שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' בר עוז ואח'

החלטה

1.בתביעה שלפני תובעת התובעת את הנתבעים לשלם לה סך של 8,948 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב מס' רישוי 10-066-18 (להלן: "רכב שומרה") אשר היה נהוג ביום התאונה ע"י דימטרי שוורץ (להלן: "שוורץ").

2.הנתבע (להלן: "בר עוז") הנהג של מונית מס' רישוי 25-121-65 (להלן: "המונית"). האחרונה הייתה מבוטחת אצל הנתבעת 2 (להלן: "שירביט").

3.אין חולק כי התאונה שמשה כבר בסיס לדיון שיפוטי וכוונתי לביהמ"ש לתביעות קטנות באשדוד בגדרו של תיק ת"ק 969/08 של ביהמ"ש באשדוד.

אין חולק כי ביום 4.4.10 ניתן פס"ד ע"י כב' השופטת גילת שלו ובו נקבע בעמ' 3 כדלהלן:

"לפיכך, ולמרות שהתאונה לא הייתה נגרמת לולא נכנס הנתבע (שוורץ – ד.ג.)

לצומת באור אדום, הרי שלתובע 2 (בר עוז – ד.ג.) הייתה רשלנות תורמת מסוימת

לקרות התאונה, אותה אני מעמידה, בנסיבות העניין על 20%".

4.בתביעה שלפני תובעת שומרה כי שירביט תשיב לה 20% מהסכום ששלמה שומרה למבוטחה שוורץ.

20% אלו, לשיטת שומרה, הם אותם אחוזים שנזקפו לחובתו של שוורץ, כאשר נטען נגדו כי הוא אחראי לקרות התאונה בכך שלא נקט אמצעי זהירות מינימליים בשעה שחצה צומת מרומזר אף שהאור ברמזור היה אור ירוק.

5.נוכח קביעתו של ביהמ"ש באשדוד, הגיעו ב"כ הצדדים דכאן להסכמה דיונית לפיה הדיון באולם מתייתר, שכן אין מחלוקת בשאלת החבות, וכן אין מחלוקת לעניין גובה הנזק שנגרם לרכב שומרה והן למונית כל אחד מהצדדים יסכם טיעוניו בכתב ויינתן פס"ד.

6.ב"כ שומרה מבקש לומר בסיכומיו כי הואיל ובר עוז (עפ"י הודאתו בפני כב' השופטת שלו) לא האט, לא הסתכל לצדדים והמשיך בנסיעה רצופה בצומת, הוא עבר עפ"י הודאתו שלו 3 עבירות תנועה בזו אחר זו, והעובדה שחצה את הצומת באור ירוק לא תשחרר אותו מאחריות.

מוסיף וטוען ב"כ שומרה כי נמנע ממרשתו מלהגיש תביעה שכנגד וזאת נוכח העובדה שבביהמ"ש באשדוד ההליך היה במסגרת של תביעות קטנות שבו נמנעת כניסתן של חברות – דוגמת שומרה.

משכך, סבור ב"כ שומרה כי יש לומר בנסיבות העניין שבר עוז לא רק התרשל כלפי עצמו בשיעור 20% אלא יצר חבות ואחריות כלפי שומרה להשיב לה 20% מנזקיה.

7.ב"כ שירביט טוען בסיכומיו כי העובדה שנזקפה לחובת מבוטחה רשלנות תורמת בשיעור של 20% משמעה רשלנות כלפי עצמך הגורמת לכך שאחוז מסוים מהנזק שלך ינוכה מהתקבולים להם אתה זכאי, הא ותו- לא.

8.מוסיף וטוען ב"כ שירביט כי אם נעיין בפסק דינה של כב' השופטת ת. אברהמי בת.א. (שלום ת"א) 56522/04 הכשרת הישוב חב' לבטוח בע"מ נ. שלו ברוך ואליהו חברה לבטוח בע"מ (לא פורסם) (להלן: "פס"ד הכשרת הישוב"), נווכח כי קביעה שמאן דהוא התרשל רשלנות תורמת, עדיין אין בקביעה שכזו כדי ליצור אחריות שניתן לתבוע על בסיסה, ולפסוק כי המתרשל חב בנזיקין כלפי הצד השני, חבות שמכוחה עליו לשלם דבר מה לאותו צד שני.

ב"כ שירביט מודע לכך כי גם אליבא דכב' השופטת אברהמי יש אפשרות ליצור זכות תביעה אולם זאת אך ורק בנסיבות מיוחדות, ולדעתה של ב"כ שירביט הנסיבות כאן אינן מיוחדות ואינן מצדיקות התערבות נוספת של ביהמ"ש. מכאן שלדעתה דין התביעה כנגד הנתבעים להדחות.

9.מוסיפה ב"כ שירביט ומעירה תשומת הלב כי לבד מהנימוקים דלעיל, אזי מבחינת מדיניות שיפוטית ראויה ורצויה יש לדחות את התביעה, שכן לא יתכן לשוב ולדוש בפרשה עד בלי סוף.

10.עיינתי בפס"ד של כב' השופטת אברהמי ואין לי אלא לצרף את קולי הקטן לדבריה של כב' השופטת אברהמי אשר סקרה את הסוגיה הניצבת גם לפני על כל צדדיה.

אכן צודק ב"כ שירביט כי ככלל אין האשם התורם יוצר עילה בת תביעה, אלא בד"כ הוא בא לבטא מהו האחוז של הנכוי מהנזק שנגרם לתובע והכל בשל רשלנותו שלו – עצמו.