שטרצר נ' שלום

פסק דין

לפני ערעור על פסק דין בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופטת קרלינסקי) מיום 30.12.2013 אשר קיבלה את תביעת המשיב לביצוע שיק בסך 90,000 ₪ שנמשך על ידי המערער, והורתה על חידוש הליכי ההוצאה לפועל לגבייתו (להלן: "השיק").

רקע

אין חולק על כי המשיב עוסק במתן הלוואות חוץ בנקאיות וכי במסגרת עיסוקו זה הלווה סכומי כסף לאחי המערער – אלון שטרצר. ההלוואה לא נפרעה.

בזיקה להלוואה זו, כעזרה לאחיו, מסר המערער למשיב שיק שנמשך על ידו בסך 90,000 ₪. השיק חולל בהיעדר כיסוי מספיק ומשכך המשיב פתח בהליכי הוצאה לפועל לביצוע השיק. בהתנגדות לביצוע השיק טען המערער שהמשיב אינו זכאי לפרעון השיק שניתן אך לביטחון ובתנאים, ובנוסף טען שלא התקבלה תמורה בגין השיק. התנאים לפי הנטען הם שהשיק ייפרע רק אם המשיב יפרע את חובות האח לגורמים ב"שוק האפור" מהם נטל הלוואות, ובנוסף שהמערער יוזמן לכל פגישה שתתקיים עם מי מהנושים ושהמשיב ישלם להם בנוכחות המערער. המערער טען שבאשר התנאים במסירת השיק לא התקיימו, יש לדחות את הבקשה לביצוע השיק. המשיב טען מנגד שהשיק ניתן ללא כל תנאי, זאת לאחר שהמערער פנה אליו וביקש לסייע לאחיו שבמצוקה בדרך של פרעון ההלוואה שנטל האח מהמשיב. השיק נמסר שלא לביטחון ואף ללא הסכם בכתב.

בהחלטת כב' הרשם לרנר מיום 24.5.2012 ובהסכמת המשיב ניתנה למערער רשות להתגונן. לאחר שמיעת הראיות קיבל בית המשפט קמא את התביעה.

ביום 23.4.2013 המערער הגיש לבית משפט קמא בקשה לקביעת המסגרת המשפטית לדיון ולהיפוך סדר חקירת המצהירים. בבקשה נטען שיש לדון בתיק על פי הוראות חוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התש"ג-1993 (להלן: "חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות" או "החוק"). בהחלטה מיום 9.6.2013 הבקשה התקבלה ונקבע שמאחר ואין מחלוקת שהשטר ניתן בזיקה ובקשר לחוזה הלוואה חוץ בנקאית על פי סעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, ובהבדל מהמחלוקת בדבר תנאי משיכת השטר אם לפירעון או לבטחון, על המשיב להתחיל בהבאת ראיותיו.

פסק דין בית משפט קמא

בפסק הדין קיבל בית משפט קמא את תביעת המשיב ודחה את טענות המערער בדבר הפרת תנאי מסירת השיק ותחולת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, שכן המערער לא עמד בנטל הוכחת תנאי מסירת השיק ולא הציג גרסה אמינה וסדורה המפריכה את גרסת המשיב, לו עומדת חזקת התמורה. בית משפט קמא מצא שגרסת המערער לוקה בחסר וכי התנהלותו אינה מתיישבת עם התנהלות סבירה של מי שכעורך דין מוחזק כבקיא במשפט.

בית משפט קמא שלל את תחולתו של חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות על המקרה הן בשל כך שהטענה לא הועלתה במסגרת ההתנגדות והן בשל הוראות סעיפים 11-12 לחוק, הקובעים את חלותו כלפי לווה וערב, ואולם המערער אינו לווה או ערב לשיק. טענת הערבות הועלתה על ידי המערער רק לחלופין ורק אם תתקבל גרסת המשיב.

טענת המערער שחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות חל בנסיבות העניין גם מכח פסק הדין בע"א (ת"א) 4003/07 בס נ' אריה (21.1.2009) (להלן: "עניין בס") אף היא נדחתה. נקבע שנסיבות פסק הדין בעניין בס שונות לחלוטין מנסיבות התביעה וקביעותיו של בית המשפט המחוזי בעניין בס אינן ישימות מכמה טעמים:

ראשית, נקבע בעניין בס כי יש לבדוק תחולת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות בעת שקיימת מחלוקת בדבר ההלוואה . המקרה כאן שונה באשר המערער ידע על הסתבכות אחיו עקב נטילת הלוואות ב"שוק האפור" .

שנית, על פסק דין בית המשפט המחוזי בעניין בס הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, רע"א 2132/09 אריה נ' בס (8.7.2009), במסגרתה הביע בית המשפט העליון הסתייגות ממסקנת בית המשפט המחוזי לעניין הסנקציה שבאי עמידת המלווה בדרישת החוזה הכתוב, שאינה מחייבת בהכרח היעדר השבה ופסק שתוצאת פסק הדין בבית המשפט קמא נובעת מהעובדות המיוחדות של המקרה.

שלישית, המערער לא טען את טענתו בדבר תחולת החוק במסגרת בקשת הרשות להתגונן.

בית משפט קמא דחה גם את טענת המערער בדבר תחולתו של חוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות"), מאחר והטענה הועלתה כטענה חלופית, תוך הרחבת חזית, ולאור עיתוי העלאתה והעדר תשתית עובדתית לתמיכה בה.

עיקר טענות הצדדים בערעור

טענות המערער

טענתו העיקרית של המערער היא שפסק הדין שגוי לאור קביעתו שאין תחולה לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, לרבות סעיף 8 לחוק המטיל על התובע חובת צירוף פסק דין או חוזה הלוואה, וסעיף 12 שמחיל את הוראות החוק גם לגבי ערב. החוק חל ביחסים בין הצדדים ומאחר שהמשיב לא עמד בהוראות החוק ולא הוכיח את עסקת היסוד, אין עילה לתביעתו כנגד המערער ויש לדחותה.

בית משפט שגה בקביעתו שחוק הערבות אינו חל ביחסי הצדדים זאת בניגוד להוראת סעיף 1 לחוק הערבות והגדרת "ערב". בית משפט קיבל מחד את טענת המשיב לפיה המערער התחייב לפירעון ההלוואה שנטל אחיו, אך קבע כי המערער לא טוען שנתן ערבות והעלאת הטענה על ידו היא הרחבת חזית אסורה. מאחר שחוק הערבות מטיל חובה על המלווה לערוך הסכם ערבות, להציג את חוזה ההלוואה בין הלווה והמלווה ולגלות פרטים על פי סעיף 22, דין ערבותו להתבטל, והיה על בית משפט קמא לדחות את תביעת המשיב.

בקביעות בית משפט קיימת סתירה בעניין תחולת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. בעוד שבהחלטה מיום 9.6.2013 נקבע שאין מחלוקת שהשטר נשוא התביעה ניתן בזיקה להלוואה חוץ בנקאית ולכן התובע חויב להתחיל בהבאת ראיותיו, בפסק הדין נקבע שחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות ופסק הדין בעניין בס אינם חלים.