א. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט נויטל) מיום 17.12.07 בב"ש 60161/07, בגדרה הורה על המשך מעצרו של העורר עד להחלטה אחרת במסגרת תפ"ח 211/07, וכן הורה על הגשת תסקיר משלים משירות המבחן לנוער ביחס לאפשרות קליטתו של העורר בהוסטל "נופית".
ב. כנגד העורר, קטין יליד 8.7.90, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות ומעשה מגונה בנסיבות מחמירות (בשתי העבירות המיוחסות - בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים). על פי עובדות כתב האישום, ביום 22.9.07 חיפשה המתלוננת, ילידת 1992, מקום לינה ובאופן זה הגיעה, דרך אחד מידידיה, לנער פלוני, שפגש בה יחד עם העורר ואחד נוסף. השלושה עם המתלוננת הלכו יחדיו למקלט הבניין של פלוני, שיועד לה כמקום לינה. בהיותם שם התיישב העורר ליד המתלוננת וביקש לגעת בחזה, ולאחר מכן חרף סירובה לבקשתו נגע בה בחזה. לאחר מכן יצאו השניים האחרים מן המקלט, והעורר נשאר שם המתלוננת, וביקשה לקיים עמה יחסי מין. המתלוננת סירבה, אולם חרף זאת הפשיל העורר את מכנסיו ותחתוניו, שם קונדום על איבר מינו, הפשיל את מכנסיה ותחתוניה של המתלוננת ובעל אותה על אף אי-הסכמתה ותוך שהיא מבקשת ממנו שיחדל. לאחר דקות ספורות הפסיק העורר ועזב את המקלט. עד כאן המתואר בכתב האישום.
ג. (1) המדינה עתרה לעצור את העורר עד תום ההליכים. בהחלטתו מיום 7.10.07 ציין בית המשפט המחוזי (השופט נויטל), כי אין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. בפני בית המשפט היה מצוי גם תסקיר מעצר (להלן התסקיר הראשון), אולם בהחלטתו הורה בית המשפט על הגשת תסקיר משלים, שכן שירות המבחן לנוער לא יכול היה להיפגש לצורך הכנת התסקיר הראשון עם העורר, ושוחח טלפונית עם אמו, וכן נסמך על מפגש בתיק קודם עם העורר ועם הוריו. התסקיר הנוסף (להלן התסקיר השני) הוגש ביום 24.10.07, ובו המלצה שונה - לשחרר את העורר לחלופת מעצר; אולם בדיון שנערך בפני בית המשפט המחוזי העלתה באת כוח המדינה הסתייגויות כנגד האמור בו, בפרט ביחס לשינוי שחל בעמדת שירות המבחן בין התסקיר הראשון לשני. בית המשפט קיבל את ההסתייגויות והורה על הגשת תסקיר נוסף. ביום 11.11.07 התקבל תסקיר זה (להלן התסקיר השלישי), שחזר על ההמלצה לשחרר את העורר לחלופת מעצר בבית הוריו, וביום 12.11.07 התקיים דיון נוסף בפני בית המשפט קמא. בית המשפט סקר בהחלטתו את הקשיים שעמדו בפניו, ובפרט ביחס לשוני בין המלצת התסקיר הראשון ועמדתו לגבי חלופת המעצר בבית הורי העורר לבין עמדת התסקירים האחרים, וכן ביחס לחומרת העבירות ולאפשרות שהמתלוננת תשוב לגור בסביבת בית הוריו של העורר. על כן הורה בית המשפט לשירות המבחן לבדוק חלופת מעצר נוספת, המרוחקת מאזור מגוריה של המתלוננת ככל שתחזור אליו, ובפיקוח שאינו של הורי העורר. בהחלטתו מיום 2.12.07 הורה בית המשפט לאפשר לעורר לצאת בלוויית הוריו לועדת קבלה בהוסטל "נופית", שם נשקלת חלופת מעצר.
(2) בהחלטה מיום 17.12.07 שב בית המשפט קמא והורה על המשך מעצרו של העורר עד להחלטה אחרת. בית המשפט חזר בהחלטתו על נימוקיו לאי-שחרורו של העורר לחלופת מעצר בבית הוריו: עמדת שירות המבחן בתסקיר הראשון כי יכולת הצבת הגבולות על ידי ההורים היא נמוכה; ביצוע העבירות לכאורה נשוא כתב האישום בהיות העורר תחת פיקוח הוריו; החומרה הלכאורית של העבירות המיוחסות לעורר, האפשרות של חזרת המתלוננת למגורים בקרבת מקום מעצר הבית המוצע; וכן הנחייתם של הורי העורר לעורר (על פי פרוטוקול דיון מיום 28.9.07, שלא צורף לערר) להכחיש את המעשה. צוין בהחלטה, כי תסקיר שירות המבחן האחרון מעלה שקליטתו של העורר בהוסטל "נופית" צפויה לאמצע חודש פברואר, וכי לא נמסר על חלופה אחרת בשלב זה. על כן החליט בית המשפט להותיר את העורר במעצר עד להחלטה אחרת, והורה על הגשת תסקיר משלים משירות המבחן והמשך הדיון ביום 27.1.08.
ד. (1) כלפי החלטה אחרונה זו הוגש הערר הנוכחי. בערר נטען, כי לנוכח גילו של העורר, משך המעצר בו הוא מצוי (כחודשיים) ומצוקתו הנובעת ממעצרו (שקיבלה ביטוי, כך נטען, בתסקיר שירות המבחן), עברו הנקי למעט רישום ללא הרשעה בעבירות שימוש ברכב ללא רשות, ונטילת האחריות המלאה על מעשיו, וכן לנוכח המלצותיו החוזרות של שירות המבחן על שחרור למעצר בית, בצירוף נסיבותיו המשפחתיות של העורר - בהעדר קרובים נוספים בארץ אין חלופה אחרת מחוץ לבית ההורים - ומשך ההמתנה הצפויה למעונות חסות הנוער, לנוכח כל אלה, כך נטען, יש להורות על שחרורו של העורר למעצר בית בבית הוריו.
(2) בדיון השיב בא כוחו המלומד של העורר בעיקר על הנמקותיו של בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 17.11.07. התסקיר הראשון, הטעים, נכתב בלא שהיתה הזדמנות לשירות המבחן לפגוש בעורר, כאמור, אך מאז חלו שינויים הן אצל העורר הן אצל הוריו, ואלה מתבטאים בתסקירים הבאים. העורר הבין, לאחר חודשים אחדים במעצר את משמעותו של מעצר, והוריו הבינו את הצורך להתגייס למענו. משום כך תומכים ארבעת התסקירים האחרונים בשחרורו למעצר בית בבית הוריו. נטען גם כי אין לבוא בטרוניה עם ההורים על שלא שמרו על בנם כדבעי בעבר, שכן המדובר במעשים שאירעו מחוץ לבית. אכן, גם לשיטת בא כוחו של העורר המדובר בעבירה חמורה כשלעצמה, אך לא חומרת העבירה היא השיקול בהליך המעצר, אלא המסוכנות הנובעת ממנה ושאלת ניטרולה. המתלוננת מצויה במעון לנערות במצוקה, וגם אם היא מגיעה לחופשות בביתה, כך נטען, אין הוא סמוך ממש למעון העורר. ההורים שאמרו לעורר בהזדמנות אחת "תכחיש" - עשו כן בעת ההלם מן המעצר בראשיתו, וכשנראה להם בנם חבול, ועל כן צעקו "אם היכו אותך תכחיש"; זו היתה תגובה אינסטינקטיבית של הורים, אך מאז למדו את שלמדו והם נוטלים אחריות. הוצע גם איזוק אלקטרוני, ונטען כי בית סוהר אופק בו מצוי העורר במעצר הוא מתקן קשה ביותר, והעורר כבר חוה בו אירועים אלימים.
(3) באת כוח המדינה ציינה, כי המתלוננת היתה קרבן אקראי אחרי היכרות שטחית, ונסיבות כאלה אינן מצמצמות את מסוכנות העורר. יש תקוה כי קליטת העורר בהוסטל נופית תהא בעוד כחמישה שבועות. המדינה מסתייגת מן ההורים כמפקחים.
ה. לאחר העיון, לרבות בחמשת התסקירים, החלטתי להיעתר לערר, כפי שיפורט להלן. נתתי אל ליבי את תוכן התסקירים. אכן, התסקיר הראשון מיום 7.10.07 - שנכתב בלא שיחה עם העורר - לא היה חיובי, הן באשר להתנהגות העורר עצמו, הן באשר ליכולת ההורים והסבתא להצבת גבולות, והן בשל קרבה גיאוגרפית לקרבן העבירה. בתסקיר השני מיום 24.10.07, שנכתב על ידי אותה קצינת מבחן אשר כתבה גם התסקירים האחרים, וזאת לאחר שיחה עם העורר, תוארה מצוקתו במעצר וכן תובנה מסוימת שלו והבעת צער מצדו באשר למעשה. כן בוטאה הבנה טובה יותר של ההורים למצב, והומלץ על שחרור בפיקוחם וכן איזוק אלקטרוני תוך "חלון" לביקורים בשירות המבחן. בתסקיר השלישי, מיום 11.11.07, תוארה מורכבות הסיכון שבהתנהגות העורר, נוכח חומרת המעשים המיוחסים לו, אך נאמר גם כי "ללא ספק ההתחייבות מצידו ומצד הוריו לשיתוף פעולה מלא עם שירותנו מעידה על סיכוי, כי תושג מטרת השחרור...". נאמר כי לקיחת האחריות מוסיפה לסיכוי. בתסקיר הרביעי, מ-2.12.07 נמסר כי המורה בבית הסוהר חוששת שהעורר "נתון להשפעה שלילית של נערים אחרים, לכן, על מנת לשרוד בסביבה העבריינית עלול להפנים כללי התנהגות המאפיינים אותה". צוין גם כי למשפחה אין קרובים או ידידים היכולים להציע חלופה אחרת. ולבסוף, בתסקיר החמישי מ-16.12.07, נאמר כי לאחר שעמד בפני ועדת קבלה ב"נופית" אליה הובא על-ידי הוריו, כנראה יתקבל העורר לשם; הוא וכן הוריו מודעים למסגרת, והורי העורר הודיעו לבנם כי עליו לשתף פעולה; נוצר אמון בין ההורים וגורמי המערכת, ואף בעורר עצמו ניכר שינוי.
ו. בנסיבות אלה, ומבלי להפחית כהוא זה מן החומרה המתגלה מהעבירה לכאורה, סבורני כי ניתן לממש את כוונת המחוקק לחלופה ולנטרל במידה רבה את מסוכנות העורר, על ידי חלופה בבית הוריו עד לקליטה ל"נופית", בתנאים שיפורטו. הבאתי בחשבון, מזה, את חומרת המיוחס לעורר וכן את העובדה שלא היתה זו הסתבכותו הראשונה, אף כי הפעם בתחום שונה. מנגד, המעצר תפקידו מניעתי ואינו בא כמקדמה על חשבון העונש, שתבוא שעתו כנחוץ אם יורשע העורר, ומצוות המחוקק היא לבדוק האין ניתן להשיג את מטרת המעצר בחליפה נאותה. כך ביתר שאת כשהמדובר בקטין, שאליו התייחס המחוקק באופן ייחודי וחוקק חוקים מיוחדים באשר להליכי שפיטתו, ואין צורך להכביר דברים; בית משפט זה נדרש לכך לא אחת בעבר. דומה מן התסקירים כי אכן עבר העורר, שנתעורר למציאות הלא פשוטה של מעצר מאחורי סורג ובריח והישרדות בו, וכן עברו הוריו, שנקלעו עם בנם לצרה פלילית - תהליך של תובנה; ויש לקוות כי המצב שאליו נקלע נקלט בתודעת העורר באופן שירתיע אותו מהפרות. את ההתקדמות ביחסם של ההורים וכן העורר למצב ניתן להעמיד במבחן המציאות על-ידי החלופה, תוך תנאיה הלא קלים, שיובאו להלן.
ז. העורר ישוחרר לחלופת מעצר בבית הוריו בבת-ים בתנאים אלה:
(א) מעצר בית מלא, לכל שעות היממה, שיובטח גם באיזוק אלקטרוני עם השחרור.
(ב) הפקדה בסך 10,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית טרם השחרור.
(ג) פיקוח על-ידי ההורים, הסבתא והאחות, לסירוגין, כשבכל עת מצוי מישהו מהם עם העורר בבית; עליהם לדווח למשטרה ללא דיחוי אם יפר העורר את המעצר; תינתן ערבות אישית וערבות כל אחד מן ההורים וכן הסבתא והאחות, בסך 10,000 ש"ח כל אחד ואחת.
(ד) הפקדת דרכון וצו עיכוב יציאה.
(ה) איסור על קיום כל קשר שהוא עם המתלוננת או עדים אחרים בתיק.
(ו) רשות למשטרה לבקר בבית כדי לבדוק אם העצור במקומו.
(ז) פיקוח מעצרים של קצין המבחן (לשם, וכן לבית המשפט, יוכל העורר לצאת מלווה באחד מהוריו והמכשיר ייפתח).
כל זאת - עד להתפנות מקום ב"נופית", לשם יעבור העורר ללא דיחוי משיתפנה מקום, ויגיע להוסטל מלווה באחד מהוריו. יש לקוות כי היום לכך לא ירחק. העורר והוריו וכל המפקחים מוזהרים כי עליהם לעמוד בתנאים שנקבעו ללא יוצא מן הכלל. הסניגור מתבקש להסביר להם היטב את התנאים הללו.
ח. הערר מתקבל איפוא בהתאם לאמור.