החלטה
בפני
כבוד השופטת גילת שלו
ביום 3.3.10 נפרץ ביתו של המבקש 2, מר אורן שביל, ובין היתר נגנב ממחסן ביתו אופנוע שטח מתוצרת KTM, מ"ר 2014368 (להלן- האופנוע), השייך לו ולמבקש 1, מר ארז צור.
מספר חודשים לאחר הגניבה, ראה המבקש 2 מודעת מכירה באתר "יד 2", חשד כי היא מתייחסת לאופנוע הגנוב, שכן לטענתו מדובר באופנוע ייחודי, ולכן התקשר לטלפון שפורסם במודעה, בירר פרטים והגיע לראות את האופנוע באשדוד ביום 22.12.10.
לדברי המבקש 2, הוא זיהה את האופנוע שהוצע למכירה כאופנוע שלו, הן מאחר ומדובר באופנוע ייחודי, והן על פי סימנים מזהים ובהם: קרעים במושב משני צידיו, העדר חלק מרגלית הצד (כאשר לדבריו החלק החסר, התואם את החלק המצוי על האופנוע נותר ברשותו, וכעולה מהתיק, נמסר על ידו לשוטרים עם תפיסת האופנוע), מגן מנוע מאלומיניום ופורקי לחץ מהבולמים הקדמיים, שהוא עצמו התקין באופנוע, וחיתוך מיוחד של הקוביות בצמיג הקדמי, שהוא ביצע בעצמו באופן ידני.
עוד טען, כי הבחין שמספר המנוע ומספר השלדה כוסו בלוחיות מתכת, עליהן הוטבעו מספרים אחרים, למרות שמספרי מנוע ושלדה מקוריים אמורים להיות מוטבעים ישירות לשלדה או למנוע.
המבקש 2 העמיד פנים בפני המוכרים כי הוא צריך לחשוב על המחיר, בהמשך עירב בעניין קצין בילוש מתחנת אשדוד, קבע בשיתוף עימו פגישה נוספת עם המוכרים לצורך "השלמת" עסקת המכירה, וביום 26.12.10, במהלך הפגישה, נעצרו המוכרים והאופנוע נתפס.
לטענת המבקש 2, למרות שהוא זכה לשבחים רבים מתחנת המשטרה מאשדוד, והשוטרים אמרו לו שהם מאמינים שהאופנוע שלו, ושהוא יימסר לו לאחר בדיקה, הרי שלאחר מספר חודשים, הודיעו לו כי בבדיקת מז"פ התברר שמספרי המנוע והשלדה המקוריים של האופנוע הושחתו ולא ניתן לזהותם, ולכן המשטרה לא מסכימה להחזרת האופנוע, אלא בצו של בית המשפט.
עוד טען המבקש 2, כי לאחר קבלת תשובת המשטרה, ביום 8.5.11, הוא הציג במשטרה את המפתח המקורי (עם קוד יבואן) של האופנוע, המתאים לצילינדר שבשלדת האופנוע שנתפס, כשלטענתו, לא ניתן להחליף את הצילינדר המצוי בתוך השלדה, אך למרות זאת, ולמרות שורת סימני הזיהוי שהציג, נמסר לו כי לא ניתן לשחרר את האופנוע לרשותו.
לדברי המבקש 2, מדובר באופנוע היחיד מסוגו שנגנב בישראל בשנים האחרונות, והיחיד מסוגו שלגביו עומדת תלונה במשטרה, וכי המבקשים הם הטוענים היחידים לבעלות באופנוע.
לאור כל האמור לעיל, עתרו המבקשים כי בית המשפט יורה על השבת האופנוע לרשותם ועל חיוב המשיבה בהוצאות, וינחה את הרשויות להטביע מחדש על האופנוע את מספרי הרישוי המקוריים.
המשיבה התנגדה להשבת האופנוע למבקשים, טענה כי על פי חוות דעת מטעמה, מדובר באופנוע ללא סימני זיהוי, ולכן הודיעה כי תבקש את השמדתו.
בדיון שהתקיים בפניי ביום 12.12.11 חזר המבקש 2 על טענותיו, והעיד את מר תומר ברעם (שגם תצהירו הוגש), מנהל מותג KTM בחברת לובינסקי, שטען כי הוא משמש בתפקיד כחמש שנים, מצוי בקשר שוטף עם היצרן, משתתף בהשתלמויות טכניות מטעם היצרן, ואחראי על כלל המכירות והשיווק של המותג בישראל.
לדברי מר ברעם, האופנוע שנתפס הוא מאותו דגם של האופנוע שרכשו המבקשים כחוק, דגם נדיר יחסית בארץ, הנמכר בעשרות בודדות בלבד מדי שנה. לדבריו, החברה מקיימת קשר רציף עם כל רוכשי האופנועים שלהם, והוא יכול לומר כי מדובר באופנוע יחיד מדגם זה שנגנב.
לדברי מר ברעם, לא רק שחברת KTM אינה מטביעה את מספרי המנוע והשלדה על גבי לוחיות מתכת, אלא ישירות על השלדה והמנוע, אלא שגם המספרים שהוטבעו אינם מתאימים באורכם או באותיות שצורפו להם, למספרים מקוריים של חברת KTM.
בנוסף, טען כי אין שלדה או מנוע של חברת KTM שנמכר ללא הטבעת מספרים בארץ או בחו"ל.
עוד ציין, כי המפתח שהציג המבקש 2 הוא מפתח מקורי עם קוד היצרן, וכי הצילינדר מוכנס לשלדת האופנוע בהליך ספציפי ע"י היצרנית באוסטריה, ולא ניתן להחליפו, וכי המפתח הוא חד ערכי.
במהלך הדיון טען מר ברעם, כי ניתן לראות בתמונות שהמספרים המקוריים שהוטבעו באופנוע הושחזו. יחד עם זאת טען כי אינו יודע להסביר את הימצאו של מספר מוטבע על המנוע, מתחת ללוחית המתכת, הזהה למספר שעל הלוחית, אך הפנה לכך שהספרות על המנוע לא הוטבעו בצורה ישרה, וכי המספר שהוטבע הוא קצר יותר ממספרי מנוע מקוריים, ואף אינו קיים במערכת.