שושן ואח' נ' זועבי

החלטה

לפניי בקשת התובעים (להלן: "המבקשים") לפסילת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס רונן שטרנברג.

ברקע לבקשה זו עומדת תביעה כספית ע"ס 111,015 ₪, בה עותרים המבקשים לחיוב הנתבע (להלן: "המשיב") לתשלום פיצויים בגין ליקויי בניה נטענים שנתגלו בדירת מגוריהם שנבנתה ע"י המשיב.

ביום 21.02.10 מונה המהנדס רונן שטרנברג כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה" או "שטרנברג"). המומחה המציא לתיק בית המשפט חוות דעתו ביום 27.01.11. בין היתר, התייחס המומחה בחוות דעתו לסדקים ושקיעה שקיימים במבנה.

להשלמת התמונה העובדתית יצוין, כי בקשה קודמת שהגישו המבקשים לפסילת המומחה שטרנברג עוד בטרם ניתנה חוות דעתו, נדחתה בהחלטה מנומקת של כב' ס. הנשיא (כתוארו אז) השופט י' בן חמו מיום 30.05.10, מן הטעמים המפורטים שם.

המבקשים נימקו בקשתם בכך, שהמומחה חסר כל הכשרה ו/או מומחיות בתחום הקונסטרוקציה. חרף זאת, מצא להתייחס בחוות דעתו לשאלות העוסקות בתחום זה אף שהינו נעדר כל הסמכה בנדון, כאמור.

עוד טוענים המבקשים, כי המומחה אינו מהנדס רישוי, אלא מהנדס רשום, וככזה הוא אינו מוסמך לחוות דעה בסוגיות המקצועיות העומדות ביסוד התיק דנן. כתמיכה לטענותיהם, צירפו המבקשים שאילתא מרשם המהנדסים מיום 17.06.10 המאשרת ששטרנברג רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמהנדס בעל מס' רישום 66007, ברם הלה איננו בעל רישיון.

בבקשתו, עומד ב"כ המבקשים על ההבדלים בין מהנדס רישוי למהנדס רשום ומפנה, בהקשר זה, אל הוראת סעיף 3 לתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), תשכ"ז-1967 אשר דן בפעולות שיוחדו למהנדס רישוי או לאדריכל רישוי, למעט תכנון הנוגע למבנה פשוט, כהגדרתו בסעיף 2 לתוספת הראשונה, אשר מסור לסמכותו של מהנדס רשום.

מוסיפים המבקשים וטוענים, כי ההבדל בין מהנדס רישוי לבין מהנדס רשום אינו עניין טכני גרידא, שכן סעיף 2 לתקנות המהנדסים והאדריכלים (תנאים לרישוי) מונה שלל תנאים מהותיים הדרושים לצורך הזכאות לרישיון.

עוד מוסיפים המבקשים וטוענים, כי בלשכת המהנדסים הוגשה כנגד שטרנברג תלונה שנוגעת לנושא הקונסטרוקציות.

המומחה הגיש תגובתו במענה לבקשה וביקש לדחותה.

המומחה הודה בתגובתו, כי הוא המנדס רשום וכי טרם קיבל את ההסכמה למהנדס רישוי. לטענתו, פנה בשנת 2009 בבקשה לרישוי, אך זו טרם קיבל מענה לפנייתו.

המומחה גרס, כי אין לעובדה שהוא חסר רישוי ולא כלום עם חוות הדעת המקצועית שנתן בתיק דנן. המומחה הדגיש, כי כל הפעולות שעשה במסגרת מינויו כמומחה מטעם בית המשפט אינן חורגות מסמכותו כמהנדס רשום המוסמך לעסוק במבנה פשוט, כדוגמת המבנה נשוא חוות הדעת.

המשיב התנגד לבקשת הפסילה.

לטענתו, עסקינן בחוות דעת מקצועית וסדורה היטב. נהיר, כי המבקשים אינם שבעי רצון מחוות דעת המומחה אשר סותמת את הגולל על תביעתם. באם רצו המבקשים לחלוק עליה היה עליהם לשגר למומחה שאלות הבהרה או לזמנו לחקירה נגדית בבית המשפט. תחת זאת, משתלחים המבקשים במומחה, מכפישים את שמו הטוב ומטילים בו דופי אישי ומקצועי.

בתשובתם לתגובות המומחה והמשיב, חזרו המבקשים על עיקר האמור בבקשת הפסילה.

ביום 02.10.11 פניתי למומחה וביקשתי את הבהרותיו ביחס למספר שאלות שלא מצאתי להן מענה בתגובתו לבקשת הפסילה. בין היתר, נדרש המומחה להבהיר האם יש לו הכשרה כקונסטרוקטור, והאם כמהנדס רשום הוא רשאי ליתן חיווי דעה ביחס לקונסטרוקציה של המבנה נשוא התובענה. עוד נדרש המומחה להבהיר על שום מה הוגשה כנגדו התלונה בלשכת המהנדסים ומה עלה בגורלה.

במענה לשאלותיי השיב המומחה ביום 11.10.11, כי הוא מהנדס אזרחי (בניין), בוגר הטכניון ורשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים במדור להנדסה אזרחית. עוד ציין המומחה, כי "המונח 'קונסטרוקטור' אינו מונח רשמי אשר קיימת התייחסות אליו עפ"י החוק או הדין, אלא מונח השגור בפי אנשי המקצוע כתיאור למהנדס אזרחי (בניין)". לפיכך, סבר המומחה כי עפ"י הכשרתו הוא מהנדס אזרחי – קונסטרוקטור ומוסמך ליתן חוות דעת בנושא קונסטרוקציה. בהקשר זה, היפנה המומחה לתוספת הראשונה בתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), לפיהן רישום בפנקס המהנדסים במדור מבנים (אזרחי) מקנה לו סמכות תכנון וחתימה על "מבנה פשוט", כאשר המבנה נושא התביעה עונה על הגדרת מונח זה. לפיכך גרס המומחה, כי לא הייתה שום מניעה כי יחווה דעתו בנושא המבנה, לרבות עניין הסדקים נתגלו במבנה נשוא התביעה.

באשר לתלונה, הבהיר המומחה כי אין לכך כל רלוונטיות לעניין המקצועי אשר עומד ביסוד חוות דעתו. עוד ציין המומחה, כי התלונה עודנה עומדת ותלויה וטרם נתבררה, תוך שהפנה אל תגובתו לתלונה שנשלחה בחודש 02/11 אל לשכת המהנדסים והאדריכלים.

ביום 25.10.11 עתר ב"כ המבקשים בבקשה לבית המשפט להמתין עם הוצאת החלטתו בעניין בקשת הפסילה עד לקבלת תשובת רשם המהנדסים לשאילתא שהופנתה אליו ע"י ב"כ המבקשים, בה ביקש האחרון לדעת באם המומחה נחשב לקונסטרוקטור, כפי שהגדיר עצמו בהבהרות שהעביר לבית המשפט.