהתמורה- דהיינו לסך 4,000 ₪ אשר שולם לה על ידי התובעת , התובעת אינה זכאית להשבת סכום כלשהו ויש לדחות את תביעתה.

דיון ומסקנות:

בדיונים אשר התקיימו בפני, העידו התובעת, אמה – הגב' – שושנה סימון, חברתה- הגב' תמר פון שטראוס וכן, הנתבעת ועדה מטעמה – העובדת בסלון שלה - הגב' ילנה זוהר.

לאחר ששמעתי את העדויות בתיק ובחנתי את הראיות, הנני סבורה כי דין התביעה להדחות ולהלן יפורטו טעמי.

9.תחילה, הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובעת חובה להוכיח את תביעתה, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובעת במקרה בפני הינו להראות כי אמנם הפרה הנתבעת את ההסכם בינה לבין התובעת הפרה יסודית, דהיינו כי אמנם היו פגמים ביצור השמלה אשר היוו הפרה יסודית של ההסכמה בין הצדדים ומשכך, בדין בוטל על ידי התובעת ההסכם בין הצדדים, בנסיבות המזכות אותה בהשבה ובפיצוי.

הנני סבורה כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה.

תחילה, טענתה של התובעת בדבר חוסר התאמה בין השמלה אשר הוצגה בפניה במועד המדידה האחרונה אשר בוצעה לבין המוזמן על ידה, הינה טענה הדרושה הוכחה . בהקשר זה , העידה התובעת כי היא לא אהבה את העיצוב וכי :"המשפחה לא אהבה את זה "(ראה עמ' 2 שורה 3) ואולם, אין בכך, בכדי לתמוך בטענותיה ולפיהן, היתה אי התאמה בין העיצוב לבין מה שהוסכם בינה לבין הנתבעת.