שוורץ נ' עיריית טירת כרמל

החלטה

א. בפניי בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "בקשת האישור").

ב.על-פי הנטען בבקשת האישור:

1.שפכי העיר טירת כרמל מטופלים במסגרת מכון טיהור המופעל על-ידי איגוד ערים אזור חיפה (ביוב) (להלן: "איגוד הערים"), שהוקם מכוח חוק איגודי ערים, התשט"ו-1955, וצו איגודי ערים (אזור חיפה) (ביוב), התשי"ט-1959.

איגוד הערים מחזיק במכון טיהור המספק שירותי טיהור שפכים עבור הרשויות המקומיות השותפות בו (חיפה, קרית אתא, קרית ביאליק, שפרעם, קרית מוצקין, קרית ים, נשר וטירת כרמל).

2.המבקשת, גב' עירית שוורץ, הינה תושבת טירת כרמל ונושאת בתשלומים השוטפים החלים על דירתה לרבות בגין מים וביוב.

3.ברכיב אגרת הביוב הנגבה על-ידי המשיבה במסגרת הצריכה השוטפת, שילמה המבקשת הן אגרת ביוב מכוח חוק העזר לטירת כרמל (אגרת ביוב), התשס"ז-2006 (להלן: "אגרת ביוב"), והן היטל ביוב מכוח חוק עזר לאיגוד ערים חיפה (ביוב)(היטל), התשכ"א-1961 (להלן: "היטל ביוב איגוד ערים") [אציין בשולי הדברים, כי ביום 21.12.2011 מועצת רשות המים והביוב, פִרסמה כללית חדשים – כללי איגודי ערים (תעריפים לשירותי ביוב שמספק איגוד ערים אזור חיפה (ביוב)), התשע"ב-2011, שתוקפם החל מיום 1.1.2012.לפי סעיף 15 לכללים אלה "חוק עזר לאיגוד ערים אזור חיפה (ביוב) (היטל), התשכ"א-1961 – בטל.". ואולם לענייננו, אין נפקות לשינוי חקיקה זה].

4.על-פי סעיף 2 של חוק עזר לאיגוד ערים חיפה, היטל ביוב איגוד ערים נועד לצורך הקמת מכון הטיהור המרכזי המשרת את שפכי הרשויות השותפות באיגוד הערים חיפה, לרבות המשיבה. בגין תחזוקת מערך הביוב של המשיבה, שאינו מופעל על-ידי איגוד הערים, גובה המשיבה את אגרת הביוב.

5.אולם, בנוסף לאגרת הביוב ולהיטל ביוב איגוד ערים הנ"ל, גובה המשיבה היטל ביוב נוסף מכוח חוק עזר לטירת כרמל (ביוב), התשל"ו-1975 (להלן: "היטל הביוב"), אשר כולל רכיב ביוב נפרד בשם "מכון טיהור".

בהיטל ביוב זה בסכום של 183.30 ₪ נדרשה המבקשת לשאת בשנת 1997, וזאת בשעה שביקשה להרחיב את דירתה (עיינו בדרישת התשלום – נספח 5 של בקשת האישור).

6.לטענת המבקשת, המדובר כאן בגביה בכפל, שכן: המשיבה גובה מתושביה בגין רכיב "מכון הטיהור", שהינו באחריות איגוד הערים חיפה, היטל ביוב מכוח חוק העזר שלה, לכאורה, לטובת הקמת מכון הטיהור שישרת את שפכי המשיבה, ובנוסף גובה המשיבה מתושביה, במסגרת החיוב השוטף, את היטל ביוב איגוד ערים, שנועד אף הוא למימון אותה מטרה – הקמת מכון הטיהור, ומכאן שהמדובר בגביה בכפל. לטענת המבקשת, המשיבה מבקשת לממן את הקמת אותה תשתית של מכון הטיהור של איגוד הערים, הן באמצעות היטל ביוב איגוד ערים, והן באמצעות היטל הביוב מכוח חוק העזר שלה.

7.סעיף 37(א) של חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962, קובע את סמכותן של רשויות מקומיות לגבות אגרת ביוב. אולם, לפי הסעיף רשאית רשות מקומית לגבות אגרת ביוב לכיסוי הוצאות התקנת הביוב – רק מקום בו לא נכלל רכיב זה במסגרת היטל הביוב. דהיינו, מקום בו נגבה היטל ביוב לכיסוי הוצאות הקמת שלב משלבי הביוב, ובענייננו המדובר במכון הטיהור, הרי שהרשות אינה רשאית לגבות עבור הקמת אותו שלב גם אגרת החזר הון שוטפת.

8.זאת ועוד, במסגרת נהלי משרד הפנים ("נהלים בדבר העברת חוקי עזר אל משרד הפנים לצורך פרסומם" מיום 7.6.2005 – נספח 4 של בקשת האישור), נקבע מפורשות כי גביה בכפל, כפי שננקטת על-ידי המשיבה, הינה אסורה.

9.ב"כ המבקשת מציינים כי ביום 23.8.2011 הם פנו למשיבה לצורך קבלת עמדתה בסוגיה זו (נספח 12 של בקשת האישור), ואולם עד למועד הגשת בקשת האישור (7.11.2011) פנייתם לא נענתה.

ג.טוענת המבקשת כי עילות התביעה הן:

1.עשיית עושר ולא במשפט.

2.עילות תביעה מדיני חובת תום הלב הכללית ומתחום המשפט המינהלי.

3.הפרת חובה חקוקה, הואיל והכספים נגבו בחריגה ממסגרת ההסמכה לפי סעיף 1 של חוק יסוד: משק המדינה.

4.רשלנות.

ד.הקבוצה שאותה מעוניינת המבקשת לייצג מוגדרת בבקשה כ"כל מי ששילם למשיבה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה, או בחלק מהן, היטל ביוב לפי חוק עזר לאיגוד ערים חיפה (ביוב)(היטל) במסגרת החיוב בגין הצריכה השוטפת".