שירות מילואים עקב מלחמת לבנון השנייה מצדיק ביטול קורס פסיכומטרי

1.         על פי כתב התביעה, נרשם התובע ביום 12.6.06 ללימודים אצל הנתבעת לצורך הכנה למבחן פסיכומטרי בקורס שנפתח ביום 21.7.06 (להלן - הקורס הראשון).

            לטענתו, ההרשמה בוצעה בטלפון והוא מסר את מספר כרטיס האשראי שלו לצורך הצהרת כוונות ורצינותו לגבי ההרשמה וכן להבטחת מקומו בקורס.

2.         עוד נטען, כי נציגת הנתבעת אמרה לתובע בטלפון כי עד יום פתיחת הקורס ניתן לבטל את ההרשמה ללא תשלום כלשהו.

            בדיון שהתקיים בפני ביום 13.3.08 טענה נציגת הנתבעת, בניגוד לעמדת התובע, כי בעת ההרשמה הטלפונית לקורס הראשון הוקרא לתובע החוזה, והוסברו לו התנאים לביטול העסקה וביניהם התנאי שאין לבטל את ההרשמה לאחר תחילת הקורס (פרוטוקול עמ' 1 שורות 13-14).

            ייאמר מיד שלאור אורכם של התנאים כפי שהוצגו בדיון (נ/1) טענת הנתבעת אינה סבירה ואף לא הוכחה.

            יחד עם זאת, מוכנה אני להניח שבשלב מסויים נודע לתובע שלא ניתן לבטל את ההרשמה לאחר פתיחת הקורס.

3.         התובע התייצב לפתיחת הקורס הראשון ביום 21.7.06 והשתתף במספר שיעורים (קיימת מחלוקת אם בשני שיעורים או בשלושה), אך ביום 30.7.06 נקרא לשירות מילואים חירום (צו "8") עקב מלחמת לבנון השניה.

            לטענת התובע, על אף שהודיע לנתבעת כי בנסיבות אלה לא יוכל להשתתף בהמשך הקורס הראשון, התברר לתדהמתו שהנתבעת משכה מחשבונו את דמי ההרשמה לקורס הראשון, בסך 4,576 ש"ח, ומכאן התביעה.

4.         לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, על פי התנאים אמור היה התובע לשלם על כל הקורס הראשון הואיל והודעת הביטול הגיעה לאחר מועד פתיחתו. הנתבעת מציינת כי הסכימה, לפנים משורת הדין, לבטל את ההרשמה לקורס הראשון בעקבות שירות המילואים של התובע ובלבד שישלם עבור השיעורים שבהם השתתף בפועל.

            לטענתה, התובע סירב וביקש להשתתף בקורס במועד אחר (להלן - הקורס הנדחה) מבלי להסדיר את התשלום עבור השיעורים בקורס הראשון.

            עוד טוענת הנתבעת, שהתובע השתתף ב-11 שיעורים במסגרת הקורס הנדחה ונותר חייב שכר לימוד בשל הקורס הנדחה בסך 1380 ש"ח.

            עקב הגשת התביעה חזרה בה הנתבעת מהסכמתה להסתפק בתשלום עבור שני השיעורים בלבד לגבי הקורס הראשון, ודורשת את מלוא העלות של הקורס הראשון.

5.         כפי שהבינותי, המצב כיום הוא כדלקמן:

            לגבי הקורס הראשון - התובע דורש את כל כספו בחזרה, על אף שביטל את השתתפותו לאחר פתיחת הקורס, ואילו הנתבעת "מתחפרת" מאחורי תנאי החוזה ודורשת את מלוא התשלום עבור הקורס הראשון.

            לגבי הקורס הנדחה - על אף שהתובע השתתף ב-11 שיעורים, טענה שלא נסתרה על ידו, לא הסדיר התובע את חובו לגבי קורס זה בסכום של 1380 ש"ח.

            מכאן משתמע, שנכון להיום מחזיקה הנתבעת בידיה את הסכום של 4576 ש"ח (עלות הקורס הראשון) ודורשת מהתובע סכום נוסף של 1380 ש"ח (יתרת חובו בשל הקורס השני).

6.         נראה שפתרון ראוי וצודק במקרה דנן יהיה כדלקמן:

            הסכום שנגבה על ידי הנתבעת בשל הקורס הראשון (4576 ש"ח) יהווה תשלום סופי ומוחלט בשל הקורס הנדחה (אותו ישלים התובע בכל מועד שיבקש), והנתבעת תוותר על דרישתה לתשלום מלוא עלות הקורס הראשון וגם על דרישתה החלופית לתשלום עבור שני שיעורים בלבד.

            במילים אחרות, אני מקבלת את עמדת התובע כי לאור הנסיבות המיוחדות (גיוסו למילואים) יש מקום לבוא לקראתו ולאפשר לו לבטל את ההרשמה לקורס הראשון גם אם הביטול אירע לאחר מועד פתיחתו.